שתף קטע נבחר

שובו של כתם השמש

בשבועות האחרונים הגיחה קבוצת כתמים בצדה המזרחי של השמש, שמלווה בהתפרצויות. אסור לצפות ללא ציוד ייעודי, ובשישי תערך צפיה מסודרת בכתמי השמש עם ציוד הגנה מתאים

המאפיין הבולט ביותר של הפעילות המגנטית על פני השמש גופה הם כתמי השמש שלעתים אפשר לראות. הראשון שהבחין בהם היה גליליאו גליליי. כתמי השמש נראים כאיזורים כהים על פני השמש כיוון שהטמפרטורה שלהם נמוכה בכ-1500 מעלות מסביבתם.

 

ביום שישי (מחר) בשעה 12:00 בצהריים תיערך בנמל תל אביב תצפית בכתמים, עם שימוש בטלסקופים מיוחדים ומצויידים במסננים שדרושים לכך. שימו לב: הצפייה בשמש בין בעין ובין בטלסקופ או כל מכשיר שלא יועד לכך, היא מסוכנת ועלולה לגרום לסכנת עיוורון.  

 

 

לא כל כך ברור כשמש

פני השמש אינם צחים וחלקים, כמאמר הביטוי "ברור כשמש". זרמים אדירים של גז מיונן (פלסמה), העולים מאיזורים פנימיים וחמים יותר של השמש, מגיעים אל שפת השמש, מתקררים וחוזר חלילה. פני השמש מזכירים לנו מרק רותח ומבעבע. תופעה זו של חומר מיונן הנע אל פני השמש יוצרת הפרעות מגנטיות אדירות. השדות המגנטיים מאיצים את הגזים המיוננים באופן שיוצר מופע פירוטכני מרהיב ביותר – סערות שמש אדירות המגיעות לעתים לגובה של מאות אלפי ק"מ מפני השמש אל תוך העטרה שלה, קשתות של חומר מיונן הנע בין קטבים של שדות מגנטיים מקומיים, לשונות גז הנעות מעלה ומטה לאורך קווי השדות המגנטיים ועוד.

 

רוב החומר נופל חזרה אל פני השמש אך יש חלקיקים המואצים למהירויות של מאות ק"מ בשנייה ואלה עוזבים את השמש ויוצרים את "רוח השמש", שהיא למעשה קרינה קוסמית הנעה בחלל. כאשר חלקיקים אלה נלכדים בקווי השדה המגנטי של כדור הארץ, הם מתועלים לקטבים, שם הם מתנגשים עם החלקיקים באטמוספירה ויוצרים את מה שקרוי – זוהר הקוטב. לעתים, פעילות מגנטית עזה המאיצה חלקיקים טעונים לאטמוספירה מלווה בהעפת מסה כבירה של גז מהעטרה.

 

הכתמים הם איזורי פעילות מגנטית שנגרמת עקב גז מיונן המגיע משכבות פנימיות יותר של השמש. סביבתם של הכתמים היא מוקד לפעילות מגנטית ערה, היוצרת זרמים של חומר הנע על הקווים של השדות המגנטיים. כאן נוצרות אותן התפרצויות שמש העולות גבוה אל העטרה, שהיא האטמוספירה העליונה של השמש, כאשר האנרגיה של החלקיקים בעטרה שקולה לכ-2 מיליון מעלות ויותר. העטרה של השמש, היא אותו חלק מרהיב המהווה את האטמוספירה החיצונית של השמש הנגלה בעת ליקוי חמה מלא.

 

תקופת הקרח של השמש

מספר כתמי השמש משתנה באופן מחזורי בן 11 שנים בממוצע. זהו מחזור כתמי השמש. השיא של המחזור הנוכחי היה צפוי להיות בשנת 2012, אלא שהמספר של כתמי השמש לא גדל משמעותית ולמעשה לא נצפה כל שיא. למעשה הדעות חלוקות – יש הסוברים כי השיא היה מאוד רדוד וכי עברנו אותו, יש הטוענים שהשיא עדיין לפנינו ויש כאלה הטוענים שהשמש נכנסה לתרדמת. תופעה ארוכה מאוד של תרדמת התרחשה בתחילת המאה ה-17 והיא קרויה השפל של מאונדר. השמש לא היתה פעילה במשך כמה מחזורים ויש המייחסים את תקופת החורפים הקשה מאוד באירופה, הקרויה – תקופת הקרח הקטנה, לשפל בפעילות השמש.

 

השפעה נוספת שיש לכתמי שמש היא על כל הפעילות של הלווינים, רשתות חשמל וכדומה. כיוון שהפעילות המגנטית בשמש מייצרת את אותם חלקיקים טעונים מהירים שחלקם מגיעים אלינו, השפעתם על לווינים וכדומה עלולה להיות חמורה. דווקא בשנת 1989, בין שני שיאים של כתמי שמש, גרמה סופת שמש אדירה לנפילת מערכת החשמל למשך כמה שעות בקוויבק, קנדה. כיום, עם התלות הכמעט מוחלטת שלנו בלווינים, שטף עצום של חלקיקים המועפים מהשמש ישירות אלינו עשוי לגרום לקטסטרופה כלכלית אדירה, שנזקה עשוי לגרום אף לנזק כלכלי חמור. אולם, בחלל יש לווינים המנטרים את פעילות השמש וכיוון שאנו רואים את ההתפרצויות בשמש יותר מיומיים לפני שהחלקיקים, האיטיים יותר ממהירות האור, מגיעים אלינו, אפשר לנסות להקטין נזקים על ידי מגוון פעולות מנע.

 

התפרצות הכתם

לשמחתם של חובבי האסטרונומיה ואנשי המדע, הופיע לפני כ-3 שבועות כתם שמש ענק שמספרו 1944. קבוצת כתמים זו השתרעה על אזור שגודלו כ-200 אלף ק"מ על פני השמש. כתם זה הניב התפרצויות עזות שהציתו פעילות עזה גם בעטרה של השמש שבעטייה הועפו מסות אדירות של גז לחלל, מלווה בפרצי קרינת X עזה. למזלנו, כתמים אלה לא פנו בדיוק לכדור הארץ. היתה זו קבוצת הכתמים הגדולה ביותר מזה שנים.

 

כעת, כ-4 שבועות לאחר מכן, כאשר השמש השלימה סיבוב סביב צירה, הגיחה שוב קבוצת הכתמים בצדה המזרחי של השמש, כאשר היא מלווה בהתפרצויות עזות בכל איזור קבוצת הכתמים. היא מוספרה במספר חדש, 1967. בעת כתיבת שורות אלה היתה קבוצת הכתמים עדיין סמוכה לשולי השמש, אך בתצלום שנעשה בשעות הבוקר של יום רביעי, אפשר לראות היטב התפרצות עזה העולה לגובה של עשרות אלפי ק"מ וכן התלקחויות רבות מסביב לכתמים הכהים הנראות ככתמים בהירים על פני השמש. אפשר גם להבחין באיזורים כהים ארוכים – אלה הן התפרצויות שמש הנראות ממבט על.

 

 (צילום: יגאל פת-אל) (צילום: יגאל פת-אל)
(צילום: יגאל פת-אל)

 

מלבד קבוצת כתמים זו, מדי פעם השמש רוחשת פעילות ומציגה לעיננו התפרצויות מרשימות. אחת מהן צולמה ב-30 בנובמבר 2013 ובה אפשר לראות התפרצות שנמשכה שעות רבות והגיעה לגובה של כרבע מיליון ק"מ.

  

 

 

צפיה מסודרת עם ציוד

הצפייה בשמש מסוכנת ביותר. אולם גם מסנני שמש סטנדרטיים המיועדים לטלסקופים מאפשרים צפייה רק בכתמי השמש. כדי לראות את התפרצויות השמש ואת הפעילות העניפה על השמש עצמה, יש צורך במסננים מיוחדים המעבירים את האור הנפלט מגז המימן. ביום שישי בשעה 12:00 בצהריים, במסגרת אירועי שבוע החלל המאורגן על ידי משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית, תתקיים תצפית מודרכת בשמש במתחם הפדרציה בנמל תל-אביב באמצעות טלסקופים מיוחדים לצפייה בשמש, על ידי המחבר ומתנדבי האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

 

מידע נוסף על אירועים בשמי ישראל וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2014, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2014 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יגאל פת-אל
שמש מלאה כתמים
צילום: יגאל פת-אל
צילום: ארז ארליכמן
יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
 האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
קוסמוס
מומלצים