שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אוצרות בית העמק
    המקלחת הציבורית שהפכה למאפיה, בית המוכתר שהושמש כמזקקת גראפה, מאסטר סכינאי ותשמישי קדושה ממשי: טיול משמח של יום חולין בשבילי קיבוץ בית העמק

    שניים התכתבו ביניהם, עץ הזית העתיק ואבני הבית הערבי הישן, שרידיו של הכפר הערבי כוויכאת, היום קיבוץ בית העמק. מה אמרו איש לרעהו בחלוף השנים? איזה רוחות חלפו ביניהם ובתוכם עם בוא מתיישבים חדשים? האם שכחו את היד שנטעתם והפטיש שסיתתם?

     

    עוד טיולים בערוץ התיירות:

    אחי איפה אתה: אפליקציה לנתב"ג

    ברלין: מדריך עירוני

    וולדורף אסטוריה בירושלים: פי 2 מניו-יורק

     

    אוצר בלום. המוזיאון של הד"ר (צילום: אמנון גופר)
    אוצר בלום. המוזיאון של הד"ר(צילום: אמנון גופר)

     

    בשבילי קיבוץ בית העמק אי אפשר לברוח מהעבר: הוא מול גן הילדים, בקיר בית הכנסת ובמוזיאון הארכיאולוגי, אבל ידי חדשים שזה מקרוב באו (1949) ידעו לשלב ישן וחדש כמילות השיר "הבית שלי" אותו כתב אורי כהנא ז"ל בן הקיבוץ וחוקר תולדות הישוב היהודי בכפר יסיף השכן: "הבית שלי מנגינה ארוכה, מנגינה של צלילים וצבעים וריחות/ והזית קשיש, עוד נושא יבולו/ ערוגה של פרחים מחציפה למולו".

     

    קיבוץ בית העמק צופן בחובו את סיפורה של החברה הישראלית כולה. ישן וחדש נושקים זה לזה והמקום נותן לכבודם את הדרו. קומץ מיוחד של אנשים, פסיפס צבעוני ומרתק המגיע כמעט מכל גלויות ישראל שראשוניו עולי הונגריה ורומניה ואחריהם באים הבריטים וההולנדים והעיראקים וכל אלה יחדיו מתחברים אל החדשים הבונים חווילותיהם בהרחבה ובין השבילים מבצבצים בתיו של הכפר כוויקאת להזכיר ימים של טרם תקומה.

     

    טיול בשבילי הקיבוץ יהיה למהלך בו, מרתק, מפתיע ומעורר זכרונות. חדר האוכל הישן שבצריף הגרמני, בית הכנסת, המוזיאון, המקלחת ציבורית שהפכה למאפיה ובית המוכתר שנעשה מזקקת גראפה הם חלק מצפונותיו של הבית.

     

    בית הכנסת – דרמה מהחיים

    יש בביקור בבית הכנסת של קיבוץ בית העמק את כל הרכיבים הנדרשים לדרמה הסטורית אנושית שתחילתה בחברי קיבוץ המבקשים

    מקום לשאת תפילה ביום כיפור ומהלכים קילומטרים לבית כנסת של יישוב מרוחק, עבור לספר תורה תרומת הקהילה היהודית של לונדון העולה לארץ ישראל ואיננו מוצא ארון קודש לשכון בו והמשכה של העלילה מקבל תפנית כשחבר קיבוץ נתגלגל לביתו של איכר גרמני בכפר מרקנהוף שבדרום גרמניה והלה מזמין את אורחו היהודי לנגריה ישנה בחצר, שם הצביע על שרידי ארון קודש ישן וסיפר שלאחר מלחמת העולם הראשונה נרכשה החצר על ידי קבוצת חלוצים יהודים ששמו פעמיהם לפלשתינה וכאן היה בית הכנסת שלהם (קבוצה שעלתה לקיבוץ בית זרע. א.ג.).

     

    בנסיבות לא ברורות כשחשרת ענני המוות השחורים של גרמניה הנאצית היתה מוטלת על הארץ איש לא הבחין בקיום המקום וכך כאוד מוצל מועלים שלשה עמודים מארון הקודש לארץ ישראל בתרומת האדון ארנסט פרנקל אביו של ד"ר רפי אליו נתוודע בהמשך. לעלילה מצטרף בן קיבוץ נוסף, אדריכל ידוע שם, פרדי כהנא, שתכנן מונומנטים רבים בתנועה הקיבוצית והפעם הוא מתכנן את ארון הקודש החדש בו מוצבים בחזית שלשת העמודים שהגיעו מגרמניה.

