שלמו פחות: גם שכירים צריכים תכנון מס

לא מעט שכירים זכאים להחזר על תשלומי המס שכבר ביצעו או הפחתה על תשלומים עתידיים. בנוסף,  פקודת מס הכנסה מתירה גם לשכירים לנכות הוצאות שהוציאו לצורך ייצור הכנסה מסך ההכנסה החייבת במס.

מה מותר בניכוי?

הכלל הבסיסי להתרת הוצאות בניכוי, מצוי בסעיף 17 לפקודת מס הכנסה הקובע כי "לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו הוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד".

אם אתם טסים ליעדים שונים בחו"ל, אתם עשויים ליהנות מניכוי הוצאות שונות לצורכי מס. מדובר בהוצאות מגוונות, בין היתר, עבור טיסות בינלאומיות ופנימיות, מוניות, רכבות, רכב שכור, לינה בבתי מלון, מסעדות, דמי שירות, ואפילו הוצאות עבור כביסה.

הזכאות לניכוי הוצאות שהייה בחו"ל אפשרית לא רק לעצמאיים, אלא גם לשכירים. לדוגמא, אם אתם נוסעים לתערוכה הקשורה בתחום עבודתכם, או מחליטים לעשות השתלמות מקצועית בחו"ל בתחום עיסוקכם, דיני המס מאפשרים לכם בעיקרון לנכות את ההוצאות האמורות. התנאי הבסיסי לניכוי ההוצאה הוא שהנסיעה לחו"ל עומדת בתנאי סעיף 17 לפקודת מס הכנסה כאמור.

נקודת זיכוי פירושה הפחתה מסכום המס שאתם חייבים בו. ככל שיש לכם יותר נקודות זיכוי, כך תשלמו פחות מסים. בעיקרון, המעביד אמור לעשות את החישוב עבור העובד, אך הניסיון מלמד כי מעבידים רבים אינם יודעים היטב את דיני המס בעניין זה. אחד הנושאים הסבוכים בדיני המס נוגע לתושבים חוזרים ועולים חדשים.

כך לדוגמא, עולה חדש זכאי להקלות בעניין זה במשך 42 חודשים מיום עלייתו ארצה. בתחילה, ניתנו 3 נקודות זיכוי שנתיות לכל חודש במשך 18 החודשים הראשונים לעלייה, ואחר כך 2 נקודות זיכוי שנתיות לכל חודש במשך 12 החודשים הבאים ונקודת זיכוי שנתית אחת לכל חודש במשך 12 חודשים הנוספים.

בנוסף לכך, קיימות הוראות רבות נוספות בעניין זה, אשר עשויות להקשות על חישוב הזכאות. מובן, שאם המעביד אינו מכיר את הכללים, הנישום עשוי להפסיד ממון רב.

במקרים רבים, שכירים זכאים להחזר מס מרשות המסים. בשלב הראשון יש לבחון האם מגיעים החזרי מס. בשלב השני, יש לפעול להחזר המס בין באמצעות תיאום מס ובין באמצעות הגשת דו"ח שנתי. בקשות להחזרי מס ניתן להגיש עד שש שנים אחורה משנת המס הנוכחית.

חקיקה מיוחדת שנועדה לעודד השקעות בתעשיית ההיי-טק קובעת דין מס מיוחד המאפשר, בתנאים מסוימים, גם לשכירים לנכות את עלות ההשקעה בחברות סטרט-אפ ישראליות כהוצאה רגילה, כנגד כל מקור הכנסה, עד לסכום של 5 מיליון שקל לכל חברה.

חקיקה זאת מכונה חוק האנג'לים, והיא חלה ביחס להשקעות שבוצעו בחברת הייטק המוגדרת כ"חברות מטרה" בחוק, החל משנת המס 2011 ועד לתום שנת המס 2015.