שתף קטע נבחר

שליש מהסטודנטים מחליפים חוג תוך שנה

קלות הדעת של סטודנטים רבים והיעדר ייעוץ מקצועי גורמים לחלק ניכר מהם להתחרט על בחירת חוג הלימודים כבר בשנת הלימודים הראשונה. למרות הבזבוז הכספי המיותר, מתברר שהאחוזים גדלים כשמדובר בסטודנטים מרקע סוציו אקונומי נמוך. איך מגבירים את הסיכוי לבחור מקצוע לימוד מתאים?

אף על פי שהבחירה במסלול לימודים אקדמי היא אחת ההחלטת המשמעותיות ביותר בחיינו, צעירים רבים עושים זאת על רגל אחת שלא לומר כלאחר יד. הרי מדובר בהחלטה שתקבע ברוב המקרים את הקריירה המקצועית ובמובנים רבים גם את המשך החיים. על פי פי מחקרים שביצע פרופ' איתמר גתי, מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, רוב המועמדים ללימודים אקדמיים בוחרים את תחום הלימודים בעצת חברים ומשפחה מה שמתברר כטעות בשנת לימודיהם הראשונה.

 

 

לפי מחקריו של פרופ' גתי, פסיכולוג תעסוקתי במקצועו, כשליש מהסטודנטים מתחרטים כבר בשנת לימודיהם הראשונה על ההחלטה ללמוד חוג תחום מסוים וממהרים להחליף אותו. לטענתו, הסיבה לתחלופה זו היא העובדה ש-36% מהסטודנטים שהחליפו חוג בשנה הראשונה, טוענים כי לא התייעצו עם גורם מקצועי בטרם נרשמו ללימודים.

 

האוניברסיטה העברית, קמפוס הר הצופים (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
האוניברסיטה העברית, קמפוס הר הצופים(צילום: אוהד צויגנברג)

 

"מחקרים שונים מראים שכל הצעירים חושבים שהשאלה - 'מה אעשה כשאהיה גדול' הינה משמעותית ומרכזית מבחינתם", הוא מסביר. "הבעיה היא שמלמדים אותנו לנהוג, לקרוא, לפתור בעיות מתמטיות אבל לא לקבל החלטות. בחירת מקצוע מתרחשת במצב שיש הרבה מאוד חלופות ושיקולים, וצריך להחליט מה אני רוצה ללמוד, היכן ובאיזה מקצוע להשתלב. כל זה נעשה בתנאים של אי וודאות. הרי אף אחד לא יודע מה יהיה הביקוש עוד עשר שנים לכלכלן או לרואה חשבון".

 

מתוך מחקרו של פרופ' גתי: התייחסות כללית של הצעירים לנושא העתיד התעסוקתי ( 1=בכלל לא, 5=רב מאוד) ()
מתוך מחקרו של פרופ' גתי: התייחסות כללית של הצעירים לנושא העתיד התעסוקתי ( 1=בכלל לא, 5=רב מאוד)

 

לשאלת ynet כיצד מתגברים מועמדים ללימודים אקדמיים על הבעיה הזו משיב פרופ' גתי כי "בגדול מצאנו שישנה הסתייעות רבה במשפחה, חברים וידידים. הם כולם אנשים בעלי כוונות טובות אבל התייעצות לא תורמת לקבלת החלטה מוצלחת. מה שכן תורם הוא להשתמש מצד אחד בכלים מקצועיים מבוקרים ורציניים, ומצד שני להשקיע בקבלת ההחלטות".

 

האם הכוונה לייעוץ אישי?

"מדובר בייעוץ אישי בבחירת מקצוע. הוא עוזר לאנשים רבים בתהליך הבחירה. לא תמיד כולם יוצאים מרוצים בגלל שיש כאלה שפונים למכון ייעוץ ואומרים ליועץ שיושב מולם: תשים לי מקצוע ביד. כשהיועץ מסרב לעשות את זה הם כועסים עליו.

 

"המציאות היא שהתפקיד של יועץ הוא לסייע למתלבט בתהליך הבחירה. מבחינתנו, יועץ הוא יועץ בקבלת ההחלטה. הנועץ מתלבט והתפקיד שלו לסייע להם בקבלת ההחלטה הטובה ביותר עבורם. זה תהליך ייעוץ שכולל מספר מפגשים ושימוש בשאלונים ובמחבנים לוודא שהיכולות של הנועץ עומדות בדרישות של הקבלה או ההכשרה לתחום הנבחר".

 

לוותר על עצות של חברים ובני משפחה

בין המסקנות המדאיגות שעולות ממחקריו של גתי היא כי צעירים שבוחרים תחומי לימוד על בסיס בחירות של חבריהם, המלצות של בני משפחה או על בסיס העובדה כי הם יכולים להתקבל בקלות לאותם תחומי לימוד – הם בעלי הסכנה הרבה יותר שלא ישלימו את הלימודים או כלל לא ייהנו מהם.

