תעודת אי-בגרות: מיה דרייפוס חוזרת הביתה

בגיל 30 שבה מיה דרייפוס לבית הוריה בהרצליה, כשמאחוריה שני סרטים קצרים ("שעווה זה כואב" מ-2001, ו"ביקור חולים" מ-2005) ומלפניה אי ודאות. תחושת הבלבול שנחתה עליה כך באמצע החיים הציתה אצלה מחדש את חדוות הכתיבה והניבה תסריט חדש, שקרם עור וגידים לכדי הדרמה שביימה "ההיא שחוזרת הביתה" שיצאה לאקרנים בשבוע שעבר בכיכובם של טלי שרון, אלון אבוטבול, לאורה ריבלין, אלי כהן, ארתור מרצ'נקו והילה שניצקי.

עלילת "ההיא שחוזרת הביתה" נסובה סביב הגיבורה מיכל (בגילומה של טלי שרון), במאית קולנוע צעירה שאחרי פרידה מבן זוגה, שבה לבית הוריה בהרצליה. בגיל 30 פלוס היא קצת מתקשה להתאקלם מחדש בתא המשפחתי השברירי והבורגני של אמה המופרעת (ריבלין) ואביה המתוסבך (אלי כהן). המתחים נפרקים באמצעות רומן סוער שהיא מנהלת עם זאב (אבוטבול) מנהל תיכון מקומי - גבר נשוי ומבוגר ממנה בכמעט 20 שנה. 

אף שהעלילה מבוססת חלקית על הניסיון האישי של דרייפוס, היא מבהירה כי הכוונה היתה לשרטט דיוקן של דור שלם. "מעבר לקולנוע הנשי, הנושא החשוב מבחינתי הוא שמיכל מייצגת תופעה שהיא לא המציאה", מסבירה הבמאית, "הרבה אנשים מוצאים את עצמם חוזרים לגור בבית הוריהם בגיל יחסית מאוחר . אם זה בגלל שאין להם לאן ללכת, ואם זה בגלל שהם פשוט קצת תשושים ולא מבינים למה להילחם בחוץ. השאלה היא למה זה קורה, ואיך אפשר להוציא את הדור הזה החוצה ולתת לו לחיות את חייו בלי הקשר הקצת כפוי עם ההורים".

מיה דרייפוס מתדרכת את לאורה ריבלין וטלי שרון

במהלך צילומי הסרט דרייפוס מצאה את עצמה נשאבת למחוזות נעוריה ולבית הספר התיכון "היובל" שבהרצליה, שם צולמו חלק מהסצנות במהלך חופשת חנוכה. אגב, זוהי לא הפעם הראשונה שסרט ישראלי מתרחש בין השאר בתיכון בהרצליה. כזכור, גם סרטו של הבמאי יונתן גורפינקל (בוגר תיכון "אלון" בעיר) "שש פעמים" מתחולל בהרצליה וגיבוריו הם תלמידי תיכון מקומיים. ממש סינמה סיטי.

במאים נוספים מספרים על סרטיהם ב-ynet

• איתן גפני על "בשר תותחים"
• נסים דיין על "מפריח היונים"
• יוסי מדמוני על "מקום בגן עדן"
• יוסף פיצ'חדזה על "סוכריות" 
• האני אבו-אסעד על "עומאר"
• יובל אדלר על "בית לחם"
• ארי פולמן על "כנס העתידנים"
  

"לא היה אף אחד בבית ספר", היא נזכרת, "בפעם הראשונה שנכנסתי, צרחתי בתיכון במשך שעה עד שביקשו ממני להתבגר. היה נחמד לחזור. כשצילמנו בחושך בתיכון זה היה קצת פחות נחמד, זה היה כמו בסיוטים. אבל אני חושבת שכל אחד צריך לחזור לתיכון עם חבורה של הרבה אנשים וציוד ולחוות חוויה מתקנת".

מיה דרייפוס. לחלום על משרד המנהלת

חוויה מתקנת נוספת אירעה במהלך צילומי סצנת היום הולדת, שבה מיכל חוגגת 33 שנים ביחד עם הוריה. דרייפוס ליהקה את ריבלין לתפקיד כשבראשה זיכרון ילדות מהופעותיה כליאורה בסדרה "קרובים קרובים" בשנות השמונים. "היא היתה פחות או יותר האמא השנייה שלי, שכתבתי את התסריט בשבילה", מודה הבמאית.

אלי כהן, המגלם את האב, הוא גם הבמאי של  "שתי אצבעות מצידון" (1986), שבו עבד עם אלון אבוטבול הצעיר, ושל "הקיץ של אביה" (1994). "אמרתי לו 'אלי, אני מקדישה לך את הסצנה יום הולדת על כך שהרסת לי את הילדות', כי בסצנה של 'הקיץ של אביה' יש מסיבת יום הולדת שאף אחד לא מגיע אליה", היא חולקת את תחושותיה בנוגע לאותה סצנה קולנועית שהפכה למושג שגור בשיח הישראלי, "נדמה שלכל ילד או ילדה בישראל עברה  בראש המחשבה אם זה ייגמר כמו 'הקיץ של אביה', שנים אחרי". עכשיו היא מקווה שלא תחווה חרדת נטישה בכל הנוגע לקהל באולמות ההקרנה.

הצוות מתחבא באמבטיה. בצילומי סצנת הסקס בבית המלון

"ההיא שחוזרת הביתה" רווי סצנות סקס, ואחת מהן ארוכה ובוטה בהשתתפות שרון ואבוטבול. סצנה זו צולמה בחדר במלון,

ודרייפוס מודה כי הצילומים היו מביכים ולא פשוטים עבור שרון ואף יותר מכך לה עצמה. היא אפילו התחפשה לאחות רחמניה עם פאה ורודה וכובע אחות כדי להקל על האווירה. מלבד סצנה זאת, דמותה של שרון גם נקלעת לסטוץ עם תלמיד בתיכון, בגילומו של מרצ'נקו. מתברר שמאחורי הקלעים שני המאהבים הקולנועיים חלקו יריבות גברית בריאה הנוגעת לסצנות הסקס.

"ארתור ואלון לא פגשו זה את זה, אבל היתה תחושה שהם מבינים שיש עוד גבר בסיפור. כלומר באחד הערבים שצילמנו סצנה עם ארתור, אני וטלי היינו די נסערות מצילומי המלון שארעו אך אתמול, וארתור אמר 'אני מתחיל לחשוב שאני לא גיבור הסרט ואני לא הגבר היחידי בכל הסיפור הזה'. זה היה קצת מצחיק וזה הלך גם לכיוון האחר, כשאלון שאל 'נו, איך ארתור?' כי שניהם בעצם הרגישו שיש עוד גבר שנושף בעורפם. זה היה משעשע".

עוד על סצנות הסקס, החזרה לתיכון, והמפגש עם גיבורי ילדותה על הסט - בכתבת הווידאו.