האויב הגדול של נשיא מצרים הבא: הכלכלה
האתגר הכלכלי של הגנרל סיסי, שיתמודד על נשיאות מצרים, הוא אדיר: חצי מהתושבים עניים, 15% מובטלים והאינפלציה מזנקת ל-10%. כדי להוביל שינוי אמיתי, הוא יצטרך ל"החליף את הדיסק" ולהנהיג צעדים כואבים שיעודדו פיתוח וירגיזו את המגזר הציבורי המנופח. בדרך ליעד מחכה לו מכשול גדול
מצרים נכנסה לסוג מסוים של אופוריה עם הודעתו הרשמית של הגנרל עבד אל פתאח סיסי כי יתמודד על נשיאות המדינה בעוד פחות מחודשיים. אם לא יקרה משהו חריג, סיסי יוכתר כנשיא הבא ואז יצטרך לספק את התשובות והמאוויים של כ-85 מיליון אזרחי מצרים.
- לכתבות נוספות במדור הירוקים של השכן
- פשט מדים ועלה על טרנינג: חיי האזרח סיסי
- פרעה חדש? מצרים מחכה לסיסי
- עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
רבים טענו כי סיסי נמנע מלעמוד בחזית עד כה, והעדיף לשמור על תוארו כשר ההגנה מחשש כי חיצי הזעם בעיקר על המצב הכלכלי יופנו אליו. הוא אמנם מינה לתפקיד ראש הממשלה את חאזם בבלאווי, כלכלן מוערך, אך מהלך זה כשל ובבלאווי במידה רבה הודה בכישלונו בחודש פברואר, אז הודיע על התפטרותו. בתור נשיא סיסי יהיה חייב לתת דגש על המצב הכלכלי אחרת גורלו לא יהיה שונה מזה של מוחמד מורסי.
אתגר כלכלי עצום
האתגר הניצב בפני סיסי בתחום הכלכלי הוא אדיר. כ-50% מתושבי מצרים מוגדרים עניים או כאלה על סף עוני. האבטלה נעה סביב 15% כשבקרב הצעירים – הכוח המניע מאחורי ההפיכות – שיעור האבטלה מגיע לכ-25% והאינפלציה השנתית עולה על 10%. לכל אלה יש להוסיף את שלוש השנים האחרונות "המבוזבזות" – שגבו מחיר כבד מהמשק המצרי. גם 16 מיליארד הדולרים שהגיעו לבנק המרכזי בקהיר אחרי נפילת מורסי בקיץ שעבר לא שיפרו את התמונה הכוללת.
סיסי בוודאי מודע לזה שסיסמת המהפכה כנגד מובארק כללה את המילים הבאות: "לחם, חופש וצדק חברתי". צירוף זה מבטא את הבעייתיות הניצבת בפניו של כל מנהיג מצרי – הצורך לתמרן בין הזרמים השונים בחברה ובהיבט הכלכלי בין אלה התומכים בשוק חופשי לבין אלה התומכים במעורבות משמעותית של המדינה (כמו למשל סובסידיות נרחבות, תעסוקה וכד').
הצבא יתמוך ברפורמות? לא בטוח
ייתכן שיתרונו של סיסי על פני קודמו תהיה העובדה כי הצבא המצרי יעמוד מאחוריו. מעבר לתחום הפוליטי, לצבא המצרי תפקיד חשוב בכלכלה המצרית. אמנם פעילותו הכלכלית של הצבא היא בגדר טאבו. תקציבו אינו בפיקוח הפרלמנט וכך גם תזרים המזומנים שלו, אולם ידוע כי הוא מעורב כמעט בכל תחום כלכלי אותו ניתן להעלות על הדעת החל מסלילת כבישים וכלה באפיית לחמים. הצבא דואג גם לפורשיו, כשהבכירים שבהם מאיישים תפקידים נבחרים בביורוקרטיה המצרית. תרומת הצבא המצרי למשק אינה ידועה והיא נעה לפי הערכות שונות בין 1% ל-40% מהתמ"ג.
סיסי יצטרך את עזרת הצבא כדי לנסות ולהביא ישועה לכלכלה המצרית. זה אמור לכלול רפורמות משמעותיות שבסופו של דבר יביאו לתוצאות לא רק עבור האליטא אלא עבור המגזר הבינוני והנמוך.
הנשיא המצרי הבא - אם ירצה באמת להביא שינוי ולא רק לעסוק בהישרדות - יצטרך ל"החליף את הדיסק" ובטווח הקצר להנהיג צעדים כואבים מהם נמנעו קודמיו. זה אומר הפניית המשאבים להשקעות ולפרויקטי פיתוח, להבדיל מהמצב היום בו 25% מתקציב מצרים הולכים למשכורות עבור המגזר הציבורי המנופח ו-50% עבור תשלומי חוב וסובסידיות.
כאן שאלת המפתח תהיה האם הצבא המצרי יתמוך בצעדים אלה של סיסי, שכן בסופו של דבר הם אמורים להחליש את כוחו של הצבא בתחום הכלכלי ולפתוח את המרחב לכוחות השוק. יש לזכור כי קיימת טענה כי הצבא המצרי אפשר את הפלת הנשיא חוסני מובארק, כיוון שחשש שבנו גמאל שיירש אותו ינהיג רפורמות שוק שישמטו את השטיח מתחת רגליו של הצבא ככוח כלכלי.
בסיכומו של דבר, לאחר שאופוריית סיסי, תתפזר הוא יצטרך להתמודד עם הבעיה הקשה ביותר: איך להוציא את עגלת המשק המצרי מהבוץ אליו היא נקלעה. העובדה שהוא מגיע משורות הצבא לא מבטיחה לו קרדיט בלתי מוגבל. הציבור המצרי הוכיח כי סבלנותו קצרה ויצפה מסיסי לספק את הסחורה ומהר.
דורון פסקי הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il
לפנייה לכתב/ת 
