השופט נגד השיטה: "מאכער = שוחד"

זו לא רק פרשת שוחד ושחיתות - זו שיטה ישראלית: בהרשעה בפרשת הולילנד - מפרשות השחיתות הגדולות בתולדות ישראל - יורד השופט דוד רוזן לעומקה של שיטת המאכערים וקובע כי מדובר בתופעה "מושחתת ומשחיתה". הוא קבע באופן חד-משמעי כי "מאכער = שוחד" וכתב: "אמור מעתה, ה'מאכער' העושה שדלנות אסורה הינו בבחינת מתווך לשוחד".

הכרעת דין בפרשת הולילנד - כותרות נוספות ב-ynet:

עדות האח הפילה: "חצי מיליון והוא לא ידע?"

השופט אותת שייתכן שלא יקבל את עסקת זקן, "אם לא מדובר בניקוי אורוות"

לעיון בהכרעת הדין המלאה - לחצו כאן

לעיון בתמצית הכרעת הדין - לחצו כאן

השופט הקדיש לנושא המאכערים חלק מהכרעת הדין המשתרעת על פני מאות עמודים. הרשעה של נאשם 12 בפרשה, דני דנקנר, שכיהן בין 2002 ל-2004 כיו"ר "תעשיות מלח", מקבל השופט את הקביעה שהוא העביר שוחד של 1.3 מיליון שקל למאיר רבין. בפרשה זו הורשע גם אורי שטרית, מהנדס העיר ירושלים לשעבר, ש"נטל שוחד בעיניים פקוחות".

אולמרט, היום בדיון(צילום: תומר אפלבאום)

שולה זקן(צילום: תומר אפלבאום)

(צילום: תומר אפלבאום)

בהכרעת הדין ציין השופט את נאשם 8, אהוד אולמרט, שסיפר בעדותו על מערכת היחסים עם עד המדינה. בחקירתו טען כי לא התפתח קשר מיוחד ביניהם: "...הוא היה מסתובב הרבה בעירייה.. בקומה שישית ששם מסתובבים כל מיני אנשים כולל מאכערים, שמה יושבות הוועדות, אתה יכול לצאת מהלשכה ולפגוש שמה 30 מאכערים שמסתובבים אז מאוד יכול להיות שבמסגרת כזו גם נתקלתי בו".

"תופעה פסולה, מושחתת ומשחיתה"

השופט יוצא נגד השיטה שבמסגרתה "בעלי ממון שבכוחם לשכור את שירותי המאכער נהנים ממסלול ישיר. יש כאן השחתת נורמות. אני מפריד בין שתדלנות לגיטימית לשתדלנות פסולה". הוא גם קורא למחוקק לתחום את גבולות המותר והראוי ולהגדיר את נושא השתדלנות הלגיטימית. לצד הביקורת, שיבח השופט את נציגי הפרקליטות ואמר כי "יש תובעים כמותכם, אין טובים מכם".

"מדובר בתופעה פסולה, מושחתת ומשחיתה", כתב השופט. "בעלי ממון שבכוחם לשכור שירותיו של 'מאכער' נהנים מערוץ 'מיוחד' לטיפול בענייניהם הפרטיים. מצב דברים השוחק אמון האזרח בשירות הציבורי ובמוסדות השלטון, מצב דברים שיש בו כדי לגרום להשחתת נורמות ההתנהגות של עובדי ציבור. ביקשתי לעשות אבחנה בין שתדלנות פסולה לבין שתדלנות לגיטימית.

"שתדלנות לגיטימית היא זו המניחה בפני מקבלי ההחלטות מידע, ניתוחי מצב, הגיגים ורעיונות לנושאים שבדיון. שתדלנות זו באה לידי ביטוי בדרך של הצגת עמדות, העדפות וצרכים של הציבור לטובתו השדלנים פועלים ואותו משרתים. בשתדלנות זו יש גם כדי לעודד השתתפותו של האזרח בתהליכי קבלת ההחלטות במערכת הציבורית. אני מתייחס לחוק הלוביסטים שנכנס לתוקף בשנת 2008".

"שתדלנות אסורה היא זו הנסמכת על מתן טובות הנאה שוות כסף, נכס, מוצר או שירות. שתדלנות אסורה היא זו המושתתת על קשרים אישיים ו/או קשרים אחרים בין השדלן לבעל התפקיד הציבורי ו/או מקבל ההחלטה. קשרים שבגינם ניתנת העדפה לשדלן ולמי שמייצגו; במהות ההחלטה, דרך גיבושה וניסוחה, השהייה, החשה, האטה, בסדר העניינים הנדונים על-ידי מקבל ההחלטה או במתן יתרון כלשהו לשדלן, וליתר דיוק לשולחו, למי שמטעמו פועל, או הפליה לרעה של אחר, שהוא בבחינת יריב או מתחרה אישי/עסקי או מתמודד לתפקיד מול שולחו של השדלן. מסירת מידע לשדלן בשל מערכת קשריו עם בעל התפקיד הציבורי – מידע שאינו פתוח לציבור ואינו זכאי לקבלו בדרכים הקבועות עלי חוק – היא בבחינת העדפה אסורה".

