"המדינה שלחה אותי לפה". מאות בתור למזון

"באתי לקבל משקפיים ומחר גם חבילת מזון. אני פרוד, חסר כול ואין לי בית. המדינה היא שנותנת הפניה לפה. קשה לחיות ככה, קשה לי מאוד, אני זקוק כל הזמן לחסדם של אנשים". אברהם, בן 65 מחולון, היה רק אחד מבין מאות קורבנות יוקר המחיה הישראלי וקריסת המעמדות הנמוכים שהגיעו הבוקר (יום ד') לחניון התת-קרקעי ברחוב לישנסקי בראשון לציון, ושם זכו לסיוע בחבילות מזון לחג וגם במשקפי ראייה. כל זה קורה בשבוע שבו מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה על כשלי הטיפול בעניים והאשים את הממשלה בהפקרתם.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

(צילום: אבי מועלם)

(צילום: אבי מועלם)

(צילום: אבי מועלם)

(צילום: אבי מועלם)

"אמרו לי שאפשר לעזור ועוזרים לי", סיפרה בת 30 שהגיעה למקום עם שתי בנותיה הקטנות. "אני לא נבוכה. אני ובעלי עובדים ומרוויחים 4,500 שקל ו-6,000 שקל, אבל אחרי שכר דירה, ארנונה וגידול הבנות נשאר מעט מאוד כסף". אולגה, פנסיונרית בשנות ה-70 לחייה מתל אביב, העידה: "באתי לקבל חבילת מזון כי הכסף מביטוח לאומי לא מספיק. חסר לנו כדי לקנות את

כל הדברים שיש בפסח וגם תרופות. יש לנו זכות לקבל משהו ואנו מוקירים תודה לאנשים שמבינים כמה קשה לנו ותורמים".

לתחנת החלוקה של עמותת "פתחון לב" הגיעו גם קרובי משפחה - בן 40 ודודתו בת ה-75 מראשון לציון - ששניהם זקוקים לסיוע. "אני מציע שתפנו לממשלה ותשאלו למה הם לא עוזרים", ביקר הצעיר, וקרובתו המבוגרת הודתה כי "יש מבוכה גדולה. עד לא מזמן עבדתי, טיפלתי בילדים ופתאום הפכתי לנזקקת. ביטוח לאומי עוזרים, אבל אני מקבלת 2,700 שקל ומזה אני צריכה לחיות".

אדה, מתנדבת בתחנה, אמרה כי "צריך לראות בעיניים את האנשים. יש פה רבים מהעלייה הרוסית ומבוגרים שנותרו בלי פנסיה, בגילאי 70 -80, ואם לא נעזור להם פשוט לא יהיה להם מה לאכול". חסר בית בן 65 מחולון הופנה לתחנה על ידי רשויות הרווחה והסביר כי "קשה לחיות ככה. קשה לי מאוד, אני זקוק כל הזמן לחסדם של

אנשים". בת 59 מבת ים הוסיפה בייאוש כי היא "כל שבועיים פה. לא צריך להיות

שהמדינה לא עוזרת אלא העמותות. אנו כועסים מאוד. שילמנו ביטוח לאומי, כל החיים את כל החובות, והממשלה רואה מה קורה ומעלימה עין".

ניסים ציוני, מייסד עמותת פתחון לב, אמר כי "מרתון החלוקה שמתקיים גם בכרמיאל מביא לידי ביטוי מאמץ של חודשיים וחלוקת 10,000 סלי מזון. המידע מגיע מלשכות הסעד והם מקבלים סל ששוויו למעלה מ-350 שקל ובו יש שמן, מצות, פירות, ירקות, יין וממרח שוקולד. הכסף מגיע מתרומות ורק 0.5% ממחזור הפעילות מגיע מהמדינה". יפית גרינברג, נשיאת חוג הידידים של העמותה שנכחה אף היא במקום, הוסיפה כי ניתן לראות בתור "לא רק קשישים אלא אנשים שלא הייתם מגדירים כשייכים למעגל העוני. אלו אנשים שהיו שייכים למעמד הביניים וכעת נזקקים לסיוע".

894 אלף ישראלים, בהם 306 אלף ילדים, דיווחו כי בשל מחסור בכסף לעתים לא אכלו יום שלם או צמצמו את גודל הארוחות שלהם במשך כמה חודשים בשנה. ממצאים אלו הובילו את מבקר המדינה לקבוע שהמדינה לא עמדה במחויבויותיה לקדם את הביטחון התזונתי של תושביה וטרם גיבשה מדיניות ממשלתית כוללת המגובה במשאבים הראויים להתמודדות יעילה עם התופעה של אי-ביטחון תזונתי. מהדו"ח עולה כי פעולות הממשלה לטיפול בנושא הביטחון התזונתי - הקצאת משאבים ממשלתיים בסכומים נמוכים והמשך הישענות על משאבי המגזר השלישי כגורם המממן את הפתרונות למשפחות המצויות באי-ביטחון תזונתי - מצביעות על מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול ראוי בנושא קידום הביטחון התזונתי.

"חברה אשר אינה דואגת לענייה ולמעוטי היכולת החיים בקרבה, אינה פוגעת רק בכבודם ובזכויותיהם, אלא פוגעת גם בדמותה שלה. מדינה אשר לא מבטיחה כראוי את זכותם לחיים במינימום של כבוד אנושי, מפרה את חובתה כלפי כלל החברה לכבד את זכויות היסוד של האדם באשר הוא אדם", נכתב בדו"ח שבעקבותיו האשים שר הרווחה מאיר כהן את משרד המשפטים בכך שטרפד את העברת הכספים לעמותות בשל סרבול בירוקרטי. "איזו מדינה אנחנו רוצים? כזאת ששוקעת בתבחינים, בטפסים ובנהלים על חשבון מימוש תוכנית חברתית חשובה כל כך?", הוא תהה.