שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    טביליסי: מדריך עירוני
    פיתוי וביישנות, רומנטיקה וחיספוס: אלה החומרים מהם עשויה בירת גיאורגיה. למחפשים חופשה בעיר מרתקת וזולה - 72 שעות בטביליסי יתאימו ככפפה ליד. מדריך וכתבה שלישית בסדרת מדריכי הערים

    "לגור בטביליסי באביב, להיות בן עשרים ולא להיות נאהב - זו היא צרה צרורה", כתב איסאק באבל בסיפורו "שכר הסופרים הראשון שלי". בפעם הראשונה שהגענו לטביליסי בסתיו, לא היינו בני עשרים אבל הבנו ללבו של באבל. התאהבנו בעיר וחזרנו אליה שוב ושוב.

     

    עוד טיולים בערוץ התיירות:

    לופטהנזה מבטלת טיסות

    מסע בקווקז המזרחי: טרק באזרבייג'ן

    למרגלות הר געש

     

    במרחק שעתיים ורבע מת"א (צילום: shutterstock)
    במרחק שעתיים ורבע מת"א(צילום: shutterstock)

     

    טיסה של שעתיים ורבע מפרידה-מחברת בין תל-אביב לטביליסי - עיר ששוכנת בין רכסי הרים שנעים בין 380 מטר גובה ל-770 מטר גובה. הטמפרטורות משתנות בהתאם לגובה הזה וכך גם האנשים: עזים, רומנטיים. אישה היא אישה, גבר הוא גבר ושתייה היא שתייה.

     

    טביליסי היא עיר רומנטית וקל להתאהב בה. בתקופה הסובייטית היה נהוג לנסוע מכל רחבי ברית המועצות לעיר כדי לבלות בה את ירח הדבש. עד היום הרוסים מתייחסים לטביליסי כאל יעד תיירות רומנטי. למרבה הצער לפעמים יש להם דרכים קצת מוגזמות ומגושמות לבטא את אהבתם לעיר והם מאיימים לפלוש אליה ולכבוש אותה.

     

    ככל עיר רומנטית יש בה שילוב של פיתוי וביישנות, וצריך אורך-רוח והתמסרות כדי להכיר אותה, את אופיה ואת קסמיה. טביליסי האמיתית מתחבאת מאחורי הצבעים והריחות והרשמים המוחצנים, ומי שלא קשוב לה יכול לבלות בה זמן רב מבלי לדעת שכלל לא הכיר אותה, אלא רק עבר לידה.

     

    בכל אופן, אם יש לכם רק 72 שעות לבלות בעיר (בדרך לטרקים, ג'יפים, סקי או בחזרה מהם) יש כמה חוויות, מקומות, מאכלים ומשקאות שחבל להחמיץ.

     

    אסור לפספס

     

    מרכז העיר

    טיול בלב העיר הוא חובה. הנה כמה נקודות: הראשונה והמוכרת ביותר בעיר היא כיכר החירות (Freedom Square). סביבה נמצאים בית העירייה, מלון מריוט החדש ופארק פושקין. במרכז הכיכר נמצא עמוד גבוה ועליו פסלו של גורגיאס הקדוש. הדרקון עוצב קצת כמו תולעת או לטאה על מנת שלא להאפיל על גורגיאס הקדוש.

     

    כיכר החירות (צילום: shutterstock)
    כיכר החירות(צילום: shutterstock)

     

    מצד אחד של הכיכר נמצאת העיר העתיקה מוקפת החומה, ומצדה האחר משתרעות שדרות רוסתוולי (Rustaveli Ave). לאורך השדרות, עצי אדר ענקיים מצלים על בתים בסגנון אר-נובו, בתי-קפה, מסעדות, מוזיאונים, תיאטראות ומשרדי- ממשלה.

     

    בלב השדרות ניצב פסלו של המשורר הימי-ביניימי שותא רוסתוולי, שכתב את האפוס הגרוזיני המפורסם 'עוטה עור הנמר'. בהמשך, ברחוב ניקו ניקולדזה (N. Nikoladze St) נמצא פארק ורה (Vera Park)- גן יפהפה ובמרכזו מזרקה ענקית, שמצננת את הטמפרטורה. אפשר לשבת בקיוסק- קפה ליד המזרקה, לשתות בירה מקומית או גזוז טרגון. מקום של מקומיים. בירה וחצ'אפורי מגרולי או צ'יפס לזוג יעלו בערך 15 לארי.

     

    יהדות, נצרות, איסלאם וחמאם

    מכיכר החירות אפשר לתפוס כיוון אחר במסלול קצת יותר ארוך בעיר העתיקה על הסמטאות המתפתלות בין בתים ישנים ומטים ליפול ובתים חדשים של האוכלוסיה המתעשרת. ברחוב ירוסלימי (Ierusalimi St) נמצא בית הכנסת "שערי תפילה" שבאחת מקומותיו שוכן אולם תפילה בנוסח יהדות גורג'יה ובקומה אחרת אולם תפילה לאלה המעדיפים את נוסח אשכנז.

     

    בהמשך הרחוב לכו בעיקבות ניחוחות האפייה אל מאפיות עם חצ'אפורי חמים ממולאים גבינות ובשר. במרחק הליכה נמצא המסגד היחיד בטביליסי (Jumah Mosque) ששרד את הטיהור הדתי שערך לברנטי בריה, ראש המשטרה החשאית של סטלין (שניהם היו גרוזיניים).

     

    ליד המסגד, ברחוב אבאנו (Abano St.) נמצאים ה'אבאנו' (Abano), בתי המרחץ המפורסמים. כניסה לחמאם ציבורי תעלה סביב 2-3 לארי (1 לארי= לשני שקלים). שווה להיכנס לחמאם פרטי ולבקש בריכה פרטית. המחירים נעים בין 10 ל-30, תלוי בעונה ובביקוש. יש גם אופציה למסאז' גאורגי מסורתי, חזק וממרק מכל החטאים. מומלץ לבעלי סיבולת גבוהה ועור עבה. אנחנו קיבלנו מסאז' כזה, וזו הייתה חוויה שראוי לכתוב עליה.

     

    בתי המרחץ. אבאנו (צילום: shutterstock)
    בתי המרחץ. אבאנו(צילום: shutterstock)

     

    מול בתי המרחץ, ברחוב מטחי (Metekhi Rise) בגדה השמאלית, נמצאת כנסיית מטחי (Metekhi Church) ובחצרה ניצב פסל-אבן של מייסד העיר טביליסי- המלך גורגסלי בעל ראש הזאב, רוכב על סוסו.

     

    אם נשאר לכם כוח אפשר לטפס לרחוב חיווי (Khivi Turn) ולהגיע לקתדרלת סמבה (Sameba Cathedral). הקתדרלה הגדולה של טביליסי ובעצם הגדולה והגבוהה ביותר בעבר הקווקז, שבתוכה דגם מוזהב קטן של ירושלים. בגינת הוורדים של הסמבה ישנה בריכה קטנה ובה ברבורים צחורים. כששאלנו מה לברבורים ולקתדרלה, ענתה לנו מדריכה מתלמדת "אוה, הנשיא שלנו מאוד אוהב ברבורים".

     

    הרכבל של טביליסי, אשת המתכת, המצודה הבלתי חדירה והגנים הבוטניים

    הרכבל של טביליסי (Aerial Tramway), שנפתח ביוני 2012, חוסך את העלייה

    הקשה מהעיר העתיקה למצודת הנריקלה (Narikala Fortress) ולסיורים המומלצים לאתרים אחרים השוכנים בקרבתה. נסיעה לכיוון אחד עולה לארי אחד. לפני כן צריך להצטייד בכרטיס נסיעה (Metromoney Card) המונפק בתחנות מטרו ובקיוסקים בעיר שעלותו 2 לארי. הרכבל נמצא בפארק רייק החדש והיפה (Rike Park), ועולה מעל נהר המטקווארי וגשר השלום (Bridge of peace) אל מצודת הנריקלה הצופה על העיר.

     

    צופיה. נרקילה (צילום: shutterstock)
    צופיה. נרקילה(צילום: shutterstock)

     

    לאחר סיור במצודה (ללא תשלום) ובכנסיה הקטנה שנמצאת בחצרה, אפשר להמשיך ימינה לרחוב בוטניקורי1 (No. 1 Botanikuri St.) לגנים הבוטניים המרהיבים בני 300 השנים של טביליסי (כניסה לאדם עולה לארי אחד) או לפנות שמאלה בשביל המוביל לפסל אמא גאורגיה (Kartlis Deda) ולראות מקרוב את קסמי הפיסול הסובייטי מ-1958.

     

    פנתיאון מתאצמינדה - בית קברות למשוררים ולסופרים

    אי אפשר לבקר בטביליסי בלי לעלות להר מתאצמינדה (Mtatsminda) ולבקר בבית הקברות למשוררים ולסופרים הגאורגים (בקצה רחוב מתאצמינדה,(Mtatsminda St). התושב הוותיק ביותר בבית הקברות הוא המשורר הרוסי אלכסנדר גריבויידוב ואשתו הגאורגית נינו.

     

    האמנים שקבורים כאן היו ברובם לוחמי חירות ומתנגדים למשטר הרוסי וכמעט כולם נרצחו על ידי הצאר או על ידי הסובייטים. רבים מהם הזדהו עם המאבק של היהודים לעצמאות, גינו את האנטישמיות וכתבו שירים פרו-ציוניים.

     

    בצד השני של בית הקברות שוכנת אמו של סטלין, מצבתה מלבנית גבוהה ובראשה ניצב כד עטוי גלימה לבנה. סיפרו לנו שהיא הוערכה מאוד על כישורי הרקמה שלה ושבנה, "כתב כמה חרוזים בעלי מבנה מעניין כשהיה בן 15-16".

     

    פארק מתאצמינדה

    במעלה ההר מעל בית הקברות נמצא מגדל השידור המפורסם של טביליסי ואטרקציה לילדים ומבוגרים: פארק מתאצמינדה (Mtatsminda Amusement Park)- לונה-פארק המשקיף על העיר וההרים סביבה. בלונה פארק נמצא גלגל- ענק ענקי ביותר. אומרים שביום בהיר אפשר לראות ממנו את העיר מצחטה. בלונה-פארק יש גלידה והמבורגר וכל מה שילדים ומבוגרים ירצו וגם כיסאות ושולחנות למי שמביא אוכל מהבית. הכניסה לפארק חינם. בקיוסק שבכניסה לגן אפשר לקנות כרטיס נטען (2 לארי) ולטעון אותו בקיוסקים הפזורים בגן. כניסה למתקנים תעלה בין 1 ל-6 לארי. הלונה-פארק פתוח בימי שני-ראשון  09:00-23:00. טל' 995322492323 +

     

    שווקים

    בטביליסי יש כמה שווקים שהגדולים בהם נקראים על שם תחנות המטרו והאוטובוס המגיעות אליהם. בשוק 'אחמטלי תיאטרי' המשתרע לאורך רחוב עומר חיזנישווילי (Akhmeteli Teatri Market, O. Khizanishvili St.) יש קזינו וחנויות רבות של בגדים יד-שניה לחובבי הז'אנר.

     

    חזקה בשווקים. טביליסי (צילום: shutterstock)
    חזקה בשווקים. טביליסי(צילום: shutterstock)

     

    בכניסה לשוק "כיכר התחנות" (Station Square) ברחוב גיורגי טסבדזה (Giorgi Tsabadze St) ובסימטאות המתפתלות ממנו עומדים דוכנים עם פירות וירקות טריים ממיטב התוצרת הגאורגית, דוכני תבלינים אקזוטיים המיוחדים למטבח הגאורגי ומאפיות קטנות בהן מוכרים חצ'אפורי ופירושקי טריים ומצויינים במחירים מגוחכים.

     

    שוק 'לילו' (Lilo Market) שבאזור לילו (Didi Lilo) הוא השוק הגדול ביותר בטביליסי. אפשר למצוא בו הכל ובזול: מבגדים ממותגים וחיקויי מותגים ועד ציוד לבית. כל השווקים תוססים, צבעוניים, גדולים ומוכרים בהם מחוט נעל ועד חומרי בנייה ומזרוני מיטה. בכל השווקים יש מסעדות פשוטות וטובות, קיוסקים קטנים ושירותים ציבוריים. היזהרו מצוענים.

     

    קולינאריה

    אוהבי המאפים יחגגו בגאורגיה עם חצ'פורי ממולא גבינות, נקניקים או אפילו שעועית אדומה מרוסקת. חובבי הבצקים המטוגנים יהנו מפירושקי- מין סופגניה ממולאת מתוקה או מלוחה שאפשר למצוא פחות או יותר בכל מקום, במרכז העיר, בשווקים ובפרברים.

     

    סירה של עונג. חצ'פורי (צילום: shutterstock)
    סירה של עונג. חצ'פורי(צילום: shutterstock)

     

    למטיילים עם תקציב מוגבל יש בכל העיר מאפיות שמוכרות שוטי- לחם גאורגי בצורת לוטרה שעולה בין שקל לשניים (בין 50 טטרי ל-1 לארי). צרפו לזה חמאה מצויינת שנמכרת בכל מכולת, כמה עגבניות אדמדמות ומלפפונים ויש לכם ארוחה קלה.

     

    אם תרצו ירקות טריים בטעם שהיה פעם גם בישראל לפני ששיפרו את הירקות, אל תוותרו על סלט הירקות הגאורגי שהגאורגים מכנים סלטי: עגבניות אדומות, מלפפון ובצל חתוכים גס עם מעט מלח וקרעי בזיליקום מקומי ירוק-סגול. יחד עם צלחת סולגוני (גבינה לבנה או צהובה קשה, מזכירה בטעמה גבינה בולגרית) ולחם גאורגי זו ארוחה שלמה שתתאים גם לצמחונים.

     

    כמה עולה? מחיר ארוחת צהריים ממוצעת ינוע בין 12 ל-30 לארי למנה לאדם (זול- בינוני יחסית לארץ).

     

    מסעדות מומלצות

    גן וראזי 

    ברחוב וראסיחווי (Varaziskhevi St), על צלע הר מתחת לאוניברסיטה על שם איוון ג'אוואחישווילי יש חורשה קטנה ובה שמשיות גדולות עם המילים חזבגי ונתחתארי מודפסות עליהן. במסעדה הקטנה הזו (Varazi Restaurant) תוכלו לשבת בחוץ תחת השמשיות והעצים או בחדרים פרטיים ולהנות מבדריג'אד- סלט חצילים ואגוזי מלך או מאג'פסנדאלי- תבשיל חצילים ופלפלים אדומים. עם כוס בירה, קבבי ולחם טרי. מי צריך יותר. ארוחה לשניים לזוג תעלה בממוצע בין 20 ל-60 לארי.

     

    מסעדת אסיה

    רחוב דוויט גמרקלי (D. Gamrekeli St)- חצי קומה מתחת לאדמה שוכנת מסעדת אסיה (Asia Restaurant). מלצרית חייכנית וטבח יקבלו אתכם בשמחה. מילות הקסם הן חינקאלי, סלטי, קבבי. עם מעט אנגלית והרבה מדלובה (בבקשה) תוכלו להזמין בירה ואוכל בכל מקום. ארוחה לזוג תעלה בממוצע בין 25 ל-60 לארי.

