למכירה דייהטסו סיריון 2007, לא בשבת*

בזמן שאתם קוראים את המילים האלה, אולי אני כבר עם האוטו החדש שלי. כלומר, לא חדש מהניילונים - אני עדיין שכיר שמספר לעצמו שעבודה מגניבה זה במקום משכורת נורמלית - אבל בהחלט חדש אצלי. כנראה משהו מודל 2006 כזה, מקסימום 2007, בלי תאונות (שהצלחתי לגלות), לא מהשכרה (לפחות ביד האחרונה) ועם קילומטראז' נמוך (גג שבע ספרות).

הבעיה היחידה שיש לי עם האוטו החדש זה שבשבילו אני צריך למכור את האוטו הישן, ומראש אין לי כוח לזה. אין לי כוח לטלפונים מכל מיני סוחרי מכוניות שהאמינות שלהם טוטאל-לוס, אין לי עצבים בשביל כל הלוי יצחקים שבלי לראות את האוטו כבר מעדכנים אותי במחיר המשוקלל שלו, אין לי סבלנות לכל הניג'סים שרוצים לדעת מה זה השריטה הזאת. הכי אני אוהב את אלה שרואים מושב תינוק במושב האחורי, ובכל זאת שואלים אותך אם יש מקום לעגלה בתא המטען. לא אחי, אין מקום לעגלה, הסתדרנו בלי. הבכור שלי למד להתנייד עצמאית ישר אחרי הברית.

(איתמר דאובה)

לפחות אני הוגן בקשר למצב של המכונית שלי. לא כמו החוצפן הזה שראיתי לא מזמן בגהה, עומד בצד הכביש עם הווסט הצהוב הזה ומכסה מנוע מורם. בנאדם, המינימום שאתה יכול לעשות בסיטואציה כזאת זה להוריד מהחלון האחורי את שלט המכירה עם ה"מכני מצוין".

הכי קטע זה שממש לא מזמן עשיתי טסט. לעשות טסט לאוטו ואז למכור אותו זה כמו להתחיל לצאת עם מישהי שבועיים לפני שיש לה יומולדת: אתה מרגיש שמישהו אחר היה צריך לשלם על החרא הזה.

לא, אבל אני שילמתי על החרא הזה. משהו כמו 1,200 שקל. וגם זה מעצבן אותי, כי איך הגיעו למספר הזה? כאילו, לפי מה? למה זה 1,200 ולא 120 או 12 אלף? הרי ברור שסתם ניסו למצוא איזה סכום שיהיה בדיוק על התפר שבין "יאללה בסדר, בחלוקה לשנה זה יוצא כולה מאה שקל לחודש" ובין "בני זונות, אני בדרך למשרד הרישוי עם מצית וגלון 98 אוקטן".

וכל זה בשביל מה - בשביל לשבת באוטו שעתיים עד שייגש אליך בוחן עם ניסיון של 25 שנה בתחום וסרבל עם כתמי שווארמה, ויבשר לך שהווישרים שלך יבשים וצריך להחליף אותם מיד? אני אשם שיש פה שעתיים גשם בשנה? מה אני, יודיד הכסף?

אולי כבר קלטתם שאין לי סנטימנטים עמוקים לאוטו שלי. אם במדינה הזאת הייתה תחבורה ציבורית קצת יותר מתקדמת מזאת שפעלה כאן בתקופת אספסיאנוס, הייתי מתניע את המעפנה שלי רק בסופ"ש. בגלל זה אני גם לא ממש משקיע בה. כדי להימנע מתיקוני צבע קטנים בטמבון אני פשוט מתארגן על סטיקרים יותר גדולים, עץ ריח אף פעם לא קניתי, ומכונת שטיפה היא רואה מקסימום אחת לרבעון. פשוט הגעתי למסקנה שאם מספיק ילדים מטומטמים בשכונה שלי מעבירים אצבעות על החלון האחורי שלו כדי לכתוב "תנקו אותי כבר!", בסוף רוב הזכוכית כבר די נקייה.

אני ממש משתדל להימנע מביקורים במכונים האלה של השטיפת מכוניות. שונא את זה. הרי מדובר ב-40 דקות הכי מבוזבזות שיש. בסדר, דקה וחצי שרפת על לקרוא את מוסף ממון של יומיים קודם, ועוד שלוש דקות העברת בחנות של האביזרים לרכב ותהית מי לעזאזל קונה כיסוי להגה של ריאל מדריד. נו, איפה עוד 35 דקות? שלא לדבר על זה שאתה נחשף בעל כורחך לאנשים הבזויים ביותר בעולם: אלה שעומדים במרחק של ארבעה מטרים או פחות מהסודני ההוא ששוטף להם את האוטו כדי לוודא שהוא לא מפספס בטעות אף נקודה בפיאסטה המזוינת שלהם.

לסיום אני חייב להוציא החוצה משהו שכבר הרבה זמן יושב לי על הלב: זה פשוט לא פייר שמחייבים תלמידי נהיגה לשים על האוטו שלט שכתוב עליו ל', ואנשים שנוהגים בקבריולט כשהיא פתוחה לא מחייבים לשים שלט שכתוב עליו ז'.