שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ערים וטיילות: טיול נופים ב-2 ערי קודש גליליות
    אמנון גופר חושף השבוע שתי טיילות עירוניות צפויות הרבה פחות: נצרת וצפת, וסוטה מהן כדי לתבל את הטיול באנקדוטות דתיות והסטוריות

    ראוי לה לכל עיר שתהיה לה טיילת נאה והיא תוכל להתהדר בנופיה כאותה עלמה נאה המקשטת עצמה לקראת חופתה. שתי ערים בצפון נתברכו שנופי הגליל עוטפים אותן והן קשטו עצמן בשבילי טיול המרחיבים את נפשו של האדם ונותנים דרור לאוהבי הנוף ולאוהבי הלכת.

     

    עוד טיולים בערוץ התיירות:

    עושים סדר: פסח בבני ברק

    בעקבות מודעות: סיור מודעות בתל אביב

    דרום אמריקה על אופנוע

     

    כנסיית סלזיאן ובית ספר ישוע הנער (צילום: shutterstock)
    כנסיית סלזיאן ובית ספר ישוע הנער(צילום: shutterstock)

     

     

    נצרת | טיילת הפסגות הצפונית

    לקראת ביקורו בנצרת של האפיפיור יוחנן פאולוס השני בשנת 2000, החלה העיר בהכנות קדחתניות כדי לקבל את פניו

    של ראש הכנסייה הרומית-קתולית וממשיך דרכו של פטרוס. ההכנות כללו בניית טיילות ומצפורים המאפשרים לחבוק את העיר כמעט מכל כיווניה ברכב וגם ברגל (לאו דווקא למיטיבי לכת). זהו מסלול תצפיות נוף, בעיקר דרומה, צפונה ומערבה עם ביקורים חטופים באתרים על הדרך.

     

    את הטיול נתחיל על מרפסת תצפית הנוף בחזית הכנסייה הסליזיאנית ובית הספר 'ישוע הנער'. זוהי נקודת המבט היפה ביותר בעיני על העיר נצרת ואל המרחב שמדרום לה. גבעת המורה, עמק יזרעאל, פטמתו של הר תבור וכנסיותיו, ואפילו רכסי הגלבוע נראים היטב, והמשפיל עיניו למטה, יראה את העיר מתערסלת בין הגבעות העוטפות אותה מכל כיוון ובליבה כנסית הבשורה למרים שקודקודה החרוט ומצופה הרעפים השחורים בולט בלב המרחב האורבני, להזכירנו שכאן נמצא אחד ממוקדי המשיכה החשובים והמרכזיים של העולם הנוצרי קתולי.

     

    מומלץ להיכנס לביקור בכנסיה הסלזיאנית ובתיאום עם המשרד (גברת בראנדט). זוהי כנסיה בעלת מבנה אדריכלי גוטי מחופה באבן גיר לבנה, פרי תכנונו של האדריכל הצרפתי לוסיה גוטיה, שבנייתה החלה ב 1907 ונסתיימה ב 1923 (מלחה"ע הראשונה עכבה את העבודה).

     

    אחרי שנצא מהכנסייה נעלה לרכס סעין שמעליה ומאחור, למרפסת התצפית. זהו רחוב רואוס אל-ג'אבל, לאורכו הטיילת הצפונית וליד הכיכר, מרפסת שרצפתה אדומה ופניה צפונה, המשקיפה אל כל הגליל מהים ועד החרמון. במבט שמאלה (מערבה) נראה את רכס הכרמל והעיר חיפה, גם הים הכחול נראה היטב. גבעות האלונים של שפרעם טבעון צובעות את המרחב שבינינו לים בצבע ירוק.

     

    בחזית המרפסת ומרחוק רכס יודפת, בקעת בית נטופה ומשמאל לעץ הברוש שבחזית, על גבעה ירוקה ובראשה בית לבן נראים בתיה של ציפורי, כאן קבע סנהדרין את מושבו ובה חותם רבי יהודה הנשיא את המשנה. ממש צמוד למרפסת משמאל, עומדת כנסיה בעלת מראה מוזר, זוהי כנסית הבשורה המרוניטית. אם תתנו מבטכם צפון מזרחה, (לחזית וקצת ימינה) נראים היטב הרי צפת ומעבר להם בוהק בלובנו בחורף החרמון.

