שתף קטע נבחר

מסע נוסטלגי: איך נראו התחפושות של פעם

עבור הילדים של היום להתחפש משמעותו ללכת עם אמא ואבא לחנות ולקנות בהרבה מאוד כסף תחפושת מוכנה. אבל לפני כמה עשרות שנים הילדים יצרו לבדם תחפושות ממה שהיה בבית, כשהתוצאות היו לא פחות ממרשימות. מסע נוסטלגי לפורים של פעם

כמה שבועות לפני פורים מתמלאות החנויות בתחפושות מוכנות של להיטים ידועים: נסיכות, גיבורי על וכוכבי טלוויזיה. כל מה שעלינו לעשות זה לבחור את התחפושת האהובה על ילדינו, לשלוף את הארנק ולשלם סכום מופקע, רק כדי שהם יגיעו לגנים ולבתי הספר ויגלו שהם לבושים ממש כמו החברים שלהם.

 

אבל לא תמיד זה היה כך. פעם התחפושות היו מפגן של יצירתיות ומקוריות והעידו גם על התרבות והתקופה שבה נוצרו. לכבוד פורים אסף ארגון יוצאי מרכז אירופה תמונות של חבריו בתחפושות מראשית ימי המדינה, מה שמאפשר לנו הצצה לכמה מהתחפושות המושקעות, וגם חומר למחשבה על הפער בין מדינת ישראל של פעם לבין זו של היום.

 

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

 

מתכוננים לפורים בערוץ הורים :

זה אפשרי: תחפושת מושלמת לילדים - עד 100 שקל

פורים בדרך: איזו תחפושת היא הלהיט של השנה?

מתכוננים לפורים: שרביט קסמים מלכותי ב-5 דקות

מדריך מצולם: איפורים לפורים בקלות ובמהירות

 

"כשהיינו ילדים לא היו תחפושות לקנות, אז היינו יצירתיים", מספרת תרצה קורנט בת ה-73. "רצינו להתעלות ולכן עשינו במו ידינו ונהנינו מהעשייה. אני זוכרת את זה עד היום כחוויה נהדרת. גם כאמא תמיד עשיתי תחפושות לבד, שיהיה משהו שונה. אני זוכרת שהכנתי בעצמי לילד הקטן תחפושת של ספיידרמן וציירתי את הרשת על בגד גוף. במקצועי אני מתכננת אופנה ויש לי כישורים לדברים האלה. אצל הנכדים זה כבר סיפור אחר - הם רוצים תחפושת מוכנה. מרגיז אותי שהיום מוצאים כסף על בגדים שמתפוררים. בגרמנית יש משפט שאומר 'מלמעלה יפה, מלמטה פוי!".

 

גם ד"ר נעמי מרחב בת ה-75 לא מתלהבת מהתחפושות הקנויות. "את נכנסת לחנות וכל התלבושות תלויות אחת אחרי השנייה", היא אומרת בכעס. "בבית הספר את רואה שהחברה שלך לובשת אותו דבר, רק בצבע אחר. חבל. אז היינו יותר מקוריים. עד היום יש לי בבית צעיפים, כובעים וחולצות מצחיקות שאספתי מהתחפושות של הילדים שלי. החברות תמיד היו אומרות שאצל נעמי מוצאים הכל. כשהנכדים באים הם אוהבים להשתעשע עם התחפושות, אבל בפורים הם קונים תחפושות מוכנות. המציאות היום שונה, יותר ממוסחרת".

 

אבל מתברר שגם היום לא כולם קונים. חנה זמורה בת ה-72 מספרת בגאווה שהיצירתיות והאהבה לתחפושות מקוריות עברה גם לנכדיה. "אני שמחה לומר שהנכדים שלי שומרים על מסורת של עבודה עצמית. הנכדה שלי בת ה-14 עשתה בכוחות עצמה תחפושת של אלה יוונית, עם גלימה לבנה מבד שהיא קנתה בשוק וזר מעלי דפנה שצבועים בזהב. לפני שנתיים שתי הנכדות שלי תפרו שמלה אלגנטית משקיות פלסטיק ממותגות. אני רואה שהיום בעיקר קונים, וחבל".

 

"משמח ומחמם את הלב לראות את רוח חג הפורים של ילדי הייקים והוריהם, שבאה לידי ביטוי בתחפושות היצירתיות והמושקעות", אומרת מנהלת ארגון יוצאי מרכז אירופה דבורה הברפלד. "התחפושות המשתקפות מהתמונות מספרות לנו את סיפור 'ארץ ישראל היפה' של ימי ראשית המדינה. וכפי שכבר נאמר 'תמונה שווה אלף מילים'".

 

מוצרי חברת "שמן"

 (צילום: אלבום פרטי) (צילום: אלבום פרטי)
(צילום: אלבום פרטי)

 

מי בתמונה? תרצה קורנט

מתי היא צולמה? 1954

הסיפור שמאחורי התחפושת: "בתמונה אני מצולמת עם אחותי הקטנה וחברות שלמדו איתי. אבי עלה מגרמניה כגרפיקאי והיו לו כישורים רבים, אבל בארץ היה בסופו של דבר בעל מכבסה. שנינו הגינו יחד את הרעיון של התחפושת וביצענו במו ידינו. חברת 'שמן' הייתה חברה מכובדת שהנפיקה בזמנו משחת שיניים, שמפו, קרם ידיים וקרם לגילוח. היום החברה לא קיימת והנכדים, שראו את התמונה, שאלו אותי למה התחפשנו. ישבנו ימים כלילות ויצרנו מבריסטול את התלבושת ואת הכובעים שייראו כמו מכסה. אני כתבתי את השלט. השחלנו את עצמנו לתוך התלבושת ודידינו לגן החיות בתל אביב, שם נערכה תחרות תחפושות. בקושי יכולנו ללכת, אבל זה היה כיף אמיתי. זכינו בפרס וכל אחת מאתנו קיבלה חבילה ענקית של מוצרי שמן. ההורים שלנו לקחו אותנו לצלם בדיזנגוף, שתיעד את הרגע".

 

כושי וכושית

 (צילום: אלבום משפחתי)
(צילום: אלבום משפחתי)

מי בתמונה? תרצה קורנט (כושי) וחנה זמורה (כושית)

מתי היא צולמה? 1952

הסיפור שמאחורי התחפושת: "לקחנו בגדים ישנים מההורים ומשכנים. את הפנים צבענו עם שעם ששרפנו לבד. זו היתה עבודה מרובה והיה קשה להסיר את הצבע, במיוחד בגלל שמקלחת חמה הייתה רק פעמיים בשבוע. כנראה היינו צריכות לשפשף חזק כדי להוריד את צבע. אני כבר לא זוכרת את העבודה הקשה, אני יותר זוכרת את הכיף שבהתחפשות".

 

פרפר

 (צילום: אלבום משפחתי)
(צילום: אלבום משפחתי)

מי בתמונה? חנה זמורה

מתי היא צולמה? 1954

הסיפור שמאחורי התחפושת: "הייתי בת 13 ועשיתי לבד את התחפושת. לקחתי חוט ברזל ווילון צבעוני ישן ותפרתי מהם את הכנפיים. גזרתי עיגולים צבעוניים מניירות והדבקתי. את כל התחפושות עשינו לבד מאמצעים פשוטים שהיו לנו".

 

יהודה המכבי

 (צילום: אלבום משפחתי)
(צילום: אלבום משפחתי)

מי בתמונה? צביקה זמורה

מתי היא צולמה? תחילת שנות ה-50

הסיפור שמאחורי התחפושת: "הייתי חלק מקבוצה של ילדים שהתחפשו ביחד והלכו לחגיגה של ילדי תל אביב בגן החיות. באותה שנה התחפשנו לשופטים וגיבורי ישראל וזכינו בפרס. בשנה אחרת התחפשנו ביחד לפסנתר".

 

אחות

 (צילום: אלבום משפחתי)
(צילום: אלבום משפחתי)

מי בתמונה? ד"ר נעמי מרחב

מתי היא צולמה? שנת 1949

הסיפור שמאחורי התחפושת: "לא כל כך התלהבתי ללבוש תלבושת של אחות, אבל אמא שלי הייתה מטפלת בתינוקות בבית החולים אסותא, וזה מה שהיה לה. אמא שלי לא הייתה כמו אמהות אחרות שאמרו לילדים 'תבקשו מה שאתם רוצים, רק תודיעו חודש לפני הזמן'. היא הלבישה אותי במה שהיה וזהו."

  

יפנית

 (צילום: אלבום משפחתי)
(צילום: אלבום משפחתי)

מי בתמונה? ד"ר נעמי מרחב (כושית), עדה (אחות) ורחל (יפנית)

מתי היא צולמה? 1952

הסיפור שמאחורי התחפושת: "בגלל שלא הייתי שבעת רצון מהתחפושת של האחות,

דיברתי עם דודה שלי, שהיו לה ידיים זריזות, והיא באה לעזרתי וסידרה לי את התחפושת. ידעתי שלבקש מאמא לא יעזור ולאותה דודה לא היו ילדים, כך שאני היית בבת עינה והיא שינסה מותניה ודאגה לתלבושת. לא רואים בתמונה, אבל הייתה לי חולצה צבעונית מבריקה. לא רציתי להיות כמו כולם. הילדות שאיתי בתמונה, רחל ועדה, הן חברות שגרו ברחוב שלנו. כשגדלתי וכבר הייתי בצופים הדודה מצאה בבוידעם כובע של סקוטית וסידרה לי תחפושת צבעונית ומכובדת".






פורסם לראשונה 13/03/2014 13:58

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלבום משפחתי
תחפושות של פעם. ממה שהיה בבית
צילום: אלבום משפחתי
מומלצים