המיתוס שנופץ: תו נכה לא תמיד מאפשר חניה
בן 63 הגיע לטיפול במרכז הרפואי "העמק" בעפולה והעמיד את רכבו במקום המסומן באדום-לבן. לחובתו נרשם דו"ח והוא הגיע איתו לבית המשפט, שקבע: הזכות שלו לחנות בכל מקום אינה מוחלטת אלא תלויה בנסיבות
האומנם מי שרכבו נושא תו נכה
רשאי לחנות בכל מקום העולה על רוחו? המקרה הבא, של מי שהגיע לטיפול רפואי בבית החולים "העמק" בעפולה, מדגים יפה את ההבדל בין מיתוס למציאות.
הנהג טען תחילה שלא ידע שאסור לחנות במקום, ולאחר מכן טען שנאלץ לחנות באזור האסור כיוון שמיהר ולא מצא חניה רגילה או חניה לנכים. לדבריו, היה בטוח שתו הנכה
מגן עליו מפני דו"ח וכי לדעתו כלל לא הפריע לתנועה. הוא הוסיף שעמד במקום לזמן קצר ולצורך טיפול רפואי.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- מע"צ הפקיעה 2 דונם מדייר מוגן. מה הפיצוי?
- קשישים נסעו לחו"ל – שכן השתלט על דירתם
- בגד וביקש לחזור לאשתו. ביה"ד: "רועה זונות"
- מה לשתות? מה ללבוש? כך תכינו עד למשפט
יום אחד ב-2012 הגיע גבר בן 63 למרכז הרפואי בעפולה וחנה את רכבו באזור אסור המסומן באדום-לבן. הנהג הניח שתו הנכה שלו מאפשר להשאיר את רכבו במקום, ועל כן סירב לשלם את הדו"ח שרשם לו פקח עירוני. העניין הגיע עד לבית משפט השלום בבית שאן.
הפקח, בשם עיריית עפולה, טען כי רכבו של הנאשם גרם להפרעה ממשית לתנועה כשעמד בציר מרכזי של בית החולים, שעליו נעים כלי רכב המספקים למקום ציוד, וכן כוחות ביטחון והצלה בשעת חירום.
ארכיון. הרכב גרם להפרעה ממשית(צילום: ויז'ואל/פוטוס)
מי זכאי
משרד הרישוי מאשר: תו נכה לסובלים מחרדה
עו"ד אייל פייפר
לאחרונה מורגשת גמישות בנוהלים של משרד התחבורה. גבר ואישה שסבלו מדיכאון שלטענתם השפיע גם על הנהיגה שלהם, הוכרו כזכאים לתו
שהרכב לא יפריע
השופטת אינעאם דחלה שרקאוי ציינה בפסק הדין שהזכות שמקנה החוק לנכה לחנות במקום שאין החניה מותרת בו היא לא מוחלטת. היא נמדדת בהתאם לנסיבות וכל עוד החניה אינה מסכנת את הולכי הרגל או גורמת הפרעה ממשית בתנועה.
השופטת הסבירה שההפרעה הממשית היא אובייקטיבית ואינה תלויה בשיקול דעתו של הנהג החונה: ייתכן שברגע החניה נראה לו שאין במעשהו משום הפרעה לתנועה, אולם בשעה שלאחר מכן יפריע הרכב החונה לתנועה ויהווה גם סיכון.
מדובר בהפרעה פוטנציאלית, קבעה השופטת, שגם אם לא התממשה בפועל הרי היא אסורה. מאותה סיבה, ציינה, אסורות גם החניה על המדרכה והחניה במקום המוקצה לחניית נכים, גם אם אין אף נכה המבקש לחנות בו באותו רגע או לאחר מכן. השופטת דחתה את טענות הנאשם והרשיעה אותו בעבירה של חניה במקום אסור. נגזר עליו קנס בגובה 250 שקל.
לדברי עו"ד שושנה צמרת, העוסקת בדיני תעבורה, אסור שחניית נכה במקומות אסורים תבוא על חשבון פגיעה באזרחים אחרים. החוק קובע סייגים ברורים וחד משמעיים המתירים חניה שכזו, בהם מניעת הפרעה לתנועה, מניעת הפרעה למעבר הולכי רגל, וחובת ההוכחה כי לא היה באותו אזור מקום חניה אפשרי אחר.
"טענות מסוג משך זמן החניה או מטרתה, בין אם מדובר בטיפול רפואי או בכל מטרה אחרת, לא תעמודנה לזכות הנאשם כפי שלא תעמודנה לזכות כל אזרח אחר, ובכך מתקיים שוויון בין הנכה לאזרח מן השורה", מסבירה עו"ד צמרת. "מנגד, אם חנה נכה במקום אסור והוכיח כי עשה כן כיוון שלא הייתה לו אפשרות אחרת, וניכר כי השתדל למזער את ההפרעה לציבור, יעמוד החוק לזכותו".
- לקריאת הכרעת הדין – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד שושנה צמרת
עוסקת בין השאר בדיני תעבורה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