     

    נצעד מזרחה על מדרכה מרוצפת ונוחה הצמודה לכביש מרחק של כ 500 מטר ונגיע אל מקאם נבי-סעין. זהו מסגד מרשים שכיפתו המוזהבת והמינרט שלו נראים למרחוק. המסגד משקיף אל נופי העיר מדרום והרי הגליל מצפון. לא ברור למי מיוחס הקבר שבמקום, שכן אין נביא בשם סעין במקורות האיסלאם. ניתן לבקר במסגד ואף לקבל הסבר במקום, מומלץ בשעות הבוקר. (אין להכנס בעת התפילה ויש לחלוץ נעלים).

     

    מהמסגד שעל רכס סעין נמשיך מזרחה ונקפוץ לביקור בשני אתרים ייחודיים הנמצאים מרחק הליכה קצרצר מהמסלול. מלון סנט גבריאל, ואכסניית סנט מרגרט.

     

    מלון סנט גבריאל היה בעבר מנזר ושוכן במבנה עתיק בן כמאה שנה ובליבו כנסיה ציורית ומרפסת המשקיפה לעבר העיר נצרת וסביבתה.

     

    אכסניית סנט מרגרט, הוקמה בסוף המאה ה-19, היתה מנזר, בית יתומים ובית ספר ונועדה לאכלס עולי רגל הבאים לעיר הבשורה. זוהי אכסניה רומנטית עם חצר פנימית ומזרקה, עציצי חרס נאים ונוף עוצר נשימה.

     

    מכאן עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האחת לחזור לנקודת ההתחלה שבכנסיה הסלזיאנית דרך רחוב סליזיאן והשנייה המומלצת, לגלוש בכביש הצר היורד משער האכסניה (ליד עמוד החשמל)ותוך דקות ספורות תמצאו עצמכם בכיכר המעיין ואיזור השוק, ומשם את הדרך חזרה, תעשו במונית.

     

    צפת | נוף ורוח בין הר כנען להר נועזים

    נתברכה צפת, עיר הקודש, הרוח והסוד שמלבד סמטאותיה הנאות והציוריות ועברה ההסטורי המרתק, שלש טיילות חובקות אותה באהבה. האחת בליבה ושתיים על כתפי ההרים שסביב לה, ובכולן נהלך גומאים לקרבינו את נופי הגליל, מורשתו ויופיו.

     

    טיילת המצודה הנישאת מעל הרובע העתיק ושולחת מבטיה מלוא חבלי הגליל מהכנרת בצפון, הגולן במזרח והמירון במערב וטיילות הר כנען ומצודת ביריה המרוחקות דקות נסיעה מהעיר ומהן נצעד ונתקרב אליה, עד שתתפרס זו מתחתינו על רובעיה, בתיה וסמטאותיה כשברקע נושקים רכסי הגליל העליון.

     

    מצודת בירייה (צילום: אמנון גופר)
    מצודת בירייה(צילום: אמנון גופר)

     

    כמעט רואים את אלוהים - טיילת גן המצודה

    כבר בימי המרד הגדול התבצר קומץ יהודים במצודה אשר בצפת, מחכה ללגיונות הרומים השוטפים את הגליל במסע טיהורם הגדול. מאז ועד היום עברה המצודה עליות ומורדות, כיבושים, הרס ופריחה.

     

    הצלבנים בנו אותה מחדש במאה ה-12, הממלוכים הפכוה ליצירת מופת של הארכיטקטורה הצבאית בישראל במאה ה-13, העות'מאנים הותירו בה את סימניהם ורעידת אדמה ב-1837 סתמה עליה את הגולל ואבניה נבזזו לשיקום העיר.

    על שרידי המצודה הוקם גן עירוני המשלב בשטחו שבילי נוף, פינות ישיבה, מצבת זיכרון לחללי מלחמת השחרור ומרפסת תצפית שהנופים הנשקפים ממנה עוצרי נשימה.

     

    נעלה בשבילי הגן אל מרפסת הנוף. נשב על מעקה האבן, ונתבונן סביבנו. מדרום - מערב, באופק, נבחין בהרי נצרת; קרוב יותר, נראה את צוק הארבל שגם הוא שימש מסתור למורדים בגליל; ימת הכנרת נשקפת כעין כחולה מוקפת הרים והעיר טבריה לחופה, ורכסי דרום רמת הגולן כמו גולשים אל המים.

     

    מבט מזרחה יקח אותנו אל עבר הרי הגולן ורכסי התילים הגעשיים הפורעים את הנוף, ואל עבר נהר הירדן החורץ בקרקע הקשה את הדרך עד שמתמזגים מימיו במי הכנרת.

     

    את הנוף הנשקף ממרומי המצודה לא תשכחו במהרה, חרטו אותו היטב בזיכרונכם, כי מעטים המקומות המיטיבים עם הצופים מהם.

     

    איך מגיעים: בכיכר ליד התחנה המרכזית ימינה ושילוט מכוון למצודה.

     

    טיילת הר כנען וטיילת ביריה

    שני המסלולים מתחילים באותה נקודה בחניון מוסדר ומשולט, בגיא הכלוא בין משולש ההרים - הר כנען, הר ביריה והר נועזים. על הכביש המוליך מהכניסה לצפת (8900) לכוון עמוקה ובצמוד לכיכר הראשונה שתפגשו (במקום שלט עליו חרוט "טיילת ביריה") זה המקום להחנות את הרכב. מי משני המסלולים מתאים לכם, תבחרו לבד. הראשון מעגלי עם עליה בתחילתו ועליה בסופו והשני שטוח, יוצא וחוזר לאותה נקודה.

     

    טיילת הר כנען

    נפנה מזרחה מהחניון (הכיכר) במעלה רחוב מרום כנען כ – 400 מטר עד הכניסה לבסיס פיקוד הצפון. כאן נפנה ימינה לרחוב ביאליק ליד "אירוח רוקנשטיין" מוותיקי אתרי האירוח בצפת, שיופיו בפשטותו וארוחת בוקר קלה בחדר האוכל שלו תזכיר לכם "צימרים אירופאים של פעם".

     

    לאחר שנחלוף על פני מגדל המים מימין, משנה הרחוב את שמו הטיילת מקבלת נופך חדש ונוף אחר. מרפסות תצפית וספסלי ישיבה מקורים נטועים על שביל ההליכה והנוף הנשקף ממערב מרחיב לב ונפש. מתחתינו מושב ביריה, משמאלינו העיר צפת ובאופק הר מירון והרכסים הסובבים אותו, הר חירם, הר אדיר ואחרים. כמובן שלא נפקד מושב מירון ובלבו קבר הרשב"י, אבן שואבת למאמינים בימי ההילולה הגדולה בל"ג בעומר. בהמשך המסלול משמאל, נמצא "מרכז הסת"מ" בו ניתן לקבל הרצאה, לראות מופע ולהתנסות בכתיבת ספרי תורה ומזוזות.

     

    טיילת בירייה (צילום: אמנון גופר)
    טיילת בירייה(צילום: אמנון גופר)

     

    נמשיך במורד עד לצומת כביש 8900 שבין ראש פינה לצפת ונפנה ימינה, משמאלינו משטרת כנען, מצודה מדגם טגארט שהוקמה כחלק ממערך ההגנה הבריטי לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול והיוותה את אחד משטחי המפתח לכיבוש והשתלטות על העיר צפת על ידי הפלמ"ח בליל 10- 11 מאי 1948.

     

    בעיקול הכביש רחבת דשא קטנה עליה ניתן לשבת ולצפות בנוף הנשקף ממערב וממנה נמשיך במורד (זהירות מהתנועה הסואנת) עד צומת הכניסה לצפת, נפנה שוב ימינה (צפונה) במעלה הדרך כשמשמאלינו נחלוף על פני מושב ביריה.

     

    כברת דרך קצרה, אך בעליה (600 מטר) מחזירה אותנו אל מגרש החניה ומומלץ לעצור לאתנחתא בציון קברו של בניהו בן יהוידע אחד מ 30 גיבורי דוד המלך ושר צבאו של שלמה בנו.

     

    טיילת מצודת ביריה

    שביל מטיילים נוח, מישורי ונגיש לכל נסלל בין הר ביריה להר נועזים ואליו נשים פעמינו. נצא ממגרש החניה ונלך צפונה כששדרת עצי כליל החורש מלווה אותנו לאורכו ומשמאלינו על הגבעה חורש צעיר של ארז אטלנטי וארז לבנון. אט, אט נתקרב אל יער ביריה, היער השני בגודלו בישראל (כ-20 אלף דונם) אותו נטעה קק"ל החל מתחילת שנות החמישים ועיקרו עצי אורן לסוגיו ומגוון עצים נוספים כמו ברוש, ארז, זית, תאנה, בוטנה ואחרים.

     

    אחרי 500 מטר נפנה ימינה ומשמאלינו על הגבעה נראה את מצודת ביריה. הליכה קצרה בהמשך השביל ושמאלה ואנחנו בלב האתוס היהודי ערב הקמת מדינת ישראל שעיקרו מאבקו של עם להתיישב על אדמתו.

     

    בשנת 1908 רוכש הברון רוטשילד את אדמות ביריה, במקום בו היה יישוב יהודי בימי המשנה והתלמוד ולימים יושב בו רבי יוסף קארו מחבר שולחן ערוך. התיישבות יהודית מאוחרת יותר איננה צולחת והקרן הקיימת מקבלת זכיון על המקום ומתחילה בנטיעות.

     

    העלילה מקבלת תפנית כאשר בשלהי מלחמת העולם השנייה עולים על הקרקע חניכי תנועת בני עקיבא מהפלוגה הדתית של הפלמ"ח, שראו במקום משמעות צבאית. המצודה שבראש ההר היתה אמצעי קשר בין היישוב היהודי בצפת ומפקדת ההגנה באיילת השחר ומשני מגדלי השמירה הבולטים היא שלטה בתצפית על המרחב, כשקירות האבן הכפולים שלה משמשים כמקום מסתור לאמצעי לחימה שהחזיקו המתיישבים. חניכי בני עקיבא עסקו באימונים, סיורים וגם בהכשרת הקרקע ובנטיעות ובין השאר סייעו בהברחת יהודי סוריה לישראל.

     

    שלש פעמים עולה ביריה על הקרקע במאבק איתנים מול הבריטים המסלקים אותם מהנקודה והם בעקשנותם עולים אל ההר ואינם מוותרים.

     

     

    ארזים בבירייה (צילום: אמנון גופר)
    ארזים בבירייה(צילום: אמנון גופר)

     

    ב 1 מאי 1948 במסגרת מבצע יפתח, שוחררה ביריה ולימים מנציחה תנועת בני עקיבא את י"א באדר, הוא היום בו עלו פעם שנייה על הקרקע, כיום המנציח גם את גבורת תל-חי וגם את חלקה של הציונות הדתית בעלייה לביריה ויישוב הגליל ומכאן קיבל גם ההר את שמו "הר נועזים".

     

    אתר המצודה פתוח לכל. במקום תמונות והסבר על אירועי ביריה, בלב המצודה שני עצי ארז נאים, מוזיאון, סרט וסיור מודרך או עצמאי שניתן לקבל בתיאום עם קק"ל וכמובן שולחנות וספסלים לפיקניק עם נוף חינם.

    אל הרכב שובו בדרך בה באתם (עשר דקות הליכה רגועה).

     

    • המחבר יודע ומודע לעובדה שגם ערים נוספות מתהדרות בטיילות נאות משלהן ובבוא מועד גם הן תקבלנה את הכבוד הראוי.

     

    אמנון גופר - מורה דרך, איש רדיו ומחבר ספרי טיולים המתמחה בתרבות הגלילית

     

     

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ערים וטיילות: טיול נופים ב-2 ערי קודש גליליות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים