נשר שנורה בירדן - שב לטבע בכרמל

ברשות הטבע והגנים לא הופתעו כשהירדנים דיווחו להם כי הגיע לידיהם נשר פצוע. נשר מסוגל לעוף למרחק של יותר מ-600 קילומטר ביום כדי לחפש אחר מזון או מקום לינה. בעבר נשרים רבים הגיעו לסעודיה, תימן וסודן.

(צילום: דניאלה הראל)

הועבר מירדן לישראל לטיפול רפואי

לדברי אוהד הצופה, אקולוג העופות ברשות הטבע והגנים, "לא רק שהירדנים דיווחו על הנשר, אלא גם דאגו להעבירו לידי נציג המרכז הישראלי לצפרות של החברה להגנת הטבע, שהביא אותו אל בית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת-גן" הוא מסביר. "זה מראה שיש כאן שיתוף פעולה בין זרועות שונות של שמירת טבע, במסגרת פרויקט 'פורשים כנף' שנועד להציל עופות דורסים".

הנשרים המקראיים, דורסים גדולים המצויים בסכנת הכחדה עולמית, סובלים מירידה ממספרם בישראל בשנים האחרונות עקב הרעלות, ירי והתחשמלויות. כדי לגלות לאן עפים הנשרים והיכן הם מוצאים את מזונם, החל לפני כארבע שנים מחקר על אוכלוסיית הנשרים המקומית ובו לוקחים חלק חוקרי המעבדה לאקולוגיה של תנועה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם אנשי רשות הטבע והגנים.

במסגרת הפרויקט הצמידו עשרות משדרי GPS לנשרים מקראיים, כדי לעקוב אחרי מסלולי התנועה ודפוסי הפעילות שלהם בטבע. היתרון הטכנולוגי של המשדרים הוא שהם מסוגלים לספק מיקום מדוייק של הנשר בכל מספר דקות, ומצויידים במדי תאוצה המאפשרים לחוקרים לפענח את התנהגות הדורסים הגדולים. כך ניתן לדעת האם הנשר עמד, היה עסוק באכילה, הלך, עף בטפיחות כנף או דאה בכל מקום לאורך מסלול תנועתו.

(צילום: דניאלה הראל)

ניתוח מורכב ברגל. "סיכוי הישרדות טוב יותר בטבע"

מדי שנה רשות הטבע והגנים לוכדת נשרים במסגרת פעולות לניטור אחר מסלול המחיה והנדידה של העופות הדורסים. לעופות הגדולים מוצמדים תגי כנף, טבעות זיהוי ולחלקם גם מכשירי מעקב לווייניים. הנשר הצעיר שבקע לפני כשנתיים, סומן בשדה בוקר וזכה לתג כנף ומשדר לוויני על גבו.

בבית החולים לחיות בר כבר מורגלים לקבל בעלי כנף שנורו על ידי ציידים. במקרה של הנשר, שסבל משבר בעקבות הירי ברגלו הוא עבר ניתוח מורכב ורגלו קובעה. "הרגל לא תחזור להיות כמו קודם והמצב הוא בלתי הפיך, אבל אנחנו עדיין מאמינים שהוא יכול לשרוד בטבע טוב יותר מאשר בשבי", מציין הצופה.

ברשות התלבטו לגבי עתידו של הנשר באם להשאירו בשבי או לשחררו בחזרה לטבע בתום השיקום. אחת הבעיות של דורסים גדולים בזמן שהם מטופלים בשבי, הוא העומס הכבד שיש להם על הרגליים.

ממצב של תעופה ממושכת ושהייה מעטה על הקרקע בטבע, הם נאלצים לעמוד שעות רבות על הרגליים, דבר שיוצר עומס על הרגליים וגורם לדלקות קשות. הדלקות החוזרות נחשבות לתופעה נפוצה בקרב דורסים בשבי ובמקרים קשים, בבית החולים לחיות בר גם נאלצים לבצע המתות חסד בדורסים.

"אנחנו מאמינים שהוא יוכל לשרוד בטבע טוב יותר מאשר בשבי. בטבע הם מבלים זמן רב בתעופה", אומר הצופה.

(צילום: דניאלה הראל)

(צילום: דניאלה הראל)

יגאל מילר, אחראי פרוייקט רבייה ושחרור דורסים לטבע ברשות הטבע והגנים וצוות העובדים בחי-בר כרמל לכדו ביום שני בבוקר את הנשר והוציאו אותו מתוך כלוב האיקלום של הנשרים בחי-בר.

לאחר שהצמידו לו משדר על גבו ובדקו כי הוא כשיר לשוב בחזרה לטבע, הוא הונח בזהירות על הקרקע בסמוך לאחד המצוקים בשמורה. הנשר מצוייד בתג כנף מספר "Y18" דילג במהירות מספר צעדים על האדמה, פרש כנפיים עצומות והמריא מעלה. מספר דקות לאחר שהצטרף לחבריו הנשרים בכרמל, הוא כבר נצפה על אחד המצוקים הסמוכים.

"למזלו הוא אוכל נבלות ולא צריך לדרוס את הטרף שלו כמו עופות דורסים אחרים שמסתמכים על כוח הטופרים שלהם. הוא משתמש ברגל בעיקר כדי לתמוך בעצמו בזמן שהוא קורע את בשר הנבלה עם המקור ולא חייב את שתי הרגליים כדי לשרוד", מסכם מילר את המסע הממושך לשיקום הנשר. "אנחנו ניעזר במשדר כדי שנוכל לעקוב אחריו, אם יהיה במצוקה, נצטרך לתפו אותו שוב. נתנו לו צ'אנס לשרוד בטבע. אנחנו מחזיקים לו אצבעות וכנפיים שישרוד".