לא בוכים על תחליף חלב שנשפך

לא רק לחם, חלב ושמנת מתוקה: שר הכלכלה נפתלי בנט, הנחה בסוף השבוע לפתוח בהליך של פיקוח על מחירי תחליפי החלב לתינוקות. נכון לעכשיו החברות הרלבנטיות רק יצטרכו לדווח על המחירים ועל רווחיותן, אבל אם זה לא יעבוד - הכלכלה והאוצר יעלו הילוך. האם פיקוח על המחירים הוא חבל ההצלה וההתמודדות עם יוקר המחיה?

"תחליף חלב לתינוקות לא צריך לעלות כמו שמפניה", טוען בנט. אבל מדוע מי שחורט על דגלו את הכלכלה החופשית והיזמות, שואף להכניס את תחליפי החלב לתינוקות תחת פיקוח? איפה התחרות פה?

"המדינה מאד מעודדת הנקה ותמיד גם מזכירה את זה אבל זהו מוצר שאם באמת צריך אותו - אי אפשר בלעדיו", אומרת מרב קריסטל, כתבת הצרכנות של ynet. "הרבה פעמים פיקוח נעשה על מוצרים כאלה שהם בסיסיים וכולם זקוקים להם. במקרה הזה, גם המחירים יחסית גבוהים. אם משפחה צריכה כמה קופסאות כאלה בשבוע, או בחודש, והקופסא הסטנדרטית עולה בין 60-80 ש"ח - אז יש כאן צורך בהורדות מחירים", מוסיפה קריסטל.

כיצד ההחלטה עשויה להשפיע על שוק המוצרים הזה? איך משליכה הטלת פיקוח באופן כללי על שווקים דומים? "זה יכול להוביל להפחתה מסוימת", אומרת רבקה אלגריסי, מנכ"לית פעילים ניהול תיקי השקעות.

"מצד שני, זה עלול לפגוע במספר דברים. חברות שהמוצרים שלהם נכנסים לפיקוח, נוהגות להשקיע פחות מאמצי שיווק, פחות משאבים בתחום איכות המוצר וכל מה שקשור לתכנים של המוצר ולכן אנחנו עלולים לראות נסיגה בתחום הזה", מוסיפה אלגריסי.

אז מה בכל זאת כדאי לעשות? "אם אתם מחפשים את המבצעים פשוט תיכנסו לאינטרנט. תמצאו שם כל כך הרבה פורומים של הורים, בעיקר אמהות, שפשוט מדווחים על המחירים בכל עיר בארץ", אומרת קריסטל.