      

    אלכוהול

    היין הגאורגי האדום קליל, עז צבע וסוכרייתי. היין הלבן הוא כתום וטאניני בגלל שמתסיסים אותו עם הקליפות.

    בין סוגי הבירה המקומית ישנם שלושה פופולריים: חזבגי, נתחתארי וזדאזני (שאינה מסוננת- לאוהבי שמרים ועכירות). הבירה עולה בין 1.3 ל-2 לארי. בירה תוצרת חוץ עולה ועולה עד 18 לארי.

     

    הבירה המקומית נהדרת ועשינו חשבון שיותר זול לטוס ללילה של שתייה בטביליסי ולחזור בבוקר, מאשר לבלות לילה בפאב תל-אביבי ממוצע. שווה לבקר במפעל חזבגי ברחוב ניקולוז ברתשווילי (N. Bratashvili 68a). בחזית המפעל יש קיר ובו חלון- ובחלון מוכרים בירה טרייה, קרה ונהדרת בקנקלים. מומלץ מאוד מאוד.

     

    לחובבי האלכוהול הכבד: המשקה המקומי הוא צ'צ'ה- חומר בזיקוק ביתי, נקי מאוד, שמגיע עד 75-80 אחוז אלכוהול. עליו כבר כתבנו ש"זה החומר שאיתו משגרים סויוזים לגן עדן" (סוויזים למי שלא פמילייארי, הם הטילים הסובייטים שעד היום הרוסים משגרים איתם את הלוויינים לחלל). 50 גרם של צ'צ'ה עולים לארי אחד, כרטיס זול מאוד לגן עדן.

     

    חיי לילה

    טביליסי מתעוררת מאוחר (לא לפני עשר בבוקר) והולכת לישון מאוחר. אין כמעט מועדונים, היה פאב-מועדון ג'אז מפורסם 'הביטלס' בשדרות רוסתוולי, אבל בפעם האחרונה שהיינו בטביליסי, באוקטובר האחרון, הוא היה סגור ונראה שנסגר לתמיד. הגאורגים חוגגים בבתים, לא במועדונים. תהיו נחמדים ותמצאו חברים מקומיים.

     

    חוגגים בבתים. טביליסי בלילה (צילום: shutterstock)
    חוגגים בבתים. טביליסי בלילה(צילום: shutterstock)

     

    לינה

    בטביליסי מלונות רבים. הצגנו כאן שלושה לדוגמה, ברמות מחיר שונות. שלושתם נמצאים במקומות מרכזיים וסמוכים לקווי תחבורה ציבורית ולשלושתם אתרי אינטרנט פעילים:

     

    יקר | מלון מריוט

    המריוט (Mariott Hotel) הישן והיפהפה נמצא ברחוב רוסתאוולי 13 (No. 13 Rustaveli Ave). מחיר לחדר ללילה מ-185 דולר ומעלה.

     

    בינוני | מלון בומונד

    הבומנד (Beaumonde Hotel) נמצא ברחוב אלכסנדר צ'אווצ'אוודזה 11 (No. 11, A. Chavchavadze St.), סמוך לחנויות ולרשתות השופינג הבינלאומיות. מחיר לחדר ללילה, 100 דולר ומעלה. 

     

    זול | מלון פאבו

    הפאבו  (Pavo Hotel) נמצא ברחוב אחוולדיאני (No. 21 Akhvlediani St.), קרוב לשדרות רוסתוולי ולמרכז העיר. מחיר לחדר ללילה מ-60 דולר ומעלה.

     

    טיסות

    בעקבות הסכם "שמיים פתוחים" טסות כעת "ישראייר","ארקיע" ו"ג'ורג'יאן איירוויס" ישירות לטביליסי. חברות אחרות טסות עם חניות- ביניים באיסטנבול, קייב ושאר מקומות מלבבים. 

     

    חדוה רוקח ואיתי בחור הם כותבי רומן המסע "סתיו בטביליסי "

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "טביליסי: מדריך עירוני"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים