סרבן גיוס נעצר: אש ואבנים בהפגנת חרדים

אחרי כמה שבועות של שקט, שוב מתעוררת מחאה חרדית בבירה: כ-500 חרדים הפגינו אחר הצהריים (יום ה') בכיכר השבת בירושלים נגד מעצרו של סרבן גיוס. המפגינים חסמו צירי תנועה המובילים לכיכר השבת ומנעו  כניסתם של כלי רכב ואוטובוסים לאזור. המפגינים הבעירו פחי אשפה באמצע הכביש, חלקם יידו אבנים ובקבוקי זכוכית אל עבר כוחות משטרה. חמישה מפגינים נעצרו.

עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו  

הפגנת החרדים, היום(צילום: אלי מנדלבאום)

שוטרים רבים שהוזעקו למקום ניסו להשליט סדר והחלו לעצור את המתפרעים. פרשים רכובים על סוסים הובאו על מנת לפזר את מפרי הסדר.

את ההפגנה ארגן גוף בשם "הוועד להצלת עולם התורה מגזירת הגיוס", המזוהה עם הפלגים החרדים הקנאים, המתנגדים להתייצבות בלשכות הגיוס. המנהיגים החרדים המרכזיים קוראים לצעירים להתייצב ומתנגדים להפגנות אלה. בחודשים האחרונים נשפטו ונשלחו לכלא צבאי כמה תלמידי ישיבה שלא נענו לצווי הקריאה - האחרון שבהם הוא אליהו כהן, שנעצר ונשפט השבוע - ועל כך המחאה.

על רקע אישור חוק הגיוס החדש - שכולל החלת חוק שירות ביטחון על חרדים שלא יעמדו במכסות שנקבעו - לפני מעט יותר מחודש השתתפו יותר מ-300 אלף חרדים ב"עצרת תפילה וזעקה", ששיתקה את ירושלים.

במפגן נדיר של אחדות קראו אז מנהיגי הפלגים השונים במגזר להשתתף יחדיו באירוע. "ממשלת ישראל מתבקשת שלא לחוקק כל חוק שיש בו פגיעה בלומדי התורה", הודיעו מנהיגי הציבור החרדי בתום האירוע, וקראו לראש הממשלה להימנע ממאבקים מיותרים, כהגדרתם. "אל תגררו את הציבור למערכה מיותרת. תלמידי הישיבות והכוללים - אל תתגייסו בשום פנים ואופן, לא להתפתות".

(צילום: אלי מנדלבאום)

(צילום: אלי מנדלבאום)

כעבור שבועיים, ב-19 בחודש הקודם, התקיימו בכמה מוקדים הפגנות במחאה על מעצרו של תלמיד ישיבה אחר שסירב להתייצב לצו ראשון. המפגינים, שדרשו לשחרר את תלמיד הישיבה, חסמו כבישים מרכזיים לזמן קצר: כביש 4 נחסם לתנועה באזור צומת גבעת שמואל, צומת גשר המיתרים שבכניסה לירושלים נחסם גם הוא וכך גם הכניסה הדרומית לאשדוד.

האברך שהסתבך

בתוך כך, לפני כמה ימים חייב בית משפט השלום בירושלים אברך להשיב למדינה יותר מ-84 אלף שקלים, שאותם קיבל במשך כמה שנים כגמלה במסגרת הסדר "תורתו אומנותו". פסק הדין הנדיר ניתן בעקבות חקירה יזומה שערכה המדינה ובה עלה כי האברך כלל לא למד בשעות שעליהן הצהיר ובגינן קיבל את הכספים.

לפי ההסדר, משרד החינוך משלם לאברכים גמלת הבטחת הכנסה תמורת היקף לימודים מסוים שעליו הם מתחייבים. חקירה העלתה כי בשעות שבהן האברך אמור היה לשהות בכולל, הוא ניהל בהתנדבות מדרשה לבנות.

לצד סנקציות נגד הכולל, הגישה המדינה באמצעות יחידת התביעות במיקור חוץ בפרקליטות המדינה, תביעה נגד האברך, וציינה כי מכיוון שהאברך לא עמד בהסכמות עמו יש לחייבו להשיב את

מלוא סכומי הגמלה שקיבל בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה.

האברך טען מנגד כי מדובר בביקורת מדגמית בלבד, שאיננה מלמדת כי על כך ששהה דרך קבע מחוץ לכולל בשעות הלימוד. המדינה מצדה טענה בבית המשפט כי די שתוכיח כי במספר מקרים האברך לא היה בכולל בשעות הלימוד, על מנת להוביל למסקנה שהוא נעדר מלימודיו דרך קבע.

השופטת מרים ליפשיץ-פריבס קבעה בפסק הדין כי אכן המדינה "אינה יכולה להעמיד חוקר על יד כל מקבל גמלת הבטחת הכנסה, על מנת לבדוק את הכנסותיו ועמידה בתנאי הגמלה", ומשכך קיבלה את עמדת המדינה כי די בחקירה מדגמית סבירה וכי הוכח שהיעדרות לא הייתה חד-פעמית. השופטת חייבה את האברך להשיב למדינה את מלוא כספי הגמלה בשבע השנים - 84 אלף שקלים, בתוספת 8,000 שקלים הוצאות משפט.