הכרעה מחודשת: זדורוב רצח את תאיר ראדה

השופטים קבעו שוב: רומן זדורוב רצח את תאיר ראדה. בית המשפט המחוזי בנצרת הותיר הבוקר (יום ב') על כנה את הרשעת רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה. זדורוב נדון למאסר עולם, אך משפטו נפתח לצורך דיון "משלים" בראיות חדשות, לכאורה.

השופט יצחק כהן דחה בהכרעת הדין את עדות מומחה ההגנה שסתר את מסקנות גזר הדין באשר לסוג הסכין שבה בוצע הרצח. הוא העדיף את הקביעה כי מדובר בסכין חדה, ייתכן סכין יפנית, כפי שהנאשם עצמו הודה באוזני המדובב. קביעת מומחה אחר של ההגנה, ולפיה לא ניתן היה לזהות טביעת נעל בדם על מכנסיה של ראדה, הוגדרה על ידי השופטים "מביכה ולקויה באופן בסיסי".

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו  

"אנחנו חושבים שזה רק עוד שלב בדרך לבית המשפט העליון", הסבירה אולגה זדורוב, רעייתו של המורשע, בפתח הדיון. "אנחנו מקווים ומאמינים ששם הצדק ייצא לאור. מבחינתנו זה עוד יום במאבק הקשה על חפותו של בעלי. דיברתי איתו והוא חושב כמוני". בתום הדיון הוסיפה כי "יש עוד הרבה דברים בלתי מוסברים אבל הם נתפסו רק על הדברים שיכולים היו להפיל את רומן ולא על דברים שיכולים היו לזכות אותו". 

שמואל, אביה של  ראדה, הביע שכנוע כי מדובר ברוצחה. "כל מי שהיה פה בדיונים יודע את זה, ואין שום סיבה להביא אותנו לפה פעם אחר פעם ולקרוע את המשפחה. אם היה בישראל גזר דין מוות לרוצחי ילדים זה היה נגמר כבר לפני 8 שנים, וזה מה שהיה צריך לעשות".

אילנה ראדה: מקווה שהאמת תצא לאור 

בניגוד אליו, אמרה אילנה, אמה של הנרצחת, כי לא ציפתה לשינוי הכרעת הדין. "השופטים לא היו מוכנים לקבל חוות דעת של מומחה אחר, הם היו נעולים על מה שהם כבר שמעו. לי רק כואב דבר אחד: בתוך זה כולם שכחו את הילדה שלי שנרצחה. אני מקווה רק שהאמת תצא לאור בבית המשפט העליון. זה מה שנשאר לי בחיים, להיאבק למען הבת שלי כדי להביא את מי שרצח אותה לדין אמת".

"נאבקת למען בתי". אילנה ראדה(צילום: אחיה ראב"ד)

התובעת, עו"ד שילה ענבר, הביעה סיפוק מההחלטה ואמרה כי "היא הייתה מנומקת ומפורטת. אני שמחה שהשופטים התעלמו מהקרנבל שמתנהל במקומות אחרים סביב התיק הזה". הסנגור, עו"ד איתי הרמלין, הסויף כי "חבל שלא הצלחנו לשכנע את השופטים לשנות את עמדתם. האופן שבו הם נימקו את פסק הדין היה נחרץ מדי, והדבר לא תורם לחיזוקו".

תומכיו של זדורוב באו לעודד

מחוץ לאולם עמדו כמה עשרות תומכיו של זדורוב שמאמינים שהוא חף מפשע. הם לבשו חולצות שעליהן תמונותיה של תאיר ראדה ז"ל, וכיתובים הטוענים כי זדורוב הוא שעיר לעזאזל היושב בכלא לשווא - בעוד הרוצחים האמיתיים חופשים. בין מארגני האירוע, רועי וייס, שאמר "באנו להבהיר לשופטים שנמשיך להיאבק ויהי מה". המפגינים קראו קריאות עידוד לעברה של אילנה ראדה. בעמוד הפייסבוק של קבוצת התומכים בזדורוב חברים יותר מ-18 אלף איש.

תומכי זדורוב באו לבית המשפט(צילום: אחיה ראב"ד)

גופת ראדה בת ה-13 אותרה בתא השירותים בבית הספר "נופי גולן" בקצרין בחודש דצמבר 2006. ימים ספורים לאחר הרצח נעצר זדורוב, שעבד בריצוף בבית הספר. חקירת המשטרה העלתה כ הוא עקב אחר הילדה לשירותים ושם שיסף את גרונה. הוא הודה במעשה גם בפני החוקרים וגם בפני מדובב, וכן שחזר את מהלכיו בעת הרצח.

עם זאת, במהלך המשפט חזר בו זדורוב מעדותו וטען כי ההודאה הוצאה ממנו בכוח. סנגוריו לא הצליחו לעורר ספק סביר, והשופטים ציינו בהכרעת הדין המקורית כי זדורוב חשף בפני חוקריו לא פחות משבעה פרטים מוכמנים (פרטים מזירת הרצח שרק אדם שהיה נוכח בה יודע אותם) וכן ציינו כי שיקר במצח נחושה בבית המשפט. הראיות נגדו כללו טביעת נעל בדם על מכנסיה של ראדה - נעלי עבודה שהוכח כי היו לנאשם - וכן חוות דעת מטעם מומחה משפטי שאמר כי הסכין שבה נרצחה הייתה סכין יפנית חדה, מהסוג ששימש את זדורוב בעבודתו.

בספטמבר 2010 הורשע זדורוב ברצח, ולאחר הכרעת הדין נדון למאסר עולם. סנגוריו פנו לבית המשפט העליון, וזה הורה לשמוע "עדויות משלימות" לעניין הסכין וטביעת הנעל. בחודש יוני טענה ד"ר מאיה פורמן, רופאה משפטית, כי הסכין הייתה סכין משוננת ולא חדה, ומומחה אחר, ויליאם בורז'יאק מה-FBI, טען כי על המכנסיים אין למעשה טביעת נעל בדם.