ההרעלה הקטלנית בירושלים: השאלות הקשות

הילדות הקטנות הובאו למנוחות , אחיהן ממשיכים להיאבק על חייהם - והשאלות הקשות לא מרפות. גם לאחר הלוויית יעל ואביגיל הקטנות בהר המנוחות בירושלים ובזמן שמיכאל ויצחק מאושפזים במצב קשה בבית החולים לילדים שניידר, עדיין אין תשובות לרבות מהשאלות שעלו בעקבות אסון הרעל. אתמול בבוקר (יום ה') הוארך מעצרו של המדביר, שעוסק בתחום כבר יותר מ-25 שנה. המדביר ואנשי מרפאת "טרם" יצטרכו לענות על לא מעט שאלות קשות שהביאו לטרגדיה של משפחת גרוס.

עוד כתבות על אסון הרעל:

|המדביר לאם: "אם תריחו ריח תברחו מהבית"

שמעון ומיכל גרוס, אמש בבית החולים(צילום: מוטי קמחי)

מדוע נעשה שימוש בבית בחומר הקטלני?

המדביר וסנגורו טוענים כי החומר נמכר בחנויות ושמדובר בחומר חוקי. עם זאת, במשרד להגנת הסביבה אמרו אתמול כי מבדיקה ראשונית עולה כי מדובר בחומר שאסור לשימוש בבתי מגורים וכי על התווית נכתב שהוא מיועד לשימוש חקלאי בלבד. במשטרה יבדקו אם נעשה שימוש מקובל בחומר.

מדוע הפגיעה בילדים הייתה כה קטלנית?

לטענת סנגורו של המדביר, אין זו הפעם הראשונה שבה הוא עושה שימוש בחומר וכי מעולם לא קיבל תלונות או ידע על נזק שנגרמו בשל כך. כעת יצטרכו החוקרים להבין מדוע הפעם הפך החומר לקטלני כל כך ומוטט את מערכות הגוף של הילדים בזו אחר זו. עוד יהיה עליהם לברר את המינונים שנעשו בחומר, ומדוע הפגיעה בילדים הייתה קשה יותר מזו של המבוגרים. אחת הסברות היא שככל שהגוף קטן יותר, הוא מתקשה יותר להתמודד עם רעלים, אולם ייתכן גם כי הסיבה היא הקרבה בין חדר הילדים לממ"ד שבו פוזר הרעל - כפי שניתן לראות בתרשים. 

בתרשים ניתן לראות את הקרבה בין החדר שבו פוזר הרעל לחדר הילדים(צילום: אריק אבולוף, כבאות והצלה ירושלים)

מדוע החומר דלף לשאר חלקי הבית?

הממ"ד בבית המשפחה, שבו עמד המכל הרעיל, נאטם על-ידי המדביר באיזולירבנד וכך גם מצאה אותו המשטרה. בדיון אתמול בבית המשפט אמר נציג המשטרה כי "המדביר אמר לבעלת הבית כי החומר אכן מסוכן ושאם יריחו ריח או משהו, שיברחו מהבית". כעת יצטרכו החוקרים להבין אם החדר נאטם כראוי ואם ההוראות שניתנו לבני המשפחה היו נכונות ואפקטיביות. עוד בתחילת החקירה אמרו במשטרה שהמדביר אמר למשפחה שהיא יכולה להישאר לשהות בבית. גם האם מיכל גרוס חזרה על כך אמש.

האם יש להגביר את הפיקוח על המדבירים?

שאלה נוספת שתעלה לדיון היא כיצד מפקד המשרד המשרד להגנת הסביבה על המדבירים ועל השימוש בחומרים שהוגדרו כאסורים בשימוש. אם החומר פוספין כה מסוכן, מדוע המשרד איננו אוכף את האיסור על השימוש בו בבתי מגורים.

האם במרפאה ידעו על ההדברה?

המשטרה עוסקת כעת באיסוף מסמכים רפואיים מהמשפחה וממרפאת "טרם" בכוונה לענות על שאלה זו. האם מיכל מתעקשת חד-משמעית כי ציינה בפני הצוות הרפואי במרפאה כי בבית המשפחה בוצעה הדברה, וטענות דומות העלו קרובי משפחה אחרים, שגם תיארו את ההורים בתור כאלו ש"לא הקלו ראש". עם זאת, במרפאה דוחים את הדברים מכל וכל, וטוענים כי המשפחה הצהירה כי מקור התסמינים הוא מרכיבים מקולקלים בארוחת הערב.

(צילום: גיל יוחנן)

מודעת האבל בירושלים(צילום: אלי מנדלבאום)

הקברים של הבנות הקטנות(צילום: אוהד צויגנברג)

האם אפשר היה להציל את הילדות אם היו מופנות למיון מהמרפאה?

גם לו היו מפנים את הילדים לטיפול מהיר, הסיכויים להציל את האחיות היו קלושים, שכן אין חומר שסותר את הרעלן. החומר הרעיל מחליש את הלב, מה שפוגע בזרימת הדם ומוביל בהמשך לקריסת המערכות. אם הבנות היו מאובחנות בזמן, ניתן היה לחבר אותן למכונת "אקמו" - מערכת חוץ-גופית שמחליפה את פעילות הלב והריאות - כדי לפצות על הפגיעה בלב עד שהרעלן יוצא מהמערכת, תוך עשרה ימים עד שבועיים. עם זאת, בארץ יש מעט מאוד מכשירים כאלו, ובית החולים שערי צדק, לשם פונו הילדים, אינו אחד מהם.

כך או כך, הצוות הרפואי במרפאת "טרם" יידרש כנראה להעיד במשטרה בשבוע הבא, על מנת שחוקרי המשטרה יוכלו לקבל את התמונה המלאה. החוקרים מתכוונים גם לבדוק אם אלו שהעניקו טיפול רפואי לילדים נהגו ברשלנות, הקלו ראש בתסמינים ולא זיהו את המצב החמור שאליו נקלעו. מנגד, אנשי המרפאה עשויים לטעון כי ביססו את האבחנה הרפואית שלהם על המידע שסיפקו בני המשפחה.

בינתיים, ממשיכים מיכאל ויצחק הקטנים להיאבק על חייהם בבית החולים שניידר בפתח תקווה. ההורים שמעון ומיכל ביקרו אותם לראשונה בבית החולים לילדים אחרי שליוו למנוחות את בנותיהן אביגיל ויעל. "אלו תחושות מאוד לא קלות לחזור מלוויה של שני ילדים ולראות את שני הילדים במצבם", אמר האב שמעון. "זה קשה מאוד, אבל אנחנו אופטימים". האם מיכל הוסיפה: "במקרה הזה רק תפילות יעזרו כי מצבם קשה מאוד". היא התייחסה גם להוראות של המדביר: "הוא אמר שאפשר להיות בבית והודיע שהוא אטם את החדר".