ת"א, ברלין או קליפורניה: איפה עדיף לעבוד?
יש לו פחות כסף בסוף החודש, הוא בודק מיילים מהעבודה גם בזמן חופשת הפסח, ויכול רק לחלום על השינויים מנקרי העיניים שמציגות מדינות ה-OECD בתנאי העובדים. פסח 2014 - החירות של העובד הישראלי מעולם לא נראתה רחוקה יותר
סביר להניח כי אחד הנושאים שעלה אתמול לדיון בשולחן הסדר של משפחות רבות, היה המעבר של צעירים ישראלים רבים לעבוד במדינות אחרות. אותם צעירים, הכורעים תחת המשכורות הנמוכות ויוקר המחיה, תרים אחר מקומות בהם יוכלו לעבוד קצת פחות ולהרוויח קצת יותר. לרגל החג בדקנו האם המעבר הזה למדינות שמעבר לים, באמת מיטיב עם תנאי העבודה והחיים של עובדים.
לשם כך נעזרנו בהשוואה מיוחדת שערכה עבור ynet עינת גז, מנכ"לית חברת ההשמה רילוקיישן ג'ובס. ההשוואה בוחנת את סך החיסכון החודשי הממוצע לעובדים בתל אביב לעומת עובדים בברלין ובקליפורניה, באמצעות קיזוז הוצאות הדיור והמחיה המשכורת בשורה של מקצועות. הממצאים, למרבה הצער, לא ממש מפתיעים, ברוב המקרים.
מפתחים מתחילים? בארץ תרוויחו יותר
ברלין נחשבת לאחד היעדים המבוקשים לישראלים בשל התנאים הנוחים שהיא מאפשרת למי שמתגורר ועובד בה. הסכם טיול-עבודה, שנחתם לאחרונה בין ממשלות ישראל לגרמניה, אף כולל בשורה חדשה - מתן היתר עבודה גורף לפרק זמן של עד חצי שנה לצעירים ישראלים שמטיילים במדינה.
ההשוואה מסתמכת על סקרי שכר במדינה ועל סקרי עלויות מחיה של חברת מרסר. גז מסבירה כי היא כוללת פרמטר של הוצאה על תחבורה ציבורית, עליה נסמכים צעירים רבים בגרמניה, וכי בבחינת ההוצאה על דיור התחשבו במשתנים המתאימים לגיל ולמקצוע.
בין המקצועות שנבחנו כלולים עובדים כלליים, להם תקף ההסכם החדש בין הממשלות. הבדיקה כללה עובדים בגילאי 25-21, במקצועות שלא מצריכים ידע מקצועי מיוחד כמו עובדי מטבח, הובלות, מלצרות או ניקיון. הממצאים מגלים, כי צעירים שיבקשו לנצל את היוזמה, כשזו תכנס לתוקף, ייהנו מחיסכון חודשי של 960 שקל. בארץ לעומת זאת, אין להם בכלל סיכוי לחסוך, להיפך – הם יסיימו את החודש עם מינוס 1,185 שקל.
עוזרי טבחים יישארו עם חיסכון של 2,352 שקל בברלין בעוד שבארץ הם יוותרו עם 758 שקל בלבד, ואנימטורים ייהנו מ-3,753 שקל בברלין לעומת 2,649 שקל בארץ. התמונה משתנה בקרב המפתחים, בהתאם לרמת הניסיון – בעוד שבעלי 3-2 שנות ניסיון יישארו בברלין עם 2,347 שקל אלף שקל בסוף החודש, בארץ הם דווקא ייהנו מסכום גבוה יותר – 4,017 אלף שקל. אבל המאזן שוב מתהפך כשהניסיון מטפס ל-5-4 שנים - החיסכון יעמוד בברכלין על 7,348 שקל בסוף החודש ואילו בארץ - 5,496 שקל.
"ברלין אמנם זולה יותר מכל הבחינות, אבל בישראל - רף הכניסה להיי טק גבוה יותר לעומת מדינות אחרות, בגלל שיש מחסור במפתחים", מסבירה גז. "זה עניין של ביקוש והיצע - בברלין לא חסרים מפתחים מתחילים אבל חסרים הרבה יותר אנשים עם ניסיון, בעוד שבארץ הרבה יוצאים מהצבא עם ניסיון ולכן מתחילים במשכורת גבוהה יותר – אבל קפיצות השכר בהמשך הרבה יותר איטיות".
ארה"ב: עובדים כלליים נהנים פחות
גם ההשוואה מול התנאים שמקבלים עובדים בקליפורניה, ארצות הברית, מציגה חיסכון חודשי הרבה יותר גבוה לעומת ישראל. כך למשל – מפתח עם 3-2 שנות ניסיון נשאר עם 8,064 שקל, ועם 5-4 שנות ניסיון - 10.3 אלף אנימטור ייהנה מ-4,027 שקל, ועוזר טבח - 2,212 שקל.
בצד של ההוצאות, המצב לא יותר טוב מישראל ואף להיפך. עם זאת, החיסכון החודשי מתאפשר בזכות רמות השכר. כך למשל, מפתח עם ניסיון של 3-2 שנים ירוויח בארה"ב 24.4 אלף שקל ועם ניסיון של 5-4 שנים השכר מזנק ל-כ-32 אלף שקל. אנימטור ירוויח כ-16.8 אלף שקל ועוזר טבח ירוויח 9,600 שקל.
מצבם של העובדים הכלליים לא הרבה יותר טוב מאשר בארץ, עם שכר ברוטו ממוצע של 4,560 שקל, שלא מספיק לכיסוי כל ההוצאות ומותיר אותם בסוף החודש עם חור של 1,200 שקל. גז מחדדת כי בכל מקרה - ובשונה מברלין – הוצאת אשרת עבודה כעובד כללי אינה ממש אפשרית עבור ישראלים ללא אזרחות אמריקאית.
משועבדים לעבודה - גם בחופשה
אם לא די בכך שהמשכורות ויוקר המחייה בישראל אינם מאפשרים לסגור את החודש, שלא לדבר על לחסוך - גם בשאר התנאים כמו שעות עבודה או היכולת להפריד בין העבודה לחיים הפרטיים - עושה רושם כי ישראל נמצאת בנחיתות אל מול מדינות אחרות. כך למשל, מדד החיים הטובים שהשיק השנה ה-OECD, מגלה כי ישראל מדורגת נמוך בכל הקשור לאיזון בין עבודה לחיים פרטיים עם ציון של 5.5, כאשר בארגון טוענים כי 27% מהגברים בישראל מוגדרים כעובדים "הרבה מאוד שעות" (מעל ל-50 שעות עבודה בשבוע).
ממצאים אלו מקבלים חיזוק מסקר שערכה חברת ההשמה Matchup בקרב 287 עובדים במרס האחרון לפיו 91% מהישראלים עתידים לקחת איתם עבודה לחופשת הפסח הקרובה, כאשר לטענת 58% - מקום העבודה דורש זאת. בתוך כך, העובדים יענו לטלפונים הקשורים לעבודה,יקראו וישיבו למיילים ויבדקו הודעות קוליות.
בנוסף, 42% נוהגים לקחת עמם את המחשב הנייד לחופשה ו-15% טאבלט, כאשר למעלה מ-70% ציינו כי הסיכוי שיעבדו עולה משמעותית כשהם מביאים את המכשירים הללו. עוד התברר, כי 88% נוהגים לעבוד לאחר שעות העבודה, בערבים ובסופי שבוע, כאשר כמחצית עונים למיילים ולמעלה משליש עונים לטלפונים שקשורים לעבודה. 24% ציינו כי הם עושים זאת על מנת לבצע משימות שלא הספיקו לסיים ביום העבודה.
"אלו ממצאים מדאיגים", סבורה מנכ"לית Matchup, סיגל שחר. "מעבר לשעות העבודה המרובות להם התרגלנו ולמרות מחקרים בעולם המצביעים על כך שיציאה לחופשה והתנתקות מהעבודה מגבירה את תפוקת העובדים ואת אפקטיביות העבודה, ניתן לראות כי העובדים בישראל אינם מתנתקים מהעבודה גם ביציאה לחופשה. הנתונים אף מצביעים על עבודה אינטנסיבית".
ארה"ב: עונים למיילים גם בביה"ח
בפן הזה, אין הרבה סיבות לקנא באמריקאים: סקר שערך אתר Instant.ly. מצא כי 59% מהמועסקים בארה"ב עובדים בזמן חופשה וכי למעלה ממחציתם בודקים הודעות שקשורות לעבודה לפחות פעם ביום בסוף השבוע, לפני או אחרי העבודה במהלך השבוע, ואפילו כשהם מאושפזים בבית החולים.
לעומת זאת, שינויים שחלים לאחרונה בתנאי ההעסקה של עובדים במדינות ה-OECD, מגלים דוגמאות מנקרות עיניים המשליכות על איכות חיי העובדים. כך למשל, בזמן שישראל מפגרת בכל האמור לפריון בעבודה - וזאת חרף שעות עבודה ארוכות - בעיר גוטנברג בשבדיה החל השבוע פיילוט במסגרתו קיצרו את יום העבודה של עובדי ציבור בשעה, ל-6 שעות, כדי לבחון האם זה מיטיב עם הביצועים והיעילות של העובדים ומפחית את מספר ימי המחלה שהם נוטלים.
דוגמה נוספת היא פריז - שם נחתם השבוע הסכם מול ועדי העובדים החזקים במדינה, המורה לעובדים להתנתק מהמייל של העבודה אחרי שהם חוזרים הביתה. בהסכם מצוין כי לעובד יש "מחויבות לנתק את אמצעי התקשורת", על מנת לקבל את המנוחה המינימלית על פי התקנות בצרפת ובאיחוד האירופי באשר לעומס עבודה וזמן מנוחה. עוד מצוין, כי העסקים יישאו באחריות לבדוק שהעובדים לא נמצאים תחת לחץ לבדוק את הטלפון והמייל מחוץ לשעות העבודה.
גם משרד העבודה בגרמניה שיגר לאחרונה הוראה דומה, האוסרת על מנהלים לשלוח מיילים ולהתקשר לעובדים מחוץ לשעות העבודה, פרט למקרי חירום, זאת כדי למנוע מהעובדים את הלחץ של זמינות לשיחה בכל עת. על פי העיתון Sueddeutsche Zeitung, צעד זה התבצע בעקבות מהלכים דומים של יצרנית הרכב הגרמנית פולקסוואגן וענקית התקשורת דיוטשה טלקום. בפולקסוואגן אף חסמו כבר בשנת 2011 את השרתים של הדואר האלקטרוני החל מסיום יום העבודה ועד חצי שעה לפני תחילת יום העבודה וההנחיות הרשמיות אוסרות לקנוס עובדים שיכבו את המכשיר הסלולרי או לא יענו להודעות לאחר שעות העבודה.
איך מוציאים אשרת עבודה?
מה אמורים לעשות ישראלים שמעוניינים לעבור לברלין או לארה"ב למטרות עבודה? עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד ממשרד קן תור & עכו מסביר כי ההסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה ייכנס לתוקף רק עם פרסום התקנות בחודשים הקרובים. עד אז, אם אין לכם דרכון אירופאי, עליכם להוציא אשרת עבודה זמנית או לקבל "בלו קארד".
"לצורך קבלת אשרת עבודה זמנית, עליכם לאתר מעסיק שיהווה נותן חסות ורק עבורו תוכלו לעבוד", הוא מפרט. "המעסיק יידרש להסביר לשלטונות הגרמניים מדוע יש צורך להביא מומחה זר, אותו לא ניתן לאתר במסגרת היצע מחפשי העבודה הגרמניים, ולשלם לו שכר שגבוה ממה שמקובל לשלם באותו תפקיד לאזרחי המדינה".
תכנית הבלו קארד מעניקה בשלב הראשון את האפשרות לעבוד בגרמניה, ולאחר שנתיים לקבל היתר לעבוד בשאר מדינות אירופה או היתר עבודה קבוע בגרמניה. בין הדרישות שיש לעמוד בהם כלולים הצגת חוזה עבודה תקף או הצעת עבודה, עם משכורת שנתית מינימלית של לפחות 1.5 פעמים השכר הממוצע באותה מדינה.
בארה"ב התנאים מורכבים יותר. קן תור מפרט כי אנימטורים ואנשי פיתוח יכולים לנסות להוציא אשרת H-1B, המאפשת לעובדים מיומנים לעבוד ב"תפקידים הדורשים מומחיות מקצועית" אצל מעסיק אמריקני. ברשימת המיומנויות המיוחדות הזכאיות לאשרה כלולים בין היתר מהנדסים, מנתחי מערכות, מעצבי אתרי אינטרנט, מתכנתי מחשב, רופאים, אחיות בתפקידים ניהוליים, מדענים, אדריכלים, עורכי דין ורואי חשבון. לשם קבלת האשרה נדרש תואר ראשון או המקביל לכך בניסיון מקצועי. בן הזוג והילדים (רווקים מתחת לגיל 21), יהיו זכאים לקבל אשרת נלווה H-4 לכל אורך תקופת ההעסקה.
לעומת זאת, הוא מציין כי הסיכוי שעובדים כלליים ללא התמחות מיוחדת יקבלו אשרת עבודה נמוך ביותר. עם זאת, עוזרי טבח שרכשו השכלה פורמאלית ומחזיקים בניסיון במסעדה או בית מלון – עשויים לקבל אשרה, וגם ישראלי שהתקבלו למוסד לימודים מוכר בארה"ב, יכולים לאחר סיום הלימודים לקבל אשרת עבודה מיוחדת למשך שנה בתחום אותו למדו.
