שתף קטע נבחר

מפגשים מהסוג החברתי

במסגרת תוכנית "מפגשים" של ארגון גבעת חביבה, מקיימים בני נוער יהודים וערבים דיאלוג משותף ומנסים ליצור מציאות שוויונית וטובה יותר בישראל. במסגרת "יום מעשים טובים" ימליצו בני הנוער למשרד החינוך כיצד לקדם את המטרות האלו

בשנת 1990, כששבתי מלימודיי באוניברסיטה העברית אל הכפר שלי, עצר האוטובוס בכניסה לנתב"ג, תחנה במסלול נסיעתו. איש הביטחון ביקש ממני לרדת ולהמתין עד שהאוטובוס יעזוב את נמל התעופה. כל שאר הנוסעים, יהודים, נותרו ישובים וליוו אותי במבטם בעת שירדתי. כשעליתי שוב לאוטובוס, הרגשתי מנודה ומואשם על לא עוול בכפי.

 


 

חוויה זו ליוותה אותי שנים רבות. גיליתי שאני "מואשם" בדברים רבים רק בשל היותי ערבי. הבנתי שעליי להתמודד עם הסיטואציה ולהשפיע על דעת הציבור היהודי על ערבים בישראל. הבנתי שאני רוצה לקחת אחריות על שינוי תודעתי וחברתי, כדי שנערים ונערות נוספים לא יאלצו לחוות חוויות כאלה בעתיד. בעיני, באמצעות יצירת תשתית של עמדות המובילה לחשיבה אזרחית וחברה משותפת ניתן ליצור מציאות טובה יותר.

 

שמי סאמר ואני מנהל ביחד עם יעל, את תוכנית "מפגשים", של ארגון גבעת חביבה. במסגרת תוכנית זו, שנוסדה לפני כ-27 שנים, מתקיים דיאלוג בין נוער יהודי לערבי, כבסיס לבניית עתיד משותף וחברה משותפת - גורמים חיוניים לקיומה של דמוקרטיה משגשגת ובת קיימה בישראל. שאיפתנו היא לקדם את ההכרה ההדדית של ערבים ושל יהודים, בדבר הצורך ביצירת אזרחות משותפת, שמבוססת על כבוד ועל שוויון, תוך הפחתת הניכור ותחושת האיום ההדדי.

 

יותר שוויון, פחות ניכור. בני נוער בתוכנית "מפגשים" (באדיבות גבעת חביבה) (באדיבות גבעת חביבה)
יותר שוויון, פחות ניכור. בני נוער בתוכנית "מפגשים"(באדיבות גבעת חביבה)

 

"הצורך לראות ולהבין את המציאות של החברה הפלסטינית בישראל, התעורר כששירתתי בצבא בחיל חינוך, ביחידת ההסברה של הרובע היהודי בירושלים", מספרת יעל על החוויה שהתוותה עבורה את הדרך. "כשהסתובבתי ברחובות העיר העתיקה, הבנתי שיש מציאות חיים שלמה שאני לא מכירה ושאינה נגישה לי בתקשורת או במערכת החינוך הישראלית. העובדה שישנן קבוצות מסוימות שקולן וצרכיהן בלבד, קובעים את סדר היום של החברה בישראל, נראית לי בלתי נסבלת מוסרית ולא נכונה מבחינה חברתית. גם לאחר שבגרתי ולמדתי, התחזקה אצלי ההבנה שעלי למצוא דרך להשפיע על שינוי תפישה בחברה הישראלית".

 

לדעתנו, המסגרת החינוכית הממוסדת בישראל, ממעטת להקדיש זמן ומשאבים לחינוך לדיאלוג, להיכרות עם ההיסטוריה של שני העמים ועם התרבות והצרכים של החברה הערבית בישראל. ישנו מיעוט של תוכניות העוסקות בכך והן לרוב נתמכות על ידי תורמים ותקציבים קטנים של משרד החינוך. תוכנית "מפגשים" מצליחה להפגיש מדי שנה כ-2000 בני נוער מרחבי הארץ. אנו מאמינים שזה מעט מידי ושבכדי להשיג את השינוי המיוחל יש למסד תהליכים ותוכניות בתחום באופן קבוע במערכת החינוך.

 

גבעת חביבה הוא ארגון ללא מטרות רווח שנוסד ב-1949. פעילות הארגון מעודדת קהילות מפולגות לפעול יד ביד להשגת מטרותיהן המשותפות, באמצעות תהליכים של אינטראקציה, תמיכה והעצמה. במסגרת זו מוביל הארגון פרויקטים בין-קהילתיים, מעביר סמינרים וסדנאות, מקיים כנסים לפיתוח רעיונות קונקרטיים המטפחים שינוי ומוציא רעיונות אלה מן הכוח אל הפועל. ארגון גבעת חביבה זכה בפרס אונסק"ו לחינוך ולשלום, הוקרה על פעילותו רבת השנים לקידום דו-שיח ופיוס יהודי-ערבי.

 

במסגרת "יום מעשים טובים כולאננה", יפגיש הארגון בין בני נוער ערבים ויהודים, שידונו במדיניות משרד החינוך סביב הנושא "האחר הוא אני". אנו חושבים שהחלטת שר החינוך לשים את הנושא על סדר היום חשובה, ומעידה על זיהוי נכון של אחד מהקשיים החשובים של החברה בישראל. רצינו לאפשר לבני נוער, ה"מושאים" של מהלך חינוכי זה, לדון בנושא ולהמליץ למשרד החינוך כיצד כדאי לקדם מטרות אלו ביחס לסוגיה היהודית-ערבית. התלמידים יפגשו לסמינר שבו ינהלו דיאלוג על המציאות ועל האמנה שהוציא משרד החינוך ובסופו, יכתבו את המלצותיהם.

 

  • "כולאננה " היא יוזמה לשינוי פני החברה בישראל, לחברה רב גונית יותר, שנותנת במה למגוון הזהויות והקבוצות שקיימות בישראל, באמצעות שיתוף פעולה בין עמותות וארגונים, ממשלתיים, עסקיים ולא ממשלתיים, מקבוצות שונות שאינן נפגשות במציאות הקיימת.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות גבעת חביבה
מנהלים דיאלוג משותף
באדיבות גבעת חביבה
צלום: גבעת חביבה
סאמר עתאמנה
צלום: גבעת חביבה
צילום: גבעת חביבה
יעל מעיין
צילום: גבעת חביבה
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים