שתף קטע נבחר

פסיכומטרי: הציון במכללות נמוך ב-80 נק'

נתוני הלמ"ס חושפים פערים עמוקים בציוני הבחינה הפסיכומטרית הנדרשים ממועמדים למכללות ולאוניברסיטאות. הפער הגדול ביותר היה בלימודי המשפטים: 152 נקודות. המקצוע שדורש את הציון גבוה ביותר: רפואה כללית עם 740 נקודות. מה תוכלו ללמוד עם פסיכומטרי נמוך מ-500?

כשברקע התוכנית לבטל את המבחן הפסיכומטרי, מפרסמת בצהריים (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על הציונים הנדרשים כדי להתקבל ללימודים באוניברסיטאות. מהנתונים, המתייחסים לשנת הלימודים 2012/3 עולה כי הציון הממוצע במבחן הפסיכומטרי של המועמדים ללמוד באוניברסיטאות היה 618.7, בעוד הציון של אלו שהגישו מועמדות למכללות היה רק 538.3 – כלומר פער של יותר מ-80 נקודות.

 

 

מנתוני הלמ"ס עולה כי פערים אלו התקיימו בכל תחומי הלימוד המועדפים. הפער המתון ביותר היה בקרב המתקבלים למדעי החברה ולמקצועות עזר רפואיים, פערים של 44.2 ו-46.7 נקודות הממוצע, בהתאמה, ואילו הפער המשמעותי ביותר היה בקרב המתקבלים למשפטים - פער של 152.0 נקודות בממוצע במבחן הפסיכומטרי, ולאחריו בקרב המתקבלים להנדסה ואדריכלות - פער של 102.6 נקודות.

 

 (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) (מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
(מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

לצפייה בגרף בגודל המלא

 

מההיבט של ההישגים בבחינה הפסיכומטרית, המקצועות הסלקטיביים ביותר באוניברסיטאות היו רפואה כללית (ציון פסיכומטרי ממוצע של המתקבלים 740), מדעי הקוגניציה (735) חישוב ועבוד מידע מדע המח (709), רפואת שיניים (704), הפרעות בתקשורת (692), הנדסת חשמל (691), פיסיקה (690), הנדסה ביורפואית (685), מדעי הרפואה (683), משפטים(679), מדעי המחשב (678), הנדסת אווירונאוטיקה וחלל (670). ובמכללות האקדמיות היו מקצועות הפרעות בתקשורת (643), פיזיותרפיה (640), הנדסה אופטית (613) והנדסה ביו-רפואית (612) הגבוהים ביותר.

 

והיו גם מקצועות שהציון הממוצע של הנבחנים בפסיכומטרי היה פחות מ-500. כדי ללמוד לשון עברית באוניברסיטאות היה מספיק ציון ממוצע של 433, לספרות עברית נדרש ציון פסיכומטרי ממוצע של 490.


 (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
(צילום: עידו ארז)

 

במכללות היו מספר רב של מקצועות, שממוצע הקבלה שלהם בציון הפסיכומטרי היה פחות מ-500. כדי ללמוד חינוך במכללות היה צורך בציון ממוצע של 451 בפסיכומטרי, ללימודים כלליים נדרש ציון 383, לסוציולוגיה 447 ולקרימינולוגיה 473. מי שהתקבל ללימודי תרבות ואומנות במכללות נזקק לציון פסיכומטרי ממוצע של 422.

 

פחות מתקבלים באוניברסיטאות

מנתוני הלמ"ס עולה גם כי יותר קל להתקבל למכללות. באוניברסיטאות ממוצע ההרשמות למועמד עמד על 1.33 – כלומר 3 מכל 4 מועמדים התקבלו ללימודים. במכללות 8 מכל 9 מועמדים התקבלו ללימודים.

 

באוניברסיטאות, מקצועות הלימוד בהם הייתה ההתאמה הגבוהה ביותר בין הביקוש להיצע (כלומר, מעל ל-90% מהמועמדים התקבלו) היו: ספרות כללית (92.7%), בעלי חיים (91.5%), לימודי מזרח אסיה (91.3%), היסטוריה ישראלית (90.5%).

 

 (צילום: יריב כץ) (צילום: יריב כץ)
(צילום: יריב כץ)

 

לעומת זאת, מקצועות הלימוד בהם ההיצע היה נמוך מהביקוש באופן משמעותי (מקצועות שבהם פחות ממחצית מהמועמדים התקבלו) היו: כלכלה-מנהל עסקים (49.5%), הנדסת מחשבים – מדעי המחשב (48.6%), שפה וספרות אנגלית (47.7%), הנדסת בניין (44.2%), רפואת חירום (34.7%), רפואה כללית (32.5%), ארכיטקטורה ובינוי ערים (29.4%) ורפואת שיניים (27.4%).

 

במכללות האקדמיות, ההתאמה הגבוהה ביותר בין ההיצע והביקוש היו במקצועות המועדפים הבאים: מערכות מידע (93.6%), תרבות ואמנות (91.5%), סוציולוגיה ואנתרופולוגיה (89.0%), הנדסת בנין (87.9%) ולימודי ארץ ישראל (87.7%).

 

ואילו המקצועות המועדפים בהם ההיצע הנמוך ביותר ביחס לביקוש היו: הנדסת פרמצבטיקה – תרופות (43.9%), עיצוב פנים – מבנה וסביבה (41.3%), ארכיאולוגיה – לימודים רב תחומיים בשימור (38.9%) עיצוב תעשייתי (32.3%), ארכיטקטורה ובינוי ערים (30.1%), עיצוב אופנה (26.5%), תקשורת חזותית (25.3%) ועיצוב פנים (23.3%).

 

ירידה במספר המועמדים לאוניברסיטאות

עוד עולה מהנתונים, כי בשנים האחרונות ישנה ירידה משמעותית במספר המועמדים לאוניברסיטאות (29.7 אלף מועמדים ב-2012/3), לעומת עלייה במספר המועמדים למכללות האקדמיות (45.5 אלף מועמדים באותה שנה).

 

היצע המקצועות אותן ניתן ללמוד באוניברסיטאות הינו רב יותר (למשל רפואה וכן חקלאות), מצד שני ההיצע (מספר המקומות לסטודנטים) של לימודי משפטים, כמו גם עסקים ומדעי הניהול גבוה יותר במכללות האקדמיות מאשר באוניברסיטאות (5,200 אלף התקבלו ולמדו משפטים במכללות לעומת 1,300 באוניברסיטאות).

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים