שתף קטע נבחר

המפעל שמייצר חשמל ירוק ותורם את הכסף

יוקי גיל השקיע מיליונים בפאנלים הסולאריים שעל גג מפעל "שורש" - ואת כל הרווחים הוא מעביר לנזקקים. "אפשר לפתור כך את בעיות האנרגיה ואת הבעיות החברתיות", הוא אומר בראיון ל-ynet, "הגישה שבעסקים רק שורת הרווח מעניינת פסה מהעולם". צדק חברתי וסביבתי, ישראל 2014

"עליתי על מודל ואשמח אם כל המפעלים ומבני הציבור יאמצו אותו", אומר יוקי גיל, הבעלים של מפעל "שורש" לייצור סנדלים וציוד מטיילים. גיל לא מדבר על התוכנית העסקית שלו, אלא על הפאנלים הסולאריים שמוצבים על גג המפעל בטירת כרמל ורווחיהם - 120 אלף שקלים בשנה - הולכים כולם לקהילה ולנזקקים.

 

עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה :

ח"כים בחיפה: "למה צריך נמל נוסף?"

הדרך לים כחול עוברת בעיר ירוקה

יום כדור הארץ: "ישראל עדיין לא מדינה ירוקה"

כל הדרכים לעידוד התנהגות סביבתית

 

"השמש היא של כולם", מסביר גיל את האידאולוגיה שמאחורי ההחלטה יוצאת הדופן, "העובדה

שהמדינה מעודדת ייצור חשמל ירוק ורוכשת מיזמים את המוצר בתעריפים כלכליים אמנם נכונה, אבל לא צודקת". 

 

"הצרכן הישראלי משלם עוד אגורה על כל קוט"ש שהוא צורך כדי שהפרויקטים של חשמל ירוק יהיו כדאיים ליזמים", מסביר גיל, "אני חושב שזה לא נכון שעשירים יתעשרו על חשבון הציבור ולכן הכסף צריך לחזור לחברה".

 

"זה לא נכון שעשירים יתעשרו על חשבון הציבור" (צילום: מוחמד שינאווי) (צילום: מוחמד שינאווי)
"זה לא נכון שעשירים יתעשרו על חשבון הציבור"(צילום: מוחמד שינאווי)

 

את תחנת הכוח הקטנה שלו הקים גיל לפני ארבע שנים על גג המפעל באזור התעשייה של טירת כרמל. מדובר למעשה ב-3 מערכות של 50 קילו וואט, שכל אחת מהן מתפרשת על פני 700 מ"ר. המערכות הללו מייצרות כ-240 אלף קוט"ש בשנה, כמות שמספיקה לכ-30 משפחות. 

 

"מאמין בעסקים לצד מערכת ערכית"

עלות ההקמה עמדה בזמנו על 2.2 מיליון שקלים. הבנק העניק לגיל 80 אחוז מימון ואת 450 אלף השקלים הנותרים הוא הביא כהון עצמי. "חתמתי על הסכם הלוואה עם ריבית של 4% ביני לבין חברת שורש למשך 10 שנים", הוא מספר, "במקום לשים כספים בניירות ערך, העדפתי לשים אותו במקום בטוח עם תשואה סבירה".

 

המערכת הסולארית. חשמל שמספיק ל-30 משפחות (צילום: מוחמד שינאווי) (צילום: מוחמד שינאווי)
המערכת הסולארית. חשמל שמספיק ל-30 משפחות(צילום: מוחמד שינאווי)

חברת החשמל התחייבה לרכוש את החשמל שיופק במשך 20 שנים תמורת 1.51 שקל לכל קוט"ש

(תעריף שניתן ליזמים באותם ימים, אך מאז ירד לצד מגמת ההוזלה של המערכות הסולאריות - א.ש).  לדברי גיל, "ההכנסות עומדות על כ-360 אלף שקלים בשנה. לאחר הוצאות המימון והאחזקה נשאר רווח של 120 אלף שקלים, שאותם אני מעביר בחזרה לקהילה".

 

אז לאן הכסף הולך? בשורש דוגלים בתרומה לסביבה הקרובה. לפיכך, החברה תומכת במיזם שומשום להכנת כריכים על-ידי נוער בסיכון, מסייעת למשפחות עם קושי כלכלי בכרמיאל וקולטת חלק מהתושבים לעבודה. כמו כן, תומכת החברה במלגות חברתיות וחינוכיות.

 

"עשיתי משהו בקטן כדי להוכיח שאפשר לעשות זאת", אומר גיל, "אפשר כך לפתור את בעיות האנרגיה ואת הבעיות החברתיות במדינה. אם כל המפעלים ומבני הציבור יציבו פאנלים סולאריים - זה יספיק לייצור כל החשמל במדינה".

 

"באופן כללי אני מאמין בעסקים לצד מערכת ערכית", הוא מוסיף, "אנחנו מפעל שחוגג בימים אלו 25 שנים. אני ובת זוגי התחלנו לייצר חגורות כסף למטיילים בדירת חדר וחצי בתל אביב והיום אנחנו בהיקף פעילות של 20 מיליון דולר בשנה, כאשר 80 אחוז מהתוצרת שלנו היא לייצוא. למרות זאת, אנחנו מפעל ישראלי גאה, כשהכל מתרחש מכאן בטירת כרמל עם 220 עובדים שרובם תושבי המקום".

 

"לשיטתי", הוא מסכם, "המדינה מורכבת משלושה גורמים - הממשלה, המגזר העסקי והציבור. המגזר העסקי הוא הדומיננטי ביותר והמשפיע ביותר ולכן גם צריך לקחת עליו יוזמות כאלו ואחרות. הגישה שבעסקים רק שורת הרווח מעניינת פסה מהעולם".


פורסם לראשונה 25/04/2014 07:01

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוחמד שינאווי
"השמש היא של כולם". יוקי גיל על גג המפעל
צילום: מוחמד שינאווי
מומלצים