שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הקלישאות של קרי
    האם קרי באמת האמין שנתניהו רוצה הסכם קבע המבוסס על ההחלטות הבינלאומיות? מזכיר המדינה נכשל גם משום שלא דחף מספיק
    אין יותר מתאים מאקורד הסיום של מזכיר המדינה ג'ון קרי בכדי להמחיש ולסכם את העליבות שבשליחותו, שיש בינינו המכנים אותה משא ומתן. מכול האמיתות, ומכול הפערים המהותיים בין הצדדים בחר קרי לנופף דווקא בהכרזה של אורי אריאל על הבנייה בירושלים וזאת בהמשך לקלישאה כי האמריקנים אינם יכולים לרצות את השלום יותר מהצדדים עצמם.

     

    בחירתו של קרי בשני טיעונים אלו ממחישה את התכלית הצנועה להחריד שאפיינה את שליחותו. שר החוץ של מעצמת-העל החל וסיים את מאמציו הרחק מהפערים בעמדות אולמרט ואבו מאזן באנאפוליס 2008 - בלי מסגרת לניהול המשא ומתן, בלי עקרונות ובלי פרמטרים שהיה ביכולתם להפוך את המפגשים העקרים למשא ומתן אפקטיבי בו הפערים מצטמצים בעקביות.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    ישראל אשמה / שאול רוזנפלד

    לא לניסויים במערכת הבריאות / רמי אדוט

     

    קרי לא היה צריך אלא לבקש את נתוני הבנייה במחוז יהודה ושומרון בשנה האחרונה. הוא היה מגלה את הידוע - ישראל הגדילה מתחת לאפו את התחלות הבנייה של יחידות דיור ב-123%. לא, אין זו מגמה ארצית, מענה למחאה החברתית, כי באותה השנה, לדוגמה, חלה ירידה של 19% בהתחלות הבנייה במחוז תל אביב. נתונים אלו מצטרפים לעשרות אחרים המגלים כי ממשלת נתניהו הנוכחית וקודמתה עושים כול שביכולתם לממש את מדיניותם של בנט ואריאל - שלילה מוחלטת של רעיון שתי המדינות.

     

    קרי לא יכול אלא להצטער על האופן שבו בחר לנהל את מאמציו. הוא התחיל את המסע המפרך שלו באמצעות אתנן ישראלי של שחרור אסירים פלסטינים במקום להתעקש על קווי 1967 כבסיס, כהמשך טבעי להחלטת האו"ם בנובמבר 2012 להכיר בפלסטין כמדינה בקווי 1967. הוא המשיך ונמנע מהצגת שאלות נוקבות לצדדים בנוגע לסוגיות הליבה, מה הבטיח את העדרן של תשובות ברורות שהיה ביכולתן לשרטט את העמדה העקרונית והמעשית של ישראל והפלסטינים.

     

    מי שמכנה את שליחותו מאמצי תיווך וגישור צריך היה לתבוע את הצגתן של עמדות הבסיס. קרי העדיף בקצה האחד של מדיניותו למתוח, בעיקר באמצעות התקשורת, "גשרים" דמיוניים שחיברו לכאורה בין העמדות מעורפלות שהציגו הצדדים, ושלא היו יותר מסיסמאות חלולות בדומה ל"נאום בר אילן". מן העבר השני עסק בזוטות כמו אישורים לבנייה פלסטינית בשטחי C, שכלל אינם רלוונטיים להסדר הקבע המיוחל.

     

    לקלישאה האמריקנית אין מקום יותר. האם קרי באמת האמין שממשלת נתניהו רוצה הסכם קבע המבוסס על ההחלטות הבינלאומיות? האם לא האמין לשרי הבית היהודי שהכריזו במצע מפלגתם ש" אנו מתנגדים לכל סוג של מדינה פלסטינית ממערב לירדן"? האם לא הבין שזה הרגע שהליכוד התכוון אליו שעה שכתב במצעו "לכשיגיע הזמן למשא ומתן סופי למען שלום, הליכוד יציג קווים אדומים ברורים"? האם לא הפנים שנתניהו חתום על מצע שבו נכתב "התמדה ביישובם ובפיתוחם של כל חלקי ארץ-ישראל והחלת ריבונות המדינה עליהם". האם נפל שבי בחנופה של שר החוץ ליברמן שסבור ש"התביעה להקמת מדינה פלסטינית ולזכות השיבה נועדו להסוות את המטרה האמיתית, שהיא למחוק את מדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית".

     

    קרי נכשל בשלב זה בשליחותו בעיקר בשל העובדה שהצדדים לא ביקשו להצליח, מי יותר ומי פחות. אך גם הוא לא העז באמת לדחוף אותם להצליח. לצערנו, גם אם קרי יילך עכשיו אנחנו נאלץ לחזור ולהיפגש. נקווה שזה לא יהיה בתנאים ובנסיבות קשים יותר ונקווה בעיקר שקרי יפיק את לקחיו.

     

    שאול אריאלי, אל"מ במיל', חבר המועצה לשלום ולביטחון ומאנשי יוזמת ז'נבה.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הקלישאות של קרי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צילום: פלאש 90
    בפגישה עם ראש הממשלה
    צילום: צילום: פלאש 90
    שאול אריאלי
    מומלצים