שתף קטע נבחר

רק 1% מהגיוסים ב-2013 - בני 45 ומעלה

נתונים של משרד הכלכלה מעלים כי האוכלוסייה המבוגרת איישה בשנה שעברה רק 10,500 משרות במשק מתוך 800 אלף משרות. כמו כן, חלק ניכר מהמעסיקים סבור שתפוקת עובדים מבוגרים נמוכה יותר - ולכן פחות משתלם להעסיק אותם. "ברוב העסקים יש הרעה במצב כתוצאה מהעסקת מבוגרים"

מתוך כ-800 אלף איושי משרות בשנה נכון לסוף 2013, רק 1.3% היו של בני 45 ומעלה - שאיישו כ-10,500 משרות בלבד. נתונים אלו התגלו בכנס "מניעים שוויון" שערכה היום (ב') הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה של משרד הכלכלה באוניברסיטת בר-אילן.

 

 

את הנתון המטריד חשף בני פפרמן, מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה, בהסתמך על סקר מעסיקים שעורך המשרד מדי רבעון בקרב כ-3,000 עסקים, בשילוב סקר בקרב 700 מנהלים שנשאלו כמה עובדים קלטו בשנה שעברה.

 

פפרמן הציג את הנתונים במסגרת הצגת סקר נרחב יותר, שבחן את העמדות של מעסיקים כלפי תעסוקת מבוגרים במגזר העסקי. סקר זה העלה ממצא, ש"לא פופולרי" לטעון, כדבריו, לפיו בצד האפליה ממנה סובלים עובדים מבוגרים - חלק ניכר מהמעסיקים גם סבורים שהתפוקה שלהם נמוכה יותר, ומשום כך גם פחות משתלם להעסיק אותם.

 

"בעסקים יש הרעה במצב כתוצאה מהעסקת מבוגרים"

הסקר התבצע בקרב מדגם מייצג של 623 מעסיקים ומנהלים. הממצאים גילו כי 27.4% מהמעסיקים סבורים שהתפוקה של עובדים מבוגרים יורדת לקראת גיל הפרישה, בשיעור ממוצע של 21.6%. במקביל, 91.5% מתוכם דיווחו שהשכר של אותם עובדים לא השתנה ואף עלה עם הגיל.


התפלגות עסקים לפי שינוי בתפוקה של עובדיים מבוגרים (באדיבות מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה) (באדיבות מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה)
התפלגות עסקים לפי שינוי בתפוקה של עובדיים מבוגרים(באדיבות מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה)

 

כ-70% מהמשיבים ציינו אמנם כי התפוקה של עובדים מבוגרים אינה משתנה - אבל כ-40% מתוכם דיווחו במקביל על עלייה בשכר של אותם עובדים. בהשוואה להעסקת צעירים, 38% טענו כי משתלם יותר להעסיק מבוגרים, 40% כי הכדאיות דומה ו-22% השיבו כי משתלם פחות להעסיק עובדים מבוגרים.  

 

בסך הכל, מתוך כ-37.6 אלף עסקים המעסיקים כשני מיליון עובדים בישראל, חלה הרעה במצבם של 12,500 עסקים בהקשר של העסקת אנשים מבוגרים. תחשיב שבחן את תוספת העלות להעסקת העובדים בשל הירידה בתפוקה והעלייה בשכר, העריך אותה בכ-600-380 מיליון שקל למשק בשנה, למשך 10 שנים. "כדאיות העסקה היא שילוב של השכר והתפוקה", הסביר פפרמן. "כלומר, ברוב העסקים יש הרעה במצב כתוצאה מהעסקת מבוגרים". 

 

מעסיקים בעד הורדת גיל הפרישה

על פי הסקר, בני 45 ומעלה מהווים כיום 37.8% מכלל המועסקים במשק, כאשר שיעורם גדול יותר בעסקים ותיקים. הענפים שמאופיינים בשיעור גבוה יחסית של עובדים מבוגרים, הם שירותי ניהול ותמיכה (54%) - בהם שירותי שמירה, תחזוקה, השכרה ותעסוקה; ענפי הבריאות והסיעוד (49%); ענפי התעשייה (41%); וענפי התחבורה (40%).

 

מנגד, ענפים בעלי שיעור נמוך מהממוצע של בני 45 ומעלה הם אירוח ואוכל (20%); שירותים מקצועיים, טכניים ומדעיים (29%); וענפי התקשורת, המידע והמחשוב (30%).

 

על רקע יוזמת האוצר להעלאת גיל הפרישה, הסקר מגלה כי אם זו תצא לפועל - לא בטוח שלאותם העובדים תהיה בכלל עבודה. 42% מהמעסיקים סבורים שיש להוריד את גיל הפרישה של גברים וכ-48% מעדיפים להותיר אותו ללא שינוי, לעומת 10% בלבד שתומכים בהעלאת גיל הפרישה. בסך הכל, רוב המעסיקים סבורים שגיל הפרישה הרצוי לגברים הוא 63.7 - 3.3 שנים פחות מגיל הפרישה הנוכחי.

 

מה גיל הפרישה המתאים לגברים ונשים בתפקידי הליבה בעסקים?

 

באדיבות מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה ()
באדיבות מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה

 

באשר לנשים - כ-32% מהמעסיקים בעד הורדת גיל הפרישה ו-51% היו מותירים אותו ללא שינוי, לעומת כ-17% שסבורים כי יש להעלות אותו. בסך הכל, גיל הפרישה הרצוי לנשים בתפקידי הליבה לדעת מעסיקים הוא 60.9 שנים - שנה וחודש פחות מגיל הפרישה הנוכחי. בבחינת גיל הפרישה הממוצע בפועל בעסקים שהורע מצבם, התברר כי הגיל הממוצע עומד כיום על 56 לגברים ועל 51 לנשים.

 

 

גיל פרישה ממוצע במקצועות ליבה שהורע מצבם (באדיבות מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה) (באדיבות מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה)
גיל פרישה ממוצע במקצועות ליבה שהורע מצבם(באדיבות מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה)

 

פן נוסף שנבחן היה השחיקה בתפקיד - כאשר מחצית מבין העסקים שמצבם הורע וכשליש מבין אלו שמצבם לא הורע סברו כי יש שחיקה רבה. בסך הכל, כ-43% מכלל המעסיקים סבורים כי העבודה שוחקת את העובדים במידה רבה ורבה מאוד, כאשר 35% סבורים שמדובר בשחיקה מנטלית, 27% בשחיקה פיזית, ו-38% בשתיהן.

 

עם זאת, הרוב המכריע של העסקים (88%) אינו מיישם תוכניות להתמודדות עם שחיקה של העובדים. שאר העסקים (12%) מיישמים תוכניות כמו קורסים והשתלמויות, שינויים וגיוון בעמדות עבודה, ייעוץ פסיכולוגי, תמריצים כספיים, הפחתת שעות העבודה ומעבר למשמרות.

 

אפליית מבוגרים - אחרי בעלי מוגבלויות, חרדים וערבים

בצד זאת, פפרמן הדגיש כי המעסיקים עצמם מודים שיש אפליה על רקע גיל בקבלה לעבודה, כאשר רוב המעסיקים ציינו שהיא מתחילה בגיל 50 בקרב הגברים ובגיל 47 בקרב הנשים. בהשוואה מול קבוצות אחרות, המעסיקים דירגו את אפליית המבוגרים במקום הרביעי - אחרי בעלי מוגבלויות, חרדים וערבים, כאשר 76.3% ציינו כי הם מופלים לרעה בקבלה לעבודה ו-54.3% - בפיטורים.


 (באדיבות מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה) (באדיבות מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה)
(באדיבות מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה)

 

בשאלה עד כמה המעסיקים מכירים את החוק לשוויון הזדמנויות שמכוחו אסור להפלות מבוגרים - 48% אמרו שהם מכירים את החוק, לעומת 34% שהודו בהכרה חלקית ו-18% שלא מכירים אותו כלל. "אין ספק שאפליה היא גורם משמעותי שמקטין את הרצון לקלוט עובדים מבוגרים, אבל הנתונים החדשים הם שיש ירידה בתפוקה, דבר שמאזן את נקודת הראות של המעסיקים", הסביר פפרמן. 

 

לסיום הוא העלה את השאלה מדוע אין דיון בירידה בתפוקה של עובדים מבוגרים, וסיפק תשובות אפשריות. "ראשית, השיח על להיות צעיר דחק את השיח על להיות מבוגר. הכל נתפס בסגנון מהיר וצעיר, ואסור לעלות בעיות של מבוגרים", אמר.

 

"שנית, מנהלי קרנות הפנסיה השתלטו על השיח ואין דיון אמיתי על שוק העבודה. הקרנות פועלות רק לשיפור מצבן, אך אם נאריך את גיל הפנסיה ולא נטפל בשוק העבודה - העלות הזו תתגלגל בסופו של דבר לעובדים עצמם". סיבה נוספת, לדבריו, היא שהמעסיקים חוששים להעלות את הנושא לדיון, מאחר שמתקיפים אותם על דעות קדומות ואפליה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים