היד של מרדכי ואנונו: התביעה והפיצוי הכספי

בארבע הזדמנויות השתמשה הטלוויזיה החינוכית בתמונה המפורסמת של מרגל האטום מ-1986, מבלי לשלם עבורה ובלי לתת לקרדיט לבעלי הזכויות. חברת "זום 77" דרשה 400 אלף שקל. כמה פסק בית המשפט?

עו"ד יעקב מנורפורסם: 09.02.14 , 08:19

הטלוויזיה החינוכית השתמשה בצילום המפורסם של כף ידו של מרגל האטום מרדכי ואנונו, מבלי שקיבלה אישור או קרדיט מבעלת זכויות היוצרים. התוכנית שבה הוצג הצילום שודרה שלוש פעמים וגם עלתה לאתר האינטרנט של החינוכית, ובעלת זכויות היוצרים דרשה פיצוי על כל אחת מההפרות. אז מדוע נקבע שהחינוכית תשלם בעבור הפרה אחת בלבד?

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הצלם דניאל לנדאו ז"ל הועסק בעבר על ידי חברת התקשורת "זום 77", ובמסגרת זו הנציח ב-1986 את הצילום הידוע של כף ידו של ואנונו, שעליה רשם מתי והיכן נחטף. לטענת החברה, הצילום הוצג בתוכנית "הקשר הישראלי", ששודרה שלוש פעמים ואף הועלתה לאתר האינטרנט של החינוכית.

מאחר שלא אישרה את השימוש בצילום, הגישה "זום 77" תביעה נגד החינוכית לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עו"ד גלעד רוגל. לטענתה, מאחר שזכויותיה הופרו בארבעה מקרים נפרדים, על החינוכית לשלם 100 עבור כל הפרה, ובסך הכול 400 אלף שקל.

לדבריה, החינוכית עצמה את עיניה כשלא בדקה כראוי את זכויות היוצרים בחומרים שבהם השתמשה. עוד טענה התובעת שהנתבעת נהגה שלא כדין בכך שלא פעלה לתיקון התקלה כאשר דווחה עליה.

ואנונו. השופטת: "לצילום היה ערך עיתונאי מיוחד"(צילום: גיל יוחנן)

החינוכית, באמצעות עו"ד נדב ביננבאום מפרקליטות מחוז ירושלים, הודתה שהפרה את זכויות היוצרים של התובעת, אך לעמדתה, מדובר בהפרה אחת בלבד, שכן מדובר בתוכנית אחת. לטענתה, התכנית הופקה על ידי חברה חיצונית שהודתה בטעותה והציעה לתובעת פיצוי, אך זו העדיפה להגיש את התביעה. הנתבעת הוסיפה שהשימוש בצילום ללא מתן קרדיט נעשה בתום לב. בנוסף היא ביקשה להתחשב בכך שהשימוש בתמונה היה קצר והופיע בזמני שידור שוליים בעלי נתוני צפייה נמוכים.

יצירה אחת - הפרה אחת

השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה כי אכן יש לראות את המקרה כהפרה אחת: התצלום הוא יצירה אחת והופיע במסגרת תכנית אחת. כשחישבה את סכום הפיצויים הביאה השופטת כנפי-שטייניץ בחשבון את העובדה שמדובר בצילום ידוע בעל ערך עיתונאי מיוחד שהתובעת זכאית לפירותיו,

את מועדי השידור הסמוכים זה לזה באחוזי צפייה נמוכים, ואת עלות השימוש בתמונה בהיתר, שלדברי התובעת עומד על 1,600 שקל.

בהתאם פסקה השופטת כי החינוכית תשלם לתובעת פיצויים של 27 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 6,000 שקל והחזרי אגרה.

אלמנט נוסף שאליו התייחסה השופטת התייחס לקרדיט. אי מתן קרדיט לבעל זכות יוצרים שאינו היוצר (במקרה זה, חברת התקשורת), לא מקנה פיצוי על פי חוק זכויות יוצרים, מאחר שאין מדובר בהפרה של זכות מוסרית. זו שייכת אך ורק ליוצר שהוא הצלם.

אילו הצלם המנוח היה בעל זכויות היוצרים ביצירה והיה תובע בגין השימוש האסור, הוא עשוי היה לקבל פיצוי נפרד הן על הפרת זכות היוצרים והן על הפרת זכותו המוסרית.