שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מעלה העצמאות הצפוני: בין ראש פינה לצפת
    מעלה גיא אוני ומצפה נמרוד בראש פינה, תכנית המבצר האחרון ברמת רזים וכיבוש המצודה שהכריע את הקרב על צפת: הדרך בין ראש פינה לצפת רצופה באתרים ואנדרטאות מימי ראשית הציונות ועד ימינו. אמנון גופר חושף טפח ממחיר העצמאות שלצידו פנינות נוף נדירות

    את הדרך העולה ומתפתלת מהמושבה ראש פינה בואכה עיר הקודש צפת, אפשר לחלוף בעשר דקות נסיעת חולין, או לחילופין לתת בה סימנים של קודש המביאים אל המטייל, מלוא החופן טלטלת אומת ישראל לדורותיה, מימי העליה הראשונה ועד ימי עצמאותנו המדינית.

     

    עוד טיולים בערוץ התיירות:

    מתמנגלים: 13 פארקים מומלצים לנפנופים

    אייפד? איינַכּבַה!

    ברצלונה בזול: "ולינג" מוסיפה טיסות לישראל

     

    כאילו נתכנסו בעיקולי הכביש ובשוליו, פסיעותיו של עם אלי מדינתו ומדי פעם ניתן לעצור, להביט אל הנוף, לקרוא דפי שירה, או ללמוד ממעשה ראשונים, אנשי אמונה, חזון ואומץ שבהלכות חייהם ומעשיהם נתאספו להם יחדיו לפרקים דרמתיים מסיפור תקומתו של עם ישראל על אדמתו ויהיה הטיול הזה לכם, בבחינת מיצוי המשפט האלמותי- "עם שאינו מכבד את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" (יגאל אלון).

     

    ראש פינה (צילום: אמנון גופר)
    ראש פינה(צילום: אמנון גופר)

     

    בימים שצומת היה צומת - בראש פינה התחילה ארץ ישראל

    כביש 90 הארוך בכבישי ישראל, נושק היום לפאתיה המזרחיים והרחוקים של המושבה ראש פינה

    ולכביש 8900 וכדרכם של כל המטיילים שאצה להם הדרך, אין כמעט איש עוצר ולו לרגע קט, כדי לסרוק בעיניו את הצומת ששינה פניו לבלי הכר, החליף מקומו מזרחה ונתרחק מהמושבה כאילו אומר "גדול עלי, לשאת על כתפי את כל שהכיל המקום הזה בימיו הטובים" ולשם, אל הצומת הישן והטוב נישא רגלינו.

     

    רק בשנת 1915 בעיצומה של מלחה"ע הראשונה נסלל על ידי הטורקים, מסיבות אסטרטגיות הכביש מטבריה לראש פינה ולצפת. הצומת היה נכס אסטרטגי לאוחזים בו משום שמכאן יצאה הדרך לדמשק, טבריה או מטולה ולכן נהגו המקומיים לקרוא לראש פינה בעת ההיא גם "אום אל דורוב" (אם הדרכים).

     

    נחנה את הרכב באזור הכיכר בכניסה לראש פינה (רח' דרך הגליל) , נשים פעמינו אל שני בתי אבן בזלת שחורה העומדים ממזרח לדרך ונעמוד ליד הצפוני שבהם. זהו בית המכס שהוקם על ידי הבריטים, לבדיקת הנוסעים החולפים בדרכם צפונה לעבר איזור השליטה של המנדט הצרפתי ולהפך.

     

    בית המכס. ראש פינה (צילום: אמנון גופר)
    בית המכס. ראש פינה(צילום: אמנון גופר)

     

    המבנה שמתהדר באכסדרה נאה הפונה אל הכביש, עשוי אבן ג'ולנית, כלומר אבן שמגיעה מהגולן ועיטורי אבן גיר לבנה מקשטים את פינותיו ואדני החלונות. כאן במעבר, נבדקו בקפידה כלי הרכב החולפים שלעיתים נזקקו לתשלום 'בקשיש' כדי להעביר אנשים או סחורות אסורות ולעיתים באישון לילה מאחרי גבם של החיילים הבריטים, עברו חבורות של עולים לא חוקיים שהגיעו מסוריה והועברו בזהות בדויה על ידי מורי דרך ערבים וצ'רקסים למרכז הארץ.

     

    ממול, נמצאת תחנת משטרת ראש פינה שהוקמה במסגרת התארגנותם של הבריטים להגנה עם פרוץ המרד הערבי ומוכרת לכולם בשם "מצודת טגארט", על שם אל"מ צ'ארלס טגארט, מומחה לדיכוי מהומות ולטרור שהגיע במיוחד מהודו כדי לקבוע את שיטת ההגנה על גבולות הארץ כנגד הטרור הערבי, על בסיס גדר הגבול ושרשרת המצודות.

     

    נחזור רגלית אל הכיכר ונפנה ימינה (מערבה) לרחוב "מעלה גיא-אוני" כשאנו צועדים על המדרכה מימין לכביש במסלול הקרוי "תחנות מספרות". זהו מסלול המביא פרקים מתולדות המושבה החקוקים ומעוצבים באבן, מלווים בתמונות ודברי הסבר ולאורכו ספסלי ישיבה וסוכות מוצלות.

     

    נחזור אל הרכב ונמשיך בנסיעה לאתר השחזור על רחוב מעלה גיא אוני ההופך בקצהו לרחוב החלוצים ונחנה בחניית אתר השחזור. 

    • ניתן לסייר באתר השחזור ואף לראות מופע אורקולי 04-6936913

     

    מצפה נמרוד - תבנית נוף מולדתו

    בט"ו באב תשס"ו, חג האהבה, נפגע הטנק של נמרוד שגב ממטען צד וטיל נ"ט הביא למותם של נמרוד ואנשי צוותו. הכל התרחש במהלך מלחמת לבנון השניה בו מצא את עצמו נמרוד, בן ראש פינה מגן בגופו על שלום הגליל ותושביו.

     

    הנוף ממצפה נמרוד (צילום: חיים אמויאל)
    הנוף ממצפה נמרוד(צילום: חיים אמויאל)

     

    לזכרו, מקים אביו חזי את מצפה נמרוד. זוהי מרפסת תצפית, הצופה לעבר נוף חייו, החרמון בצפון, עמק החולה, הרי הגולן שבמזרח והכנרת מדרום.

     

    על המרפסת משקפת תצפית ארוכת טווח המאפשרת ללא תשלום לראות למרחוק ומערכת הגברה המספרת את סיפור חייו של נמרוד.

    איך מגיעים: אתר השחזור הרחוב העליון - יש שילוט.

    • ניתן לקבל הדרכה במקום- חזי 050-5325732

     

    אנדרטת שלמה בן יוסף  - "למות או לכבוש את ההר"

    מרפסת המצפור בעיקול הכביש המוליך לצפת מרחק דקות נסיעה מראש פינה היה מאז ומתמיד "מקום שחייבים לעצור בו בגלל הנוף", אך מעטים מהצופים העיפו מבטם מעבר לכתפם לצידו השני של הכביש אל בין עצי האיקליפטוס בו מסתתר סיפורו של שלמה בן יוסף המונצח באנדרטה מיