תרבחו ותסעדו: חגיגות מימונה ברחבי הארץ

מצפון ועד דרום ציינו אמש (יום ב') תושבי ישראל את פתיחת המימונה. מאות אלפי אזרחים, ובהם בכירי המערכת הפוליטית והמתמודדים על הנשיאות, ביקרו בקבלות הפנים, בחצרות ובבתים, ונהנו ממטעמי החג המסורתיים. שעות ספורות לאחר שספגו ירי רקטות, התפנו תושבי שדרות לחגיגות מקומיות משלהם.

סיפורים חמים נוספים - בפייסבוק שלנו

לא הרחק מבית משפחת יפרח בשדרות התפוצצו הבוקר רקטות, אבל בני המשפחה הבטיחו שזה לא יפגע בחגיגות. גילה יפרח, שהיא ממוצא קווקזי, למדה מבעלה פיני להכין מופלטות. גם רקדניות בטן הוזמנו לאירוע שלווה במוסיקה מרוקנית. פיני: "היה לנו בוקר מאוד קשה, עם הרבה מאוד צבע אדום ורקטות והיה ברור שהם מנסים להרוס לנו את החגיגות אבל לא ניתן שזה יקרה. אנחנו כבר רגילים לחגוג - גם כשהמצב הביטחוני מתוח. לא קסאמים ולא צבע אדום יהרסו את החגיגות, אנחנו נמשיך ונחגוג עד הבוקר". פיני יפרח סיפר שרבים הוזמנו לביתו, ולא רק קרובי משפחה, "גם תושבי הקיבוצים שבאים ליהנות מחגיגה מרוקנית מסורתית".  

בנימין ושרה נתניהו בחגיגת המימונה באור עקיבא(צילום: אבישג שאר-ישוב)

משפחת קסלסי במודיעין(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

אמו, קלימונס פרס בת ה-77, סיפרה: "מבחינתנו האירוע הוא חובה, התחלנו ב-1958 במרוקו כשהתחתנתי, שם המימונה הייתה קטנה יותר ומי שהגיע זה בעיקר אורחים בני העיר שלנו. כיום מגיעים לכאן אנשים מכל הארץ וגם פוליטיקאים, אבל זה לא מפריע לי, כי מבחינתי מגיעים פוליטיקאים מכל המפלגות וזה מוכיח את האחדות בעם שלנו".

מחוץ לביתו הוקמו שתי סוכות גדולות שעוטרו בפריטי לבוש מרוקניים, ועל השולחנות היה ניתן לראות כיבוד אופייני לעדה ולחג. בחצר התנגנה מוזיקה מרוקנית. אורנית, רעייתו של פרס, ניצחה על הכנת המאכלים: "ההכנה אורכת ימים ושבועות אבל אנחנו עושים את זה באהבה, כל פסח עובר בהמתנה לאירוע הזה". 

שר הביטחון משה יעלון בחגיגת מימונה במודיעין(צילום: מוטי קמחי)

בנט חגג מימונה ביבנה (צילום: ירון ברנר)

משפחת אפללו באשדוד(צילום: אבי רוקח)

(צילום: אבי רוקח)

ח"כ בנימין בן אליעזר (העבודה), אחד המתמודדים לנשיאות, היה אורח הכבוד באירוע - בדרכו לשתי מימונות נוספות. "מטרת החג הזה היא אחדותו של עם ישראל, אם מישהו מסתכל מה קורה בעם שלנו, הקרעים והמחלוקות, ופתאום רואה את כל ההתקבצויות בבתים, הוא מבין מה זה עם ישראל באמת", הסביר. 

מועמד נוסף לנשיאות, פרופסור דן שכטמן, הגיע למימונה המסורתית של יוסי שלום, חבר המועצה בעיריית חיפה. "מעבר להיותו חג שמח, צבעוני וטעים", אמר שכטמן, "זהו חג חכם שמאגד בתוכו פילוסופיה של רעות בין עמים ועדות ואחווה". 

נשות משפחת ביז'אווי מאילת חוגגות את המימונה(צילום: מאיר אוחיון)

משפחת מלכה ביבנה(צילום: ירון ברנר)

בשיאן של חגיגות המימונה בעיר נשר עלה ח"כ יצחק הרצוג (העבודה) לבמה והתחיל לנגן בכינור, וראש העיר אבי בינמו ליווה אותו בתופים. לאחר מכן, באוהל, התכבד במופלטה חמה. "הטעמים פה נפלאים. זה לא בדיוק הטעמים מבית אבא", צחק. "למרות שאמי ממצרים אני שמח לבוא לחגיגה הגדולה הזו, הישראלית כל כך. אני לא כל כך אוהב את זה שהיא הפכה לחגיגה של פוליטיקאים", הוסיף.

בין מאות החוגגים היו גם בני הדודים משה אמויאל ואבי חמו. "אנחנו מדלגים בין החגיגה בבית לכאן. אחרי החגיגה פה נחזור הביתה להמשיך לחגוג עד הבוקר, ומחר נצא להרים לעשות על האש".

יש מקום אחרי כל האוכל של פסח? 

"יש תיאבון", צחקו. "אוהבים לחגוג את החג הזה, של ההתחדשות, המעבר מהמצה לחמץ, שמותר לגעת בקמח".

הנשיא שמעון פרס במימונה של פדרציות יהודי צפון אפריקה(צילום: גיל יוחנן)

ח"כ הרצוג חוגג בנשר(צילום: כפיר פרץ)

שר הביטחון משה יעלון התארח במימונה של משפחת קסלסי במודיעין וסיפר על הקשר שלו לחגיגות. "רעייתי במוצאה ממשפחה מרוקנית ובדיוק כעת נמצאת בטיול שורשים במרוקו, כך שאני מכיר את החג מהבית. אנו יוצאים עכשיו לפריחה, לשגשוג ולאביב - כל כך הרבה דברים מתוקים שהעדה המרוקנית הביאה לכל עם ישראל ואומצו על ידי כולם".  

(צילום: נחשון פיליפסון)

שר החוץ אביגדור ליברמן ושרת התרבות והספורט לימור לבנת בחגיגות המימונה

המימונה הוא חג עממי יהודי המקובל בעדת צפון אפריקה ונחוג למחרת חג הפסח. מקור שמו מיוחס למימון, אבי הרמב"ם, שנפטר באסרו-חג פסח, אך גרסאות אחרות קושרות את שם החג למילים "ממון" ו"אמונה". מכיוון שהמימונה נחגגת לאחר היום האחרון של פסח, היום שבו לפי המסורת נקרע ים סוף, יש הרואים את החגיגות ואת מנהגיהן כקשורים לקריעת ים סוף ולביזת הים. הברכה "תרבחו ותסעדו", למשל, מקורה בכך

שהכול נהנו מביזת הים וכל אחד מצא לו שלל.

יש המשערים שמכיוון שחגיגות המימונה נפתחות בטקס לישת הבצק, תפקידה של המימונה הוא למעשה לגשר בין ימי חג הפסח לימי החול, לאחר שבוע ימים שבהם לא נאכל לחם. לפי השערה אחרת, מרכיבי שולחן החג, המורכב מדברי מתיקה, הם סמלים לשפע וברכה.

בישראל חודשה לראשונה המסורת בשנת 1966 בהשתתפות 300 עולים מבני העיר פס שבמרוקו. ב-1968 כבר השתתפו בחגיגות כ-5,000 איש, וכיום מגיע מספר המשתתפים לרבע מיליון ויותר. החגיגות המרכזיות נערכות בגן סאקר בירושלים, במקרים רבים בהשתתפותם של ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת ואנשי רוח. בנוסף לשולחנות עמוסים בכל טוב, ההילולה כוללת גם ריקודים צפון אפריקניים בלבוש מסורתי.