דני דנקנר(צילום: עידו ארז)

הנאשם מספר 1: הלל צ'רני(צילום: עידו ארז)

בעניין מהנדס העיר ירושלים, אורי שטרית, כתב השופט: "אמור מעתה, בין נאשם 7 לעד המדינה שררו יחסי עבודה שנוצקו בחומרי הקשר המושחת שחברו בו. בתקופה הרלוונטית שררו ביניהם גם יחסים אישיים, יחסים שהונעו ממקור שתייה אחד, שנקווה לשלולית כספי השוחד".

השופט סיים את דבריו בהמלצות למחוקק. "ראוי למחוקק לתחום את גבולות המותר והאסור גם בפעילות השתדלנות הלגיטימית. נראה כי בקווים כלליים ראוי להסדיר נושא השתדלנות הלגיטימית כדלהלן:

א. אדם יוכל לפעול כשדלן רק לאחר קבלת היתר מוועדה משרדית שתוקם בכל גוף ציבורי. שמות השדלנים שקיבלו היתר יפורסמו בפרסום רשמי הפתוח לציבור.

ב. הוועדה המשרדית תקבע התנאים שעל המבקש לפעול כשדלן למלא בעת הגשת בקשתו.

ג. המידע שיועבר על ידי השדלן לגורם הציבורי, כמו גם הלקוח שלטובתו פועל השדלן, יפורסמו בפרסום רשמי הפתוח לציבור.

ד. בעת שהותו של השדלן במשרד הציבורי, יענוד תג זיהוי ייחודי שקיבל מהוועדה.

ה. בכל פנייה, בכתב או בעל-פה, בקשר לפעולותיו כשדלן, יציין השדלן בפני הגורם הציבורי כי הוא פועל כשדלן, בהיתר, ומי הוא הלקוח שעבורו הוא פועל.

ו. על השדלן יחולו כללי פעילות ואיסורים שייקבעו בחוק, כמו גם תוצאות הפרת האיסורים.

על פי כתב האישום - שהסתמך בחלקיו הגדולים על עד המדינה שמואל דכנר שהלך לעולמו במהלך המשפט - העבירו היזם הלל צ'רני ועד המדינה כספים לנבחרי ציבור ועובדים בעיריית ירושלים, במטרה לגייס את תמיכתם ושיתוף הפעולה שלהם בקידום פרויקט הולילנד. בסך הכול, בין השנים 1999-1994 העביר צ'רני לעד המדינה (דרך החברות שבבעלותו) 8,966,881 שקל על מנת שייתן אותם לנבחרי ועובדי ציבור שונים. הכספים ניתנו מצ'רני לעיתים בטרם העברת טובות ההנאה בפועל ולעיתים בדיעבד.

צ'רני הוא הנאשם מספר 1. מיוחסות לו עבירות של מתן שוחד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, ניכוי מס תשומות שלא כדין והלבנת הון. צ'רני הוא בעל זכויות במקרקעין על מתחם הולילנד המשתרע על שטח של כ-121 דונם. על פי כתב האישום, צ'רני הקים את חברת "הולילנד תיירות" על מנת לפעול לשינוי ייעוד הקרקע במתחם ממלונאות למגורים, לפעול להגדלת אחוזי הבנייה במתחם הולילנד באופן ניכר ולפעול לצמצום העלויות שלו כיזם בהקמת הפרויקט.

צ'רני ידע שיזדקק לתמיכתם של אנשי ציבור רבים כדי לגרום לשינויים הרבים ולצורך כך,

לפי כתב האישום, רקם יחד עם עד המדינה תוכנית בת כמה שלבים שנמשכה בין 1994 ל-2007, והעניק טובות הנאה כספיות ואחרות לנבחרי ועובדי הציבור האמונים על קידום הפרויקט.

לפי הפרקליטות, צ'רני העביר שוחד תוך שימוש ב"שיטות שונות של העברת כספים והסוואתם באמצעות מערכת כוזבת של כיסוי ותיעוד חשבונאי". עד 1999 העביר צ'רני כמעט 9 מליון שקל במסגרת זאת, והמשיך להזרים כספים גם בשנים שחלפו מאז. כך "התקיימה במחשכים מערכת יחסי שוחד מסועפת בהיקפים נרחבים", כשבמתחם הולילנד הולך ונבנה בפועל פרויקט מגורים בעל נפחי בנייה בהיקף חריג מאין כמותו בנופה של הבירה.