     

    בית הכנסת. בית העמק (צילום: אמנון גופר)
    בית הכנסת. בית העמק(צילום: אמנון גופר)

     

    לסיום, עולה המסך על איש נוסף, בנימין יוגב, הקרוי בפי כולם בשם בוג'ה, ארכיון הסטורי מהלך, איש מכון החגים של התנועה הקיבוצית שהיה לאורך כל הדרך בתמונה, מיוזמי הקמת בית הכנסת והאיש המוביל גם היום את פעילותו בדרשת יום השישי וקבלת שבת, חגים וארועים אחרים.

     

    ביקור בבית הכנסת שווה את כל הדרך שתעשו מהיכן שתגיעו. יופיו בפשטותו. זהו מבנה המחולק לשניים. חציו בית כנסת וחציו חדר עיון. בכניסה על הקיר תלויה פרוכת גדולה עשויה באטיק בצבע כחול של קדושה, ומעוטרת בפסוקים מהמקורות. בתוך בית הכנסת ספון העץ, על הכותל הדרומי, מוצב ארון קודש ובחזיתו משולבים ובולטים בצבעם הכהה שלשת העמודים שהועלו ממרקנהוף ולוח זכרון לאלחנן קונרד שנספה בשואה הנאצית, מייסד חוות מרקנהוף.

     

    משני צידי הארון מסכיות (וויטראז') צבעוניות ובהן עיטורי עצים ובצמרת העץ הימני הפסוק מספר דברים "כי האדם עץ השדה".

    קהילת בית העמק במאפייניה היא קונסרבטיבית רפורמית ומידי יום שישי בשעה שש בערב מתכנסים מעל מניין אנשים לתפילה שבסיומה נשאת דרשה הקשורה לפרשת השבוע או כל נושא אקטואלי וערכי אחר.

     

    • מקום: בלב הקיבוץ. לתיאום סיור בקיבוץ, הסבר ממצה ומרתק 04-9960525 בוז'ה

     

    אוצר בלום – המוזיאון של ד"ר רפי פרנקל

    ד"ר רפי פרנקל נולד בפרנקפורט, גרמניה, משפחתו ברחה לאנגליה, ובשנת 1949 עלה ארצה לקיבוץ בית העמק. רפי סיים את לימודי הארכיאולוגיה במסלול ישיר לדוקטורט שאותו עשה בנושא תהליכי ייצור שמן ויין בתקופה הקדומה. מחקריו, מאמריו וגילוייו, מהווים עד היום נכסי צאן ברזל לעוסקים בתחום, כולל המיזם המופלא והיחיד במינו 'הגן היערני הארכיאולוגי' שהוקם סמוך לצומת כברי.

     

    החל משנת 1955, החל רפי בסקר הגליל תוך שהוא אוצר ממצאים ארכיאולוגים שנמצאו באיזור ובשטח הקיבוץ, הממצאים נשלחו לירושלים למיפוי ומחקר וחלקם חזרו לגליל. במוזיאון הקטן בבית ערבי ישן ניתן למצוא כמעט את כל ההסטוריה של הגליל המערבי, תוך התייחסות למכלול הגילויים במרחב, החל מארונות קבורה ביזנטיים שנמצאו בפאתי קיבוץ בית העמק ועד לגילויים ארכיאולגים בתחום השמן, היין והחיטה. בחזית המוזיאון אוסף נדיר של בתי בד משוחזרים כשהכל מוצג ומשולט היטב ומאפשר סיור גם להדיוטות.

     

    • מקום: בלב הקיבוץ. לתיאום ביקור במוזיאון 04-9960557

     

    לחם במקלחת הציבורית

    אחד מסמלי הקיבוץ הישן והטוב היה תמיד המקלחת הציבורית. זה היה סמלו של עידן שבו אפילו לגוף לא היתה כמעט פרטיות וכל שומה או פרט בגופך זכו למבטם החוקר של חבריך או חברותיך לרעיון הקולקטיבי הנשגב.

     

    אבל ימי המקלחת הציבורית פסו מן העולם ומהמבנה המשופץ עולים ניחוחות של לחם. את תאי המקלחת החליפה מאפיה קטנה עם בית קפה ידידותי, וכל השאר הסטוריה.

    את "לחם שאור" הקימה, מנהלת ואופה אפרת, קונדיטורית מהגליל שנותנת לבצק העובר תחת ידיה טעם של חדשנות ורעננות כשכל זה קורה דווקא באחד מסמלי הקולקטיב הישן- המקלחת הציבורית.

     

    לחם שאור. בית העמק (צילום: אמנון גופר)
    לחם שאור. בית העמק(צילום: אמנון גופר)

     

    בסלסלות נאות מונחים לחמי מחמצת משיפון ומחיטה מלאה, עוגות ועוגיות טבעוניות, ולצידם יין מייצור מקומי ובירה ממבשלה שכנה וכדי שלא נשכח את עברו של המבנה, מעטרים את הקירות , תצלומים בשחור לבן מימי הקיבוץ הנשכחים. שולחנות קטנים נותנים תחושה של אינטימיות כפרית ומכונת הקפה שיודעת לעשות היטב מלאכתה משלימה את התפאורה.

     

    • 'לחם שאור' במקלחת הישנה של קיבוץ בית העמק. 054-6709855

     

    גראפה בבית המוכתר

    יובל (ג'וב) הרגיל כבר סבב עולם ומלואו לפני שהניח את חלומו הישן חדש לפתח בית המוכתר בקיבוץ בית העמק והתחיל לייצר גראפה.

     

    למקום קוראים 'יוליוס' כשם הישראלי שגילה לג'וב את סודות הזיקוק במרתף חשוך באמסטרדם. ביקור קצר במזקקה לא ישאיר אתכם אדישים. האיש, המשקה, טכניקת הזיקוק והאבא שנמצא במקום בשביל לדאוג "שלא נרוץ מהר מדי", כל אחד מהם ביחד או בנפרד הוא סיפור בפני עצמו.

     

    בחצר, מכוסה האדמה בשאריות גפת הענבים המדשנת את הקרקע לקראת הבאות. המבנה בו פועלת המזקקה היה בעבר בית המוכתר של הכפר הערבי כוויקאת כך מספר ג'וב. קיר אבן אחד נשאר שלם ממנו ולידו עומדת מכונת הזיקוק הנראית כמו קטר מוקטן מהמאה שעברה. באחד החדרים מאחסנים את החביות והבקבוקים וכל שנשאר זה לטעום.

     

    יוליוס. בית העמק (צילום: אמנון גופר)
    יוליוס. בית העמק(צילום: אמנון גופר)

     

    אני טעמתי שלשה סוגים: גראפה לבנה ושקופה, עשויה מענבים לבנים שגלגלה את עיני בניגוד לכיוון השעון והותירה את רישומה הטוב על ראשי. גראפה על בסיס דבש מותסס (תמד) וגראפה מיושנת מגפת ענבים אדומים. את כולם טעמתי וכולם טובים ומיטיבים.

     

    • הביקור במקום בתיאום מראש (לא לשכוח זה איננו מרכז מבקרים מפואר, זהו מקום המייצר גראפה ומוכר למי שבא לטעום). 'יוליוס' ליד המוסך

    jullius@jullius.com

     

    הפילוסופיה של העץ

    המקום האחרון בו יכולה להתעלות הנפש, הוא נגריה (אלא אם אתה נגר בנפשך). לי זה קרה בביקור חטוף שעשיתי בנגריה קטנה שהפכה לימים להיות בית ספר לנגרות אומן - "עץ לדעת".

     

    מורשתו של רב הנגר, הסופר והפילוסוף האמריקאי ג'יימס קרנוב (1920- 2009) שהעמידה אחריה דורות של נגרים, מונצחת על לוח מתכת בכניסה לבית המלאכה בשתי מילים – "האהבה לעץ..." וכל השאר- עניינים שבחומר וברוח.

     

    את המקום מנהלים באהבה נתן וונטהוף ואורן שני, שני נגרים צעירים, אמנים ואומנים השבויים ברוחו של קרנוב וממשיכי דרכו המלמדים את עבודת הנגרות בשיטות מסורתיות אחרי שהתנסו ולמדו את תורת העץ בעולם הרחב והחליטו להביאה לכאן.

     

    כאן מתקיימים קורסים לנגרות לאנשים שעץ ויצירה פועמים בתוכם (ביחד או בנפרד) וזה המקום המאפשר להם לצאת ולפרוח. (מסתבר שגם כמה תל אביביים השבויים בקסמם, מגיעים לכאן פעם בשבוע לספוג שבבי רוח ועץ).

     

    • מקום: על יד הרפת 052-7432123

     

    רודי צירלין- סכינים לא לרוצחים בלבד

    את המאסטר, חרש המתכות הרוסי רודי צירלין תמצאו בבית מלאכה קטן בפאתי הקיבוץ, שלולא חוש הבלשות והסקרנות שלי לא הייתי מגיע אליו.

     

    רודי, יליד רוסיה שעלה לארץ ב 1993 הינו מהנדס ומטאלורג במקצועו, אחד מאומני "הגילדה הישראלית לייצור נשק קר בעבודת יד" (ICKG) ומייצג זן יחודי לייצרני סכינים.

    רודי, הוא בעל שם עולמי וידע אדיר בתחום המתכות, המעבד את החומר בשיטות מסורתיות ומתמחה בייצור סכינים מפלדה דמשקאית.

     

    רודי נבחר לפני מספר שנים כאחד מבין 100 יוצרי הסכינים הטובים מסוגו, עבודותיו הוצגו במוזיאונים רבים ברחבי העולם, נרכשו גם על ידי אספנים משוגעים לדבר וגם שפים ידועי שם עלו אליו לרגל.

     

    את ידיות הסכינים עשויות עץ, שנהב, קרן צבי ועוד הוא מעצב לבד, ואני שראיתי את יצירותיו, מסכין רוצחים קרה מסוג 'דאגר' ועד חרב סמוראית מעוטרת, ממליץ לכם לקפוץ אליו לביקור, לסדנא, או אולי סתם כדי לרכוש סכין. (קחו בחשבון סכין של מאסטר).

     

    • אחרי הרפת מערבה. טלפון: 052-6764925 (ביקור בתיאום בלבד)

     

    משי להמונים או אולי דווקא לא...

    הימים שהפקת המשי היתה תהליך ארוך, סודי ומורכב (3000 לפנה"ס), והוא היה מיועד לבגדי הקיסר הסיני בלבד חלפו מן העולם מאז ועד היום עבר המשי תהליכים רבים אך תמיד נותרה בו ההילה היוקרתית כאילו שובל שלמתו של הקיסר עדיין חולף בטקליני ארמונו.

     

    משי הגליל. בית העמק (צילום: אמנון גופר)
    משי הגליל. בית העמק(צילום: אמנון גופר)

     

    "משי בגליל" התחיל כמפעל לייצור צעיפים וצביעתם בטכניקות שונות ועם השנים החל מפתח קוו ייצור ועיצוב של מוצרי יודאייקה שימושיים הנמכרים בשווקי העולם. טליתות, כיסויי חלה ומצה ושאר פריטים אומנותיים המקבלים טיפול ייחודי המשלב, רקמה, אפליקציה או צבע מידיהן של קבוצת נשים העובדות במפעל ובעיקר ממי שיזמה, הקימה ומנהלת את המקום, שולמית עזתי.

     

    שולמית תשמח להסביר, להציג ואף למכור אם תחפצו, איזה תשמיש קדושה למשפחה או סתם צעיף לצוואר נשי ענוג.

     

    • בקצה הדרום מערבי של הקיבוץ . 04-9960611 (יש שילוט מכוון)

     

    משפט לסיום. את הטיול הפרטי שלי סיימתי על הגבעה שמול שער הקיבוץ, בקשתי לנשום אל תוכי את יופיו של המרחב, על הגבעות והכפרים הבאים מהמזרח ואל מישור החוף הצפוני, בואכה העיר עכו.

    לא לשכוח... קיבוץ הוא בית ואתם שבאים להתארח, התנהגו בהתאם.

     

     

    אמנון גופר הוא מורה דרך, מחבר ספרי טיולים ואיש רדיו המתמחה בתרבות הגלילית

    .

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אוצרות בית העמק"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים