כמה מים צורכים הפלסטינים?

תהייתו של נשיא הפרלמנט האירופי מרטין שולץ האם נכונה האמירה שפלסטיני ממוצע צורך 17 ליטר מים ביום לעומת 70 ליטר מים שאותו צורך ישראלי, עוררה סערה בכנסת אך לא סיפקה לו תשובה. שני הנתונים שאותם העלה שולץ מעל בימת הכנסת אינם מדויקים. הפלסטיני צורך יותר וכך גם הישראלי, אולם ההבדלים בהקצאות המים בין שני העמים גדולים מאוד. בעיית המים מטרידה גם את מערכת הביטחון וגורמים בתוכה הביעו בפורומים סגורים שונים את הצורך לפתור את מצוקת המים לפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

דבריו של הדיפלומט האירופי הכעיסו את חברי הבית היהודי שהחליטו לנטוש את המליאה במהלך דבריו. "לא אקבל הטפת מוסר שקרית נגד עם ישראל בכנסת ישראל, בטח לא בגרמנית", אמר יו"ר הבית היהודי ושר הכלכלה נפתלי בנט. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף מאוחר יותר את שולץ ומחה על "השמיעה

הסלקטיבית שלצערי הפכה נחלת חוגים רבים באירופה. נשיא הפרלמנט ביקר ברמאללה ושמע שם נתונים על שימוש במים שלפיהם ישראלי משתמש בלמעלה מפי 4 מים בצריכה לנפש לעומת פלסטינים. המספר הזה איננו נכון".

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על צריכה יומית מינימלית של 100 ליטר לאדם. הצריכה כוללת שתייה, בישול והיגיינה. חברת מקורות פרסמה כי ממוצע הצריכה לנפש בישראל נע בין 100 ל-230 ליטרים ליום. הישראלי הממוצע נהנה מזרימה חופשית של מים בכל זמן של הוא זקוק להם במהלך השנה. התמונה אצל הפלסטינים שונה ומורכבת יותר.

לפי נתונים של ארגוני זכויות אדם, ישנם בגדה המערבית יותר מ-100 אלף (המספר המדויק 113 אלף) פלסטינים שאינם מחוברים לרשת המים. מדובר על 70 קהילות פלסטיניות שנמצאות בעיקר באזור דרום הר חברון ובבקעה. 50 אלף מהפלסטינים שאינם מחוברים לרשת המים מתגוררים בשטחי C שנמצאים בשליטה ישראלית מלאה.

התושבים הללו תלויים במי גשמים שנאגרים בבורות וברכישת מים והובלתם במכליות. המחיר שהם משלמים על כך נע בין 40-25 שקלים למטר מעוקב בהתאם למרחק של מקור המים מהכפר.

 רק לשם השוואה - המחיר בישראל לפי רשות המים עומד על 8.90 שקלים למטר מעוקב (התעריף הנמוך לצריכה ביתית). בחודשי הקיץ ההוצאה הממוצעת למשפחה לקניית מים עומדת על בין 2,000-1,500 שקלים בחודש. באזור הר חברון ישנן קהילות פלסטיניות הצורכות פחות מ-60 ליטר לאדם וקהילות מסוימות בצפון הבקעה צורכות 20 ליטרים בלבד לאדם ליום.

עיד עדאלין, תושב דרום הר חברון, סיפר ל-ynet כי מרבית התושבים בכפרים שם אינם מקבלים אספקה סדירה של מים. לדבריו, חלק מהכפרים באזור קיבלו חיבור לרשת המים באמצעות מקורות אך בחודשים החמים לחץ המים חלש מאוד. הוא ציין כי במרבית הכפרים התושבים מסתמכים על בורות מים ובחלק מהמקומות התושבים נאלצים להסתמך רק על מכליות שאת המים מהן הם מקבלים מקבלנים בחברון או ביטא.

הפלסטינים בגדה המערבית שכן מחוברים לרשת המים צורכים 73 ליטרים של מים בממוצע לאדם ביום, אך גם הם אינם נהנים מאספקה סדירה לאורך כל השנה. לפיכך, מי שמזדמן לגדה

יכול להבחין במראה שכיח מעל גגות הבתים: מכלי מים שחורים משמשים את התושבים בזמן הפסקת אספקת המים הסדירה. בגדה מתמודדים גם עם תופעה של גניבת מים, שמובילה לכך שבחלק מהמקומות לא מקבלים את המים.

ברצועת עזה הצריכה היומית הממוצעת עומדת על 90-70 ליטרים

 ליום, אך איכות המים שם ירודה ביותר. לפי תקני ארגון הבריאות העולמי מרבית המים הנשאבים ברצועה אינם ראויים לשתייה. אנשים שנכנסים לרצועה דרך קבע לביקורים מספרים כי המים שם מזכירים יותר מי ים בשל מליחותם הרבה.

ברשות המים בישראל ציינו בתגובה כי "לפי דו"ח הרשות הפלסטינית משנת 2011, צריכת המים העירונית לנפש בשטחי הרשות עומדת על 103 ליטר לנפש ליום, שווה ערך ל- 37.6 מ"ק לשנה. צריכת המים הישראלית המקבילה לפי נתוני 2012, עומדת על 66.8 מ"ק לשנה. הנתונים הישראליים מתבססים על דו"חות שנתיים ומדידת מים המתבצעים על-ידי הרשות הממשלתית למים ולביוב".

ברשות המים ציינו עוד כי ישראל מחויבת להעביר לפלסטינים 30 מיליון קוב מים בשנה, אך למעשה מועברים לפלסטינים 60 מיליון קוב מים בשנה.