שתף קטע נבחר

הדאנקים הגדולים ביותר של תחרות ההטבעות

לפני 30 שנה בדיוק חנכה ה-NBA את התחרות שבלעדיה חגיגת האולסטאר לא הייתה שלמה. ג'ורדן נגד דומיניק, ספאד ווב מדהים את כולם או המופע של וינס קרטר? צפו במצעד 15 הריחופים הגדולים ש"הטביעו" את חותמם

15. אמארה סטודמאייר (2005)

מתישהו באמצע העשור הקודם מייק ד'אנטוני עוד נחשב למאמן מוערך ומהפכן, פיניקס סומנה כממתק של הליגה והשילוב בין סטיב נאש - אז שחקן בשנות ה-30 המתקדמות לחייו שנע על המגרש כנער, לבין אמארה סטודמאייר, מינוס עשרות ניתוחי ברכיים - היה האטרקציה העיקרית לא רק באזור אריזונה, אלא ב-NBA כולה.

 

 

מקומו של סטודמאייר ברשימה לא הושג הודות לדאנק שומט לסתות, אלא דווקא בשל שיתוף פעולה יצירתי ומשעשע עם נאש, שנשלף מהיציע באין מפתיע. הפורוורד-סנטר של הסאנס באותם ימים הטיח את הכדור אל הלוח ומשם לכיוונו של הרכז הקנדי, כדורגלן בילדותו, שהגדיר מחדש את הטייטל "ראש הזהב" ונגח אסיסט משובח שזיכה את חברו לקבוצה בציון מושלם (50). "הרעיון היה של סטיב", הודה האחרון לפני שהפסיד לג'וש סמית' בקרב על התואר.

 

 

14. ג'בייל מגי (2011)

ההטבעה: שני כדורים לשני סלים

כמו וינס קרטר ב-2000, הניצחון ב-2011 היה מנוח בכיסו של בלייק גריפין עוד בטרם הטביע פעם אחת. הפורוורד המעופף של הקליפרס אף צויד במקהלת גוספל ובמכונית מטעם 'קיה' -

הספונסרית הראשית של שבוע האולסטאר באותה שנה עבור הדאנק האחרון שלו, אלא שחובבים רבים ומושבעים של תחרות ההטבעות מתעקשים שמדובר באחת מהופעות הניצחון החיוורות שידע המפעל לאורך השנים וכי הביצועים הטובים של הערב היו שייכים דווקא לדרמאר דרוזן מטורונטו ולג'בייל מגי, אז עוד בוושינגטון.

 

לאורך השנים היו מתחרים שהטביעו שניים ושלושה כדורים לסל אחד. דווייט הווארד הטביע פעמיים לשני סלים, כאשר אחד גבוה מהשני בלפחות חצי מטר. מגי, שהפך לימים לאחת הבדיחות של הליגה, היה הראשון בתחרות שהטביע שני כדורים לשני סלים - בקפיצה אחת. "הסיכוי היחיד שלי לזכות היה אם הייתי קופץ מעל מטוס", אמר בסיום חצי בצחוק, חצי בציניות. את אמא שלו, פאם, התוצאה הסופית פחות הצחיקה. "מבחינתי, הבן שלי ניצח את התחרות", רטנה. לכו תתווכחו איתה.

 

 

13. דזמונד מייסון (2003)

השוטינג-גארד המעופף של סיאטל כבר הוכתר כמלך הדאנקים (2001), אך היה זה באחת מתחרויות ההטבעות החלשות והנשכחות לאורך השנים. שנתיים לאחר מכן מייסון הצליח לספק ביצוע שהותיר את חותמו על המפעל לאחר שהעביר את הכדור בין רגליו והטביע בעוצמה עם יד שמאל - החלשה שלו. "הוא פשוט חולה, יש לו שפעת, צריך לשלוח לו איגרת 'החלמה מהירה'", זעק הפרשן קני סמית' באקסטזה, מייקל ג'ורדן נתן 10 עגול ומג'יק ג'ונסון הכריז בלי להתבייש: "וינס, כדאי שתחזור בשנה הבאה. יש כאן מישהו שיכול לאתגר אותך".

