מלחמות הסייבר: עליית אנונימוס
הם תקפו את הסיינטולוגים וגרמו נזק של מיליונים למאסטרקארד, ויזה ופייפאל. הם גם גרמו נזק אדיר לסוני כשהפילו את רשת המשחקים והחנות הוירטואלית שלה
בפרק הקודם סקרנו כיצד החלו מלחמות הסייבר בין מדינות. עם חלוף השנים, הטכנולוגיה והידע הפכו מבלעדיים לקבוצה מצומצמת של מומחים לעניין לנפוצים גם בקרב הציבור הרחב. הייתה זו רק שאלה של זמן עד שהאקר בודד או קבוצת האקרים ירימו את ראשם וינצלו את כוחם לקידום מטרותיהם, בין אם כאמצעי מחאה או כדי פשוט לזרוע הרס וחורבן וירטואלי בשביל הכיף. אחת מקבוצות ההאקרים הבולטות ביותר בתודעה הציבורית היא "אנונימוס" (ולא להתבלבל עם ארגון למען בעלי חיים עם שם דומה, אבל בלי קשר ביניהם).
הכל החל באתר 4chan, מערכת פורומים שהוקמה בשנת 2003 על-ידי כריסטופר פול האמריקאי, בזמנו בן 15. תפקידה העיקרי של הקבוצה הוא פרסום תמונות באינטרנט מכל סוג, לטוב ולרע. קהילת הגולשים של 4chan ידועה בחוש ההומור המפותח-אך-ביזארי שלה. לדוגמה, בקהילה זו החלה התופעה של פרסום תמונות חתולים חמודים עם טקסט שנון, מה שבימינו הביא לתודעה הציבורית את המושג Meme. צד פחות סימפטי לחוש ההומור של קהילת 4chan היא הנטייה של חבריה לפרוץ לאתרים ולשבש את פעילותם במחאות אקטיביסטיות, למשל הורדת אתר תכנית הרדיו של מכחיש השואה האמריקאי אל טרנר, או מתיחות טלפוניות אכזריות ששודרו להמונים דרך תוכנת המסרים Skype.
מתוך קהילה זו התגבשה קבוצה של האקרים שקראה לעצמה "אנונימוס". סמלה הוא מסיכת Guy Fawkes, במקור מהפכן שניסה בשנת 1605 לפוצץ את בית הלורדים בלונדון, שהפכה לפופולארית בעקבות הסרט "ונדטה" המתאר אנרכיסט שנלחם בשלטון טוטליטרי דמיוני. לקבוצה זו אין אידיאולוגיה ספציפית, וככל הידוע לנו גם אין בה היררכיה של בעלי תפקידים, או אישיות מסויימת שעומדת בראשה. תיאורטית, כל האקר יכול להכריז שהוא חלק מ"אנונימוס" כמו שפעיל טרור באפריקה מסוגל לשייך את עצמו לאל-קעידה, בלי שמעולם היה בקשר עם מישהו מאותו ארגון. אמנם לאורך השנים בוצעו מעצרים של כמה מן ההאקרים שהשתתפו בפעילויות שיוחסו ל"אנונימוס", אבל שרשרת הפיקוד של הקבוצה, אם היא בכלל קיימת, לעולם לא נחשפה.
הקבוצה עלתה לראשונה בינואר 2008 כאשר תקפה את הסיינטולוגיה. בלוג הרכילות Gwaker העלה סרטון בו השחקן טום קרוז, שידוע כסיינטולוג, "משבח בפנאטיות" את הדת שאליה הצטרף. כת הסיינטולוגיה כנראה ולא אהבה את עודף תשומת הלב שהופנה אליה מצידו של קרוז, ובתגובה הזהירה אותו שיחדל מלהזכיר אותה בתקשורת פן ינקטו נגדו הליכים משפטיים. ב"אנונימוס" לא אהבו את מה שהם ראו כסתימת הפיות והחלו במבצע Project Chanology. סרטון יוטיוב של הקבוצה שמופנה אל מנהיגי הסיינטולוגיה אומר כי "לטובת התומכים בכם, למען האנושות – וגם בשביל הצחוקים, אנחנו נגרש אתכם מהאינטרנט".
ההתקפה באה לידי ביטוי בשיתוק אתרי האינטרנט שעוסקים בסיינטולוגיה ובמתיחות כמו שליחת פקסים שחורים למשרדי הסיינטולוגיה במטרה לבזבז דיו או טונר. השיא הגיע חודש לאחר מכן, כאשר כמה אלפי אנשים חבושי מסיכות Guy Fawkes יצאו להפגנה נגד הסיינטולוגיה. בסופו של דבר, לקראת אמצע שנת 2008 התקפות הרשת וההפגנות החלו לדעוך עד שהופסקו לחלוטין.
מאז, "אנונימוס" שמרה על שקט יחסי עד ספטמבר 2010. באותה תקופה, נודע לחברי הקבוצה כי חברת תוכנה הודית בשם Aiplex Software חתמה על חוזה עם אולפני קולנוע ומוזיקה שונים, לפיו חברת התוכנה תפרוץ ותשתק אתרי אינטרנט שמפיצים את תכני האולפנים בניגוד לחוק.
הנקמה של אנונימוס לא איחרה לבוא: שבוע לאחר מכן יצא לדרך מבצע Payback is a Bitch, במסגרתו האתר של Aiplex Software קרס ואיתו גם האתרים של איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאית (RIAA) ואיגוד הקולנוע האמריקאי (MPAA). המצב הסלים כאשר האקרים מצידה של Aiplex Software החלו לנתק רשתות IRC שאחראיות לקריסת האתרים, ו"אנונימוס" הרחיבו את רשימת המטרות גם לאתרים של זכויות יוצרים בבריטניה, אוסטרליה וספרד כמתקפת נגד.
הכאוס האינטרנטי קפץ מדרגה כאשר "אנונימוס" תקפו את האתרים של ויזה, מאסטרקארד ו-PayPal אחרי שהאחרונים החליטו להפסיק לתת שירות לאתר ההדלפות ויקיליקס, לאור פעילותו השנויה במחלוקת. הנפגעת העיקרית מבין השלושה הייתה PayPal, שעל פי הערכות ספגה הפסדים בשווי 3.5 מיליון לירות שטרלינג במהלך הזמן שהשירות שותק. בשנת 2013, כשלוש שנים לאחר התקרית, ה-FBI עצר 14 האקרים שבמהלך החקירה הודו במעורבותם בתקיפות.
בשנים 2011-2013 פעלה "אנונימוס" על אש קטנה. לדוגמה, לחלקנו עוד זכורה התקפת ההאקרים על אתרים של מוסדות בארץ במהלך מבצע "עמוד ענן" בעזה, אך ההתקפה לא יצרה נזק משמעותי. אולי לאור הירידה החדה בפעילותה, צמחה מתוך "אנונימוס" קבוצה חדשה העונה לשם Lulzsec.
ל-Lulzsec יש אפילו פחות אידיאולוגיה מקבוצת האם שלה, ושאיפתה היחידה היא לעשות נזק ברחבי האינטרנט "בשביל הצחוקים". תקיפתה הבולטת וההרסנית ביותר בוצעה ב-2011 נגד רשת ה-Playstation Network של חברת סוני: הרשת הושבתה לחלוטין למשך חודש ימים ונתוני הלקוחות שלה נגנבו. גם החנות הוירטואלית של סוני שותקה באותה תקופה, מה שגרם להפסדים כספיים בשווי מוערך של 170 מיליון דולר, מאחר שלקוחות לא יכלו לגשת אליה. הצרות של סוני המשיכו גם לאחר הפריצה: למרות שהחברה הציעה ללקוחותיה פיצויים בדמות תכנים ומשחקים להורדה בחינם, היא עדיין נאלצה להתמודד מול לא פחות מ-55 תביעות ייצוגיות ברחבי העולם על אוזלת היד של החברה באבטחת שרתיה. בנוסף, סוני נקנסה על-ידי ממשלת אנגליה ונדרשה לשלם כ-250,000 פאונד על התקרית.
אומרים שגלגלי הצדק טוחנים לאט, אבל כנראה שלאט עדיף על כלום: בשנת 2013, כשנתיים לאחר הפריצה הגדולה ל-Playstation Network, נעצרו ארבעה בריטים שהרכיבו את Lulzsec, נידונו לתקופות מאסר שונות ובכך למעשה פורקה הקבוצה. המסקנה היא שבסופו של דבר כל עבריין, גם אם פועל מרחוק באמצעות המחשב בחדרו החמים והנעים, דינו להיתפס ולשלם על מעשיו.
