העליון: המטיילים נהרגו ברפטינג עקב רשלנות
ב-2005 נהרגו שלמה חרובי, ישראל ירוחם ואיתמר חייקין בשיט בגיניאה החדשה. משפחתו של חרובי תבעה את החברה המפעילה, שהורשעה במחוזי ברשלנות. ערעור שהגישו הבעלים נדחה בעליון
החלטה של בית המשפט העליון עשויה להיות בעלת השפעה על תיירות האקסטרים שמפעילות חברות ישראליות: הרכב שופטים דחה את ערעורה
של חברה המפעילה מסעות ספורט אתגרי, שהורשעה כי רשלנותה הביאה ב-2005 למותם של שלושה מטיילים ישראלים
בשיט רפטינג
בפפואה ניו גיניאה.
בעלי החברה הנתבעת, אייל אלפרט ודוד גואטה, ערערו על ההחלטה לבית המשפט העליון וטענו שהמנוח הסתכן מרצון בעצם הצטרפותו למסע קשה, תוך ידיעה שקיים סיכוי שלא יחזור ממנו. כמו כן הם טענו שלחרובי היה אשם תורם במותו.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- תביעה: רוצח אמו ניהל מרפאה ללא הסמכה
- סב תקף מינית את נכדותיו וישלם 2.6 מיליון ש'
- תביעה: טיפול בהרחבת שופכה הסתיים בניתוח
- למרות תו נכה: הנהג הורשע בעבירת חניה
- לקריאת ההחלטה של הרכב העליון - לחצו כאן
במאי 2005 נהרגו בנהר הוואטוט שלמה חרובי, ד"ר ישראל ירוחם ואיתמר חייקין. משפחתו של חרובי ז"ל, בעבר המשנה לנשיא "אלביט", הגישה תביעה באמצעות עו"ד גידי פרישטיק, שותף במשרד "מיתר לקוורניק גבע לשם טל ושות'", ובמרס 2012 קבע המחוזי בירושלים כי חברת "נהרות משלחות רפטינג בע"מ" נהגה ברשלנות.
האסון בשיט
3 ישראלים נהרגו בתאונת הראפטינג בניו גיניאה
ynet
התאונה אירעה בעת ש-12 חברי משלחת ישראלים יצאו לשיט בנהר ה"וואטוט" במזרח המדינה. בקטע סוער של הנהר התהפכו הסירות
לעניין ההתרשלות קבעו שופטי ההרכב בעליון – מרים נאור, אמנון רובינשטיין ויורם דנציגר - כי צדק המחוזי כשקבע כי אופן ההתקדמות בנהר היה רשלני וגרם לכך שהחבורה מצאה את עצמה נסחפת למים סוערים. שופטי העליון ציינו בפסיקתם כי החברה התרשלה בשלושה מישורים: הכללתם של מסרים סותרים בדף ההסבר המקדים; בחירת המשתתפים שלא תאמה את סיכוני המסע, ואי עצירה לתצפית בטרם הכניסה לקטע המסוכן של הנהר.
משכך קבע בית המשפט העליון כי מדובר בהתרשלות מצטברת שניתן לכנותה גם "התרשלות רבתי".
השופטים הוסיפו שהמנוח לא קיבל על עצמו את הסיכון להתרחשות נזק - לרבות מוות – כתוצאה מניהול המסע שלא כמובטח ובניגוד למתוכנן, באופן שחרג מהנהלים שהחברה המארגנת עצמה קבעה. כמו כן, המנוח לא הסכים שתוצאות הנזק במקרה שכזה תיפולנה על כתפיו.
השופטים גרסו שאין בעצם השתתפות המנוח בשיט מסוכן כשלעצמה כדי להצביע על קיומו של אשם תורם. במקרה זה לא הוכח כי למנוח היה כל חלק באירועים או המחדלים שכקביעת המחוזי היוו התרשלות.
לפסק הדין של העליון עשויות להיות השפעות נרחבות על תחום הפעילות האתגרית. חברות שנהגו להחתים את המשתתפים על תניית פטור מאחריות צריכות עתה לקחת בחשבון כי אם יקרה אסון - ייתכן שייאלצו לשאת באחריות. נראה כי הלכה זו מגדילה את האחריות על חברות העוסקות בפעילות אתגרית.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