 

"כשראיתי את ההטבעה של מייסון, אמרתי לעצמי 'זה גמור'", הודה ג'ייסון ריצ'ארדסון. למזלו, מייסון 'הלך על בטוח' בניסיון האחרון שלו ואיפשר ליריבו לגנוב את ההצגה עם ביצוע עוד יותר מרשים, אליו נגיע בהמשך.

 

 

12. אנדרה איגודלה (2006)

התחרות של 2006 הפגישה בגמר בין נייט רובינסון - השחקן הנמוך ביותר (1.75 מ') שקרא תיגר על התואר מאז ספאד ווב, לבין איגואדלה - אחד המעופפים המשובחים בליגה.

 

יום קודם לכן 'איגי' קטף את תואר ה-MVP של משחק הרוקיס עם 30 נקודות, כאשר 18 מהן הגיעו מהטבעות, אך את המיטב הוא שמר למחרת. כוכבה של פילדלפיה שלט לאורך כל התחרות וסיפק את הדאנק המרשים של הערב, כשתפס כדור שהוטח על הלוח האחורי ע"י אלן אייברסון, דאה באוויר תוך כדי שהוא חולף מתחת לקרש ולטבעת וסיים עם הטבעה אחורית ביד אחת.

 

אבל נדמה שלאף מתחרה לא היה סיכוי מול הגובה והפופולאריות של רובינסון, שהזדקק ללא פחות מ-16 ניסיונות כדי להשלים את ההטבעה האחרונה שלו. עד היום רבים, כולל איגודלה עצמו, טוענים כי מדובר בשוד הגדול ביותר של התחרות לדורותיה. עד היום רבים לא מבינים כיצד רובינסון הפך לשחקן שזכה בהכי הרבה תחרויות הטבעות (3).

 

 

11. טרייסי מגריידי (2000)

"הדבר שאני הכי זוכר מהתחרות, הוא איך שנגררתי לתוכה", הודה טי-מאק במבט לאחור. "הייתי באותה קבוצה יחד עם וינס קרטר, ראיתי את ההטבעות שלו על בסיס יומיומי ופשוט לא רציתי לעשות את זה. אמרתי לו: 'למה לי להכניס את עצמי לדבר הזה בידיעה מראש שאתה זה שתנצח'?".

 

וינס: "הוא אמר 'לא, לא, לא' עד שזה הגיע לשלב שנאלצתי להתחנן בפניו".

אז קרטר לקח את התואר כצפוי ומגריידי, ששוכנע לבסוף ליטול חלק בחגיגה הפרטית של בן דודו, ביצע את אחת ההטבעות הטובות והלא מוערכות מספיק של התחרות לדורותיה, שייתכן והייתה קוראת תיגר על הגביע בכל שנה אחרת. אתם מוזמנים לצפות ולשפוט.

 

 

10. ספאד ווב (1986)

סיפור הסינדרלה האולטימטיבי, דוד נגד גוליית MADE IN USA. שלושים ושלושה סנטימטרים הפרידו בין דומיניק ווילקינס לבין ווב, 1.70 מ' על נעליים ביום טוב והשחקן הכי נמוך אי פעם בתחרות הדאנקים. אבל לאלוף ההטבעות של 1985 ואולי השחקן הכי מלהיב אבר ב-NBA, לא היה סיכוי לרגע מול חברו לקבוצה שסחף עמו את הקהל מהרגע הראשון.

 

"מעולם לא ראיתי אותו מטביע, אפילו באימון", הודה 'ניק' לאחר התחרות. "אחרי ההטבעה הראשונה שלו הבנתי שהוא מתחרה ראוי. האם הייתי בטוח שאנצח אותו? הו כן!". ולא רק מימדיו של ספאד תרמו לתחושת השאננות של חברו לאטלנטה הוקס. "לא הייתי מסוג השחקנים שמחפשים להטביע. הייתי כל כך עסוק בלשפר את המשחק שלי, שלא היה לי זמן לכך. בגלל זה דומיניק לא ידע שאני בכלל מסוגל להגיע לטבעת", סיפר ווב.

