לא אוהבת חיות? אין לך מה לצאת איתי
מי שלא אוהבת בעלי חיים, לא מסתדרת איתם ולא מראה סימנים של רצון להסתדר איתם, יכולה מצידי להיות בר רפאלי עם חשבון הבנק של ביל גייטס ומטוס ספיטפייר בחניה: אני אבעט אותה מהדירה, אמחק אותה בפייסבוק ואף אזהיר את כל חברי החרמנים
נניח שיצאתי עם מישהי. כן, אני. והיא היתה כיפית ומגניבה ונפלאה והצליחה לפצח את כל הפרעות האישיות שעושות אותי למה שאני והגיעה לליבי. ופתאום, אני כבר לא מנסה להנחית אותה במיטתי תוך שירת "הבאנו שלום עליכם" (נסו פעם, זה מצחיק). פתאום, אני לא מסמס "ערה?" אלא "איך היה היום שלך?". פתאום, לבחור בקצב איטי שכולל פחות רביצה בפאב ויותר ארוחות ערב ושיחות ארוכות נראית לי אופציה מועדפת. פתאום אני - אני! - מסתכל עליה ואומר היי, אם היא לא ממהרת לשכב איתי, זה נהדר. איתה זה הדבר הגדול הבא. איתה, איתה אני יכול להתמסד.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק של ynet
ואחרי זמן מה (נניח, שבועיים) שנינו נשברים וחותכים אלי הביתה, מטפסים במדרגות ומצחקקים והיא מגיעה אלי הביתה בפעם הראשונה, בכוונה ברורה להוסיף למערכת היחסים הצעירה קצת גוד אולד סקס. וכשתיפתח הדלת, יקבלו את פניה הכלב שלי (בחיוך וקפיצה) והחתול שלי (במבט מזלזל, אם כי מתעניין. בכל זאת, הוא חתול).
אם היא תתייחס אליהם קצת, תגרור אותי למיטה ותדגים לי כמה היא גמישה (טוב, בפנטזיה שלי היא גם רקדנית בלט) - הכל טוב. אם היא תתייחס בקרירות לכלבתול - היא תתחיל לאבד אצלי נקודות במהירות. אבל אם היא תפלוט איזה "אוי, לא על השמלה הזאת! אוף, הוא תמיד קופץ?" או "אני שונאת חתולים. הם נורא אגואיסטים. אתה יכול לקחת אותו מכאן?" - באותו רגע היא תהפוך בעיני לפסולת אנושית ירודה, מהסוג שאפשר למצוא רק בפחי זבל מאחורי מרפאה פרטית לשאיבות שומן.
כי מבחינתי, זה סעיף הפסילה הכי קריטי (אחרי רצון עז להיכנס להריון, מחלות מין והצבעה למפלגת מרכז מסוימת). מי שלא אוהבת בעלי חיים, לא מסתדרת איתם ולא מראה סימנים של רצון להסתדר איתם, יכולה מצידי להיות בר רפאלי עם חשבון הבנק של ביל גייטס ומטוס ספיטפייר בחניה: אני אבעט אותה מהדירה, אמחק אותה בפייסבוק ואף אזהיר את כל חברי החרמנים. מי שלא אוהבת חיות היא מבחינתי, נגועה. למה? כי אפשר ללמוד הרבה מאוד על אדם מהעובדה שיש לו בעיה עם חיות מחמד.
אל תספרי שאת שונאת חיות
לפני שנתחיל, אפנה אליך, הגברת שלא אוהבת בעלי חיים בכלל. מה לעזאזל לא בסדר איתך? פקינז הרג את ההורים שלך או משהו? יש סיבה שקוראים להן חיות מחמד: אנחנו פשוט אוהבים אותן. אני יכול להבין בחורות שלא אוהבות תינוקות: הם מרעישים, משעממים, יקרים וגורמים להורים שלהם להפוך ליצורים מעצבנים וקיטשיים. אבל חיות מחמד? כלבים הם מעולים כי הם דבילים וגאונים בעת ובעונה אחת והם יאהבו אותך בכל מחיר, יעשו הכל כדי לקבל ממך קצת תשומת לב ויהיו מאושרים רק מעצם היותך בחדר.
חתולים הם מעולים כי הם גאונים, אינדווידואליים ומיוחדים. הם קולטים אותך בצורה מדויקת ויודעים לפרגן לכל מה שתרגישי. גם הכלב וגם החתול (וגם הארנב והחמוס, מספרים אנשים שיש להם ארנב או חמוס) יהיו חלק נפלא ומעשיר בחיים שלך. כמה מקולקלת צריך להיות כדי לוותר על דבר כזה?
מי שלא אוהבת חיות יכלה לספוג את זה אולי מההורים שלה, שדחפו לה לראש שחיות הן "מלוכלכות" (החתול שלי מנקה את עצמו שליש מכל יממה. כמה פעמים ביום את מתקלחת?) לחשוב שהן תוקפניות משום שתקפו אותן בעבר (כשהייתי בגן חובה מישהו הרביץ לי. זה לא גרם לי להימנע מאנשים) או סתם מתוך מיזנטרופיה של "למה אני צריכה כזה בכלל". כל הטיעונים הללו אינם תקפים.
ובכל מקרה, אם אינך אוהבת חיות כלל, כדאי שלא תפגיני את זה בבואך לפגוש את החיות של בן זוג פוטנציאלי. כן, אני מתאר לעצמי שאם הבחור מגדל איגואנה של מטר וחצי, פיתון של 3 מ' או אוגרים סיביריים (ומשייף להם את הציפורניים) - כנראה שתוכלי להתעלם מהם בלי לאבד אצלו נקודות חשובות. בעיקר, כי החיות הללו לא יקיימו איתך שום אינטראקציה (למרות שאם את לא אוהבת חיות, מגיעה לך אינטראקציה בעיקר עם הפיתון).
אבל אם את מרגישה שהבחור ממש אוהב את החיות ואת מרגישה ממש דחיה מעצם הימצאותן בקרבתך - אולי הוא ואת שונים יותר משחשבת, וכדאי לך למצוא איזה בחור מקולקל כמוך ולהשאיר את הנוכחי למישהי אחרת. האינטראקציה שלך עם בעלי חיים היא מבחן לא רשמי, שממש קל לעמוד בו: פשוט צריכים להביע אליהם חיבה.
מה יש לכלב שלך נגדי?
מקרה אחר הוא בו את פשוט לא מסתדרת עם חיית מחמד ספציפית. יצאתי פעם עם מישהי שהכלב שלי היה נוהם עליה בכל פעם שנכנסה אלי. הוא לא תקף אותה או משהו, פשוט הבהיר לי שלדעתו, משהו אצלה לא בסדר. במקרה הזה, הוא טעה: היא היתה באמת בחורה נהדרת.
יום אחד היא באה אלי ואמרה לי "תשמע, אין לי מושג מה יש לכלב שלך נגדי, אבל אני לא מרגישה בנוח להיות אצלך כשהוא יושב ומסתכל עלי במבט של 'אני יודע מה עשית בקיץ האחרון'". אז פשוט התחלנו להיפגש אצלה ולא אצלי. אם מדברים על הדברים האלה, לרוב מוצאים עבורם פיתרון. בהמשך, אותה בחורה פשוט הכירה מישהו והתאהבה בו, כך שהפסקנו לצאת. אני פרגנתי; אחרי כמה חודשים הכלב ואני פגשנו בה בשדרות רוטשילד. גם אז הוא נהם עליה. בכל מקרה, השיעור הוא שאם הבעיה היא עם חיה ספציפית, אפשר לגשר עליה וזה לא כל כך קשה.
כמו למשל, אם החתול ממש אוהב להצטרף אליכם במיטה בזמן שאתם עסוקים בלטחון זו את זה, אפשר לבקש מהבחור להוציא אותו. מה, יש אנשים שזה מפריע להם. החתול שלי למשל, הצליח ליירט עגיל שהותקן בפטמה של מישהי. כן, באותו רגע היא ממש לא אהבה חתולים. פעם יצאתי עם מישהי שהכלב שלה שנא אותי. כבשתי את ליבו בפסטרמה וליטופים.
כן, החתול שלך חמוד. נעבור הלאה
אז עברנו על המקרים בהם הבעיה היא בך, גברתי שונאת החיות. אבל לפעמים, לא את הרעה פה. יש אנשים שמעריצים את החיות שלהם בצורה לא מאוזנת, כמעט רומנטית. במקרה הזה, מדובר במישהו שמעצבן לא פחות מכל ההורים האלה שדוחפים לך תמונות או קליפים של התינוקות העבשים שלהם לפרצוף בכל הזדמנות.
מה עושים? צריך פשוט להגיד לו שזה לא מפריע לך - אבל שזה פחות מרגש אותך משזה מרגש אותו. ולכן, לרוב אין לך משהו להגיד על התמונות חוץ מ"כן, הוא באמת חמוד" ואת מרגישה קצת כמו תקליט שבור. אם הוא לא ילדותי או פנאט, כנראה שהוא יבין. בכל מקרה, גם כאן עובדת שיטת הפסטרמה.
בואו להכיר רווקים ורווקות גם בפייסבוק של ערוץ יחסים.
לפנייה לכתב/ת 
