תיעוד ההודאה בחקירה: 'דקרתי את גדי ויכמן'

בקול יציב ובעודו נשען בנינוחות בכיסאו, נראה עדן אוחיון מודה בדקירתו של גדי ויכמן בבאר שבע. לבקשת ynet התיר בית המשפט המחוזי בבאר שבע לפרסם את תיעוד העדויות שמסר אוחיון במשטרה. בתחילה הוא הכחיש במצח נחושה את מעורבותו, ורק בעדותו השנייה הודה וניסה לתרץ: "הייתי שפוך, מסוחרר מהנגיחה שהוא נתן לי". צפו בתיעוד מחדר החקירות.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

ויכמן נדקר למוות במאי 2012, לאחר שהעיר לאוחיון (20) ולחבריו על הרעש שהקימו סמוך לביתו. הנערים הגיבו במטר קללות, וכשוויכמן ירד למטה התפתח עימות בינו לבין אוחיון, שנשא על גופו סכין. אולם בעדותו הראשונה, כפי שנראה בתיעוד, הכחיש אוחיון כל קשר לאירועים. "אתה נוהג לבלות בפארק?", שאל אותו החוקר, אך הצעיר עמד על שלו: "לא. אני עובר שם לפעמים".

גם בהמשך הוא דבק בגרסתו: הוא הכחיש שהיה באותו הלילה בשכונה שבה אירע הרצח, נווה זאב, וכשנשאל מדוע לא ישן אז בביתו, ענה: "הלכתי לישון אצל מ', חברה שלי. יש בזה משהו רע?". החוקר אף ניסה לעמת אותו עם הראיות הרבות שהעידו כי הוא אחראי למותו של ויכמן, אולם אוחיון הדף את הטענות.

"שאלת אותי את זה כבר מיליון ואחת פעם ואני לא רוצה לחזור על עצמי עוד פעם ועוד פעם", הצהיר. החוקר המשיך ותהה, "איך אתה מסביר שאתה חשוד בביצוע הרצח של גדי ויכמן?", ואילו אוחיון ענה: "לא יודע".

אוחיון בעת הרשעתו. נשקל להאשימו בהריגה(צילום: הרצל יוסף)

המהומה בבית המשפט אחרי ההחלטה על ההרשעה ברצח(צילום: הרצל יוסף)

רק בחקירתו השנייה שינה אוחיון את גרסתו לאירועים והודה בדקירה שיוחסה לו. עם זאת, הוא התעקש כי העובדה שוויכמן נגח בראשו במהלך העימות ביניהם ערפלה את זיכרונו ואת שיקול דעתו. "אתה זוכר את הרגע שבו נעצת את הסכין בגופו של גדי? אתה זוכר את הרגע של הנעיצה?", שאל אז החוקר. אוחיון הניד את ראשו לשלילה, וטען: "הייתי שפוך, מסוחרר מהנגיחה שהוא נתן לי".

"אני מצטער, לא התכוונתי"

החוקר המשיך ושאל, "אתה יכול להגיד לי לאיזה עומק חדרה הסכין?", ושוב אוחיון ענה בעודו מניד ראשו: "הייתי מסוחרר. אני לא זוכר איפה דקרתי אותו ואני לא יכול לזכור כמה". בהמשך

הוא נשאל שוב, "כמה דקירות נתת בו?", והפעם ענה: "אחת וברחתי".

לאורך כל החקירה שלו אוחיון כמעט ולא דיבר, ודבק בגרסתו שלפיה הגן על עצמו מפני ויכמן. באחת מחקירותיו האחרונות ניסו חוקרי ימ"ר נגב לשבור אותו, ועימתו אותו שוב ושוב עם העובדות בתיק. רק אחרי שהם הציגו בפניו את תמונת גופתו של ויכמן, הצליחו החוקרים לערערו. "אני מצטער, נו", אמר בעודו משפשף את ראשו בידיו, "בפני אשתו והילדים שלו, לא התכוונתי". בהמשך הוא נראה מתכנס שוב בעצמו, ולקראת הסוף ביקש לצאת להפסקת סיגריה.

בפרקליטות מחוז דרום התלבטו בתחילה אם להאשים את אוחיון ברצח או בהריגה, ולבסוף הוחלט להגיש כתב אישום בגין רצח. הפרקליטה, עו"ד אליזבת ברנר-אברהם, הסבירה זאת בטענה כי האירוע החל ברגע שאוחיון יצא מביתו עם סכין, ובכך שתגובתו למצב שאליו נקלע הייתה לא סבירה בעליל. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הפרקליטות ודן אותו למאסר עולם בגין רצח.

הבקשה לפרסום חומרי החקירה הוגשה באמצעות עו"ד ליאת ברגמן ממשרד ליבליך-מוזר.