האתלטית הגדולה בכל הזמנים
פלורנס גריפית ג'וינר? ילנה איסינבייבה? לאבינעם פורת אין ספק מי האתלטית הטובה ביותר אי פעם, לוחמת הקרב 7 האגדית, ג'קי ג'וינר קרסי. הנימוקים לבחירה בפנים
ההיסטוריה יודעת לספר על אתלטים מצוינים בכל תקופה. אך מי הייתה האתלטית הכי גדולה בכל הזמנים? לטעמי, ולא רק לטעמי, זו היא ג'קי ג'וינר-קרסי האמריקנית.
כתבות נוספות של אבינעם פורת:
מדוע ג'קי ולא כוכבת אחרת? ראשית, מפני שהיא שיאנית העולם הבלתי מעורערת בקרב 7, המקצוע המגוון והמושלם ביותר באתלטיקה ובספורט כולו.
הצלחה בקרב רב דורשת הצטיינות באלמנטים רבים: צריך להיות הכי מהיר, הכי חזק, הכי גמיש ובנוסף לעמוד בקצב האירועים הצפוף ביומיים המפרכים של התחרויות. ג'וינר-קרסי לא רק מחזיקה בשיא העולם (7,291 נקודות), אלא בכל שש התוצאות הטובות ביותר הכל הזמנים.
ג'וינר-קרסי, אשר גיסתה היתה פלורנס גריפית ג'וינר האגדית (בעלה של האצנית המנוחה, אל ג'וינר, הוא אחיה), זכתה באולימפיאדת סיאול בשתי מדליות זהב כשניצחה גם בתחרות הקפיצה לרוחק. השלמות הזו מזכירה את זו של קרל לואיס, ששילב בין ספרינטים לקפיצה לרוחק. תוצאת השיא של ג'וינר-קרסי בקפיצה לרוחק, 7.49 מטרים, היא השנייה בכל הזמנים כשרק שיאנית העולם המכהנת, גלינה צ'סטוקבה קפצה רחוק יותר, 7.52 מטרים.
צפו בהישגיה הגדולים של ג'קי ג'וינר-קרסי
ג'וינר-קרסי, ילידת איסט סנט-לואיס באילנוי ב-1962, נקראה על השם הנשיא הנערץ ג'ון "ג'ק" קנדי, שנרצח על ידי מתנקש שנה לאחר מכן. הספורטאית המשפיעה ביותר עליה הייתה האתלטית בייב דידריקסון-זהריאס שהתמחתה במספר ענפים באתלטיקה, ואחר-כך עברה לכדורסל (בדיוק כמוה) וגולף.
הגדולה של לוחמי הקרב-רב באתלטיקה היא לנסות ולספק מספר מקסימלי של תוצאות מיטביות בתוך יומיים. אין זמן להתאושש, הכל חייב לתקתק. 48 שעות דחוסות בסיומן מוכתרת האתלטית המגוונת בעולם. רק שלוש אתלטיות בהיסטוריה השיגו 7,000 נקודות ומעלה בקרב 7. ההפרש בין ג'וינר-קרסי לשנייה בכל הזמנים, קרולינה קלופט השבדית עומד על 259 נקודות.
הרגע הגדול - אולימפיאדת סיאול 1988
שימו לב למקבץ התוצאות של ג'וינר-קרסי באולימפיאדת סיאול, התוצאה שלה בקפיצה לרוחק שווה מדליית זהב בתחרות האישית, אלו ב-100 מטרים משוכות או 200 מטרים יכולות לסדר לה מקום בגמר אישי.
כאמור, ג'וינר-קרסי ניצחה גם בתחרות הקפיצה לרוחק האישית עם 7.40 מטרים, 18 סנטימטר רחוק יותר מהמזרח-גרמנייה המפורסמת, הייקה דרקסלר.
תוחלת קריירה של לוחמי קרב-רב קצרה יחסית, אבל ג'וינר-קרסי סחבה מצוין במשך 12 שנים, בדיוק כמו קרל לואיס. כבר כשהיתה בת 22 היתה קרובה למדליית זהב באולימפיאדת לוס אנג'לס, אך הפסידה בסופו של דבר בחמש נקודות בלבד לאוסטרלית גלינס גאן שהשיגה 6,390 נקודות.
שנתיים לאחר מכן במשחקי הרצון הטוב במוסקבה הפכה ג'וינר-קרסי לאתלטית הראשונה בהיסטוריה החוצה את גבול 7,000 הנקודות עם 7,148 נקודות
וב-1988 הגיעה הבשורה הגדולה של סיאול.
אגב, למדליית הזהב האולימפית השנייה שלה בקרב 7, בברצלונה 1992 יש קוריוז ישראלי קטן. שנייה באותה תחרות סיימה אירנה בלובה מברית המועצות. אותה בלובה היתה אמורה להפוך לגיסתו של אלכס אברבוך.
בלובה היתה מאורסת לאחיו של אלכס, יבגני, שנהרג בתאונת דרכים. מאמנה של בלובה היה ולארי אברבוך, אביו של אלכס, ועם פטירתו היא עצמה החליפה אותו בקבוצות הקרב-רב בעירם, אירקוצק שבסיביר.
באטלנטה 1996 ספגה ג'וינר-קרסי אכזבה כשנאלצה לפרוש מהתחרות כבר לאחר המקצוע הראשון בגלל כאבים עזים מהם סבלה. נחמה קטנה נרשמה בתחרות הקפיצה לרוחק, שם זכתה במדליית ארד עם 7.00 מטרים. בסך הכל, זכתה ג'וינר-קרסי בשש מדליות אולימפיות (שלוש זהב, אחת כסף ושתיים ארד) ועוד ארבע מאליפויות העולם, כולן זהב (ראו פירוט בטבלה).
האם היא השתמשה בתכשירים אסורים? לעולם לא נדע, אבל הרושם הוא שבהשוואה ליתר היא הייתה נקייה יותר והתבססה על כישרונה הטבעי האדיר.