 

מתוך מחקרו של פרופ' גתי ()
מתוך מחקרו של פרופ' גתי

 

בהקשר זה מצביעים המחקרים על העובדה כי צעירים שבחרו תחום לימוד משיקולים מגדריים - כמו ללמוד מקצוע גברי, סבלו יותר בזמן הלימודים, מאשר צעירים שבחרו את תחום הלימוד שלהם על בסיס התכונות האישיותיות שלהם. עם זאת מתברר, כי נשים נכונות היום ללמוד מקצועות שנתפסו בעבר כגבריים, כמו מנהל עסקים, הנדסה ועוד.

 

וגם למצב הסוציו אקונומי ישנה השפעה: צעירים ממצב סוציו-אקונומי נמוך נוטים להחליף במהלך חוג הלימוד שלהם במידה רבה יותר מאשר צעירים ממצב סוציו-אקונומי גבוה. פרופ' גתי מסביר: "הם השקיעו פחות בתהליך ההחלטה, וחבל שסטודנטים שמגיעים לאוניברסיטה בזכות מלגה, המלגה של השנה הראשונה נשרפת בתחום לימודים שהוא לא התחום הנכון.

 

מתוך מחקרו של פרופ' גתי ()
מתוך מחקרו של פרופ' גתי

 

"חלק מזה נובע מכך שהם לא השקיעו מספיק בהחלטה, כלומר לא אספו מספיק מידע. לדוגמא, לדעת שהמשמעות של לימודי עבודה סוציאלית היא שבשנה הראשונה אתה צריך ללמוד סטטיסטיקה ושיטות מחקר. אותם אנשים שאוספים מידע ויודעים לקראת מה הם הולכים, יותר קל להם להתמודד עם דרישות לימודים שלא בהכרח לטעמם".

 

אתרי לימודים: זהירות ממידע מוטעה

בהקשר זה טוען פרופ' גתי שבטרם מקבלים את ההחלטה על תחום הלימודים הרצוי, וניגשים למלא את טפסי הרישום לאוניברסיטה או למכללה, כדאי להיוועץ במכוני הייעוץ המקצועיים.

 

סטודנטיות באוניבסיטה העברית, למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
סטודנטיות באוניבסיטה העברית, למצולמות אין קשר לכתבה(צילום: אוהד צויגנברג)

 

"אני מדבר גם על המרכזים הממוקמים באוניברסיטאות, שם הייעוץ נעשה על ידי פסיכולוגים תעסוקתיים ומטרת השירות היא לסייע לסטודנט ולא לאוניברסיטה" בנוגע לאתרי הייעוץ באינטרנט מזהיר פרופ' גתי: "יש הרבה מאוד מידע באינטרנט והאתרים מתחלקים לשניים. כאלה שנותנים סיוע בתהליך הבחירה כמו למשל כיוונים לעתיד (אתר המבוסס על מחקריו של פרופסור גתי ומספק שירותי חינמי ללא כוונות רווח-א"ב), ויש אתרים המציגים שלושים שאלות מגוחכות ונותנים המלצה ללא אחריות. מאוד חשוב לבדוק מי הגורם שעומד מאחורי אותו אתר, ולדעת אם מדובר בגוף מקצועי שניתן להתרשם ממנו בהיבטים כאלה או אחרים".

 

מתוך מחקרו של פרופ' גתי ()
מתוך מחקרו של פרופ' גתי

 

מה לגבי מידע שנמצא באינטרט?

"חשוב להצליב מידע ממספר מקורות. אם אתה מסתכל על אתר כללי של לימודים המספר על תחום במוסד לימודי, חשוב לגשת לאתר של המוסד ולוודא שהמידע לא מוטעה וכולל את רשימת המוסדות המלאה, ולא רשימה של מוסדות ששילמו לאתר".

 

מדוע צעירים לא נעזרים בייעוץ מקצועי?

"למרות שהם מבינים שבחירת תחום הלימודים היא החלטה חשובה, מעטים מדי פונים לקבל סיוע בהחלטה. זה די מעציב, כי במחקר מצאנו אחוז גבוה של מחליפי חוגים. מספרם גבוה הרבה יותר בקרב אלה שלא השקיעו בהחלטה, בהשוואה לאלה שכן השקיעו בהחלטה. שנת לימודים באוניברסיטה כוללת גם אובדן הכנסה, מעבר לעלות שכר הלימוד וכדומה. ולכן כדאי להשקיע בהחלטה".

 

אז מאיפה כדאי להתחיל?

"אני תמיד מציע להתחיל בכלים החינמיים באינטרנט; תעשו בדיקה באיזה מידה אתר הוא איכותי, לא בהכרח תקבלו תשובות לכל השאלות, ובמקרים אלה מאוד מומלץ לפנות לייעוץ אישי ומקצועי. גם אם תשקיעו אלף שקלים במכון מקצועי, כדאי לקבל סיוע בתהליך ההחלטה. שום דבר לא יבטיח שתהיו מרוצים, אבל זה יגדיל את הסיכויים שפחות תתחרטו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אוהד צויגנברג
האוניברסיטה העברית (למצולמים אין קשר לכתבה)
צילום: אוהד צויגנברג
צילום: חזי חוג'סטה
פרופסור איתמר גתי
צילום: חזי חוג'סטה
מומלצים