 

ווילקינס הציג לראווה את הרפרטואר הבלתי נגמר שלו וכמעט שתלש את הסל ממקומו, אך ווב הותיר את כולם עם פה פעור, כולל מייקל ג'ורדן הפצוע שישב ביציע ותפס את הראש פעם אחר פעם. לשיאו הגיע כשזרק את הכדור ממחצית המגרש, נתן לו לקפוץ פעם אחת על הפרקט ואז, בתזמון מדויק, תפס אותו באוויר והטביע לאחור כל הדרך אל התואר, באחד הרגעים הכי מזוהים עם מעמד האולסטאר אי פעם.

 

 

9. מייקל ג'ורדן (1988)

הפעם הראשונה שבה משחק האולסטאר נדחק הצידה לטובת אחד האירועים המשניים של ההפנינג החגיגי הייתה כשג'ורדן ו-ווילקינס, שני השחקנים המלהיבים ביותר, נפגשו בתחרות ההטבעות של 88' הנחשבת עד היום לאיכותית והמותחת ביותר בכל הזמנים. "לווילקינס היה כוח, לג'ורדן חן. מייקל ריחף באוויר ודומיניק ניסה לקרוע את האוויר", אפיין לברון ג'יימס את יחסי הכוחות בין השניים.

 

שיקגו, באופן כה סמלי, אירחה את התחרות וצוות השיפוט רופד בכמה מסמליה - כולל גייל סירס מהברס וכדורסלן העבר טום הוקינס, יליד עיר הרוחות. הגמר נפתח כשלוח התוצאות הראה ארבע פעמים ברציפות את הציון "50" אחרי ביצועים עוצרי נשימה, אך ג'ורדן מעד ראשון ואיפשר ליריבו לסגור עניין. 'ניק' ביצע הטבעת טחנת רוח אדירה בשתי ידיים וכולם חשבו שהסיפור כבר גמור, פרט לשופטים שהעניקו לו ציון נמוך מהצפוי (45) והשאירו לגיבור המקומי פתח לניצחון.

 

מייקל נגד דומיניק - הדו קרב

 

הוד אוויריותו הסתובב על הפרקט אובד עצות, עד שלבסוף החליט להטביע מקו העונשין בפעם השנייה בתחרות. "לא ידעתי מה לעשות ואז לפתע ראיתי ביציע את דוקטור ג'יי, הבחור שהתחיל את הכל. הוא הסתכל לי בעיניים ובאותו רגע זה הכה בי". הדאנק האחרון לא היה המוצלח ביותר באותו ערב ו-MJ היה עם רגל מעבר לקו, אך הוא סידר לו ציון מושלם והפך אולי למפורסם ביותר שלו לאורך הקריירה.

 

בראיון לביל סימונס לפני שלושה שבועות, סיפר ווילקינס: "מייקל ניגש אליי בסיום ואמר 'היי, קרוב לוודאי שניצחת. אני יודע את זה ואתה יודע את זה, אבל היי – אתה בשיקגו'".

 

ג'ורדן מהעונשין

 

8. ג'ייסון ריצ'רדסון (2002)

J-RICH הוכתר פעמיים כאלוף ההטבעות, אך לא זכה לבאז ולהכרה הראויים, בטח ביחס לשמות כמו ג'ורדן, ווילקינס והווארד, בגלל העדר סטאר-פאוור. עם זאת, בכל אחת מהפעמים שבהן השתתף (3 בסה"כ) ניפץ שיאים של אתלטיות ומקוריות.

 

גימיק לא מוצלח בדמות גלגל מזל שאילץ את המתחרים לשחזר הטבעות גדולות מהעבר, הציב את ג'ראלד וואלאס בעמדת ניצחון, אך ריצ'רדסון שלף טריק אחרון מהשרוול, הקפיץ את הכדור וביצע את 'תחנת הרוח' המפורסמת של דומיניק ווילקינס, כשהוא חותם אותה בסיבוב של 180 מעלות והטבעה לאחור בשתי ידיים. "כך ידידי, מסיימים תחרות הטבעות", הכריז צוות השידור.

 

 

7. דווייט הווארד (2008)

הרגע שבו הווארד עטה את מדיו של סופרמן ועף לסל לקול מוזיקת הנושא של סדרת הסרטים הפופולארית ייזכר לעד כאחד הגימיקים המשעשעים והמזוהים עם האולסטאר. בדאנק הבא שלו, זה שנעל את הערב, הוא באמת הראה יכולות של גיבור על הפך לזוכה הגבוה בתולדות התחרות.

 

הסנטר, אז עוד באורלנדו. זרק את הכדור בקשת אל הפרקט, קפץ לאוויר, הטיח אותו עם יד שמאל אל הקרש וסיים בהטבעה ביד ימין כשהוא שובר שיאים של יצירתיות ושהייה באוויר. "הוא משחק וידאו, לא בן אדם. זה בלתי אפשרי מבחינה אנושית", היללו השופטים. ההצבעה למנצח התבצעה דרך האינטרנט והווארד, שנחשב באותה תקופה לאחד השחקנים האהובים בליגה, זכה לרוב גורף של 78 אחוז מהקולות.

 

 

6. וינס קרטר (2000)

"It's Over!". כשווינס קרטר תפס את המסירה של טרייסי מגריידי, העביר את הכדור בין הרגליים והטביע, מספיק היה להביט בתגובות מסביב כדי להבין את גודל המאורע.

 

איזיאה תומאס, מגדולי הכדורסלנים אי פעם ושופט בתחרות, זינק מעל שולחן השופטים, החזיק את ידו של 'אייר קנדה' וכרע לעברו ברך. אלן אייברסון פשוט ברח מהמקום: "אני לא יודע לאן רצתי, אבל פשוט לא האמנתי למה שראיתי באותו הרגע". שופטים נוספים – קני סמית' וכדורסלנית העבר סינתיה קופר, החליקו כיפים והשתחוו פיזית לגדול המעופפים של דורנו. עם השנים קמו גרסאות משודרגות להטבעה המדוברת, אבל לאף אחת לא התלוותה התחושה האדירה שאחזה בכל מי שצפה בווינס נוגע בשמיים.

 

 

5. מייקל ג'ורדן (1987)

ההטבעה שזכתה לכינוי "Kiss The Rim" מכיוון ש-MJ היה כל כך גבוה באוויר, עד כדי כך שהוא יכול היה מעשית לנשק את הטבעת. הפוסטר המושלם והדוגמא האולטימטיבית מדוע מייקל ג'ורדן נקרא "אייר" ג'ורדן. "תראו את ההמראה, תראו את השהייה באוויר, תראו את תנועת המעוף. תראו את הראש שלו מעל הסל", היללו השדרים. בשלב מסוים גופו של ג'ורדן היה נתון כמעט במצב אופקי, מה שרק הוסיף לאשליה שהוא יכול להמשיך ולרחף ללא סוף.

 

 

4. דומיניק ווילקינס (1985/1988)

מי שכונה "The Human Highlight Film" כיוון שכל הטבעה שלו נכנסה לתקציר המשחק או לפסגת המהלכים השבועית, שילב בצורה אידיאלית בין עוצמה, אתלטיות ויצירתיות ושלט ביד רמה בכל חמש תחרויות ההטבעות בהן השתתף, על אף שזכה בתואר רק פעמיים (85', 90').

 

 

ווילקינס החזיק ברפרטואר בלתי נגמר של ריחופים והיה הראשון שהציג לעולם את הטבעת תחנת הרוח (Windmill), שהפכה לסימן ההיכר שלו. "באחד האימונים שלי בתיכון ניסיתי לעשות כל מיני דברים משוגעים עם הכדור וכך נולדה הווינדמיל. אהבתי את ההטבעה הזו במיוחד כיוון שהיא שילבה סטייל, כוח וחן, ואם יורשה לי להוסיף – גם קצת יכולת ניתור". עד היום, אין מי שמבצע אותה כמו דומיניק.

 

2:10 דק' (ולא להחמיץ את ההילוך החוזר)

 

3. ג'ייסון ריצ'רדסון (2004)

ההטבעה הטובה ביותר שנראתה בתחרות ב-9 השנים האחרונות, אך עדיין לא הצליחה להעניק לבעליה את התואר. ריצ'רדסון, אלוף 2002 ו-2003, זרק את הכדור אל הלוח, העביר אותו בין רגליו בזמן שהוא שוהה באוויר והקפיץ את כל חמשת השופטים על רגליהם. עד היום אף משתתף לא ניסה לשחזר את הביצוע של J-RICH, שזכה כמובן לציון מושלם.

ספק אם יש מישהו שמסוגל.

 

 

2. וינס קרטר (2000)

בשנות ה-90 דעך העניין סביב תחרות ההטבעות, בעיקר מכיוון שהכוכבים הגדולים התרחקו ממנה - אחדים בגלל החשש מפציעות ואחרים בטענה שכבר לא ניתן היה לחדש דבר ברמת הביצועים. ב-1998 התחרות בוטלה לטובת אלטרנטיבה חיוורת בשם "BALL2", במסגרתה חברו שחקן ושחקנית מקבוצה השייכת לאותה עיר וקלעו מעמדות מסומנות על הפרקט.

 

בתחילת המילניום הוחלט להחזיר את תחרות ההטבעות, בעיקר בגלל וינס קרטר שכבש כמעט על בסיס קבוע את פסגת המהלכים השבועית וגרר התלהבות אדירה הודות להטבעות מרהיבות שטרם נראו בליגה הטובה בעולם. הטבעה אחת של "וינסניטי" הספיקה כדי להכתיר את הקאמבק כמוצלח. "בואו נלך הביתה. אפשר לסגור את הערב ולראות מי ייקח את המקום השני", הכריז קני סמית'.

 

 

שריל מילר שהנחתה את האירוע, הודתה: "ככתבת אני אמורה להיות אובייקטיבית, אבל על מי אני עובדת? בניסיון הראשון שלו קרטר ביצע הטבעת ווינדמיל 'שגרתית' עם סיבוב של 360 מעלות. באותו רגע המיקרופון נפל מהיד שלי". שאקיל אוניל שתיעד את האירוע במצלמה ביתית הוסיף: "העיניים שלי כמעט יצאו ממקומן. עד היום אני לא מבין מה הוא עשה".

 

"הייתי עצבני ונרגש באותו ערב. רמת האנרגיה שלי הייתה כה גבוהה, שהרגשתי שאני מסוגל לקפוץ עד לקצה הלוח", סיפר קרטר לאחר מספר שנים. ולנו רק נותר להצטער שהוא לא חזר בשנים הבאות כדי להגן על תארו.

 

וינס קרטר - מ-13 זוויות שונות

 

1. ג'ייסון ריצ'רדסון (2003)

תחרות ההטבעות הייתה אירוע שולי בסוף שבוע האולסטאר של 2003, שהיה כולו בסימן ההופעה האחרונה של מייקל ג'ורדן בן ה-40 בחגיגה. "הכל היה סביב מייקל", סיפר ריצ'רדסון,

"ובגלל זה רציתי לשחזר את את מה שרק הוא עשה - להיות אלוף ההטבעות שנתיים ברציפות".

 

דזמונד מייסון קרא אתגר על התואר עם הטבעה מרהיבה (מקום 13 ברשימה), אך ריצ'רדסון שהיה זקוק של 49 כדי לנצח שלף משהו בלתי נתפס מהשרוול - הוא זרק את הכדור בקשת לאורך קו הבסיס, תפס אותו באוויר, העביר אותו בין רגליו (מאחור במקום מלפנים) וסיים בהטבעה אחורית עם ידו השמאלית.

 

כשנחת אל הקרקע הניף את שתי ידיו כאות ניצחון, כשבמקביל כל שחקני האולסטאר פרצו לפרקט בריצת אמוק תוך כדי שהם מנופפים בספרה 10, בעוד מג'יק ג'ונסון וקני סמית צוהלים במיקרופון: "זה דזמונד מייסון, זה וינס קרטר, זה דומיניק – כולם בהטבעה אחת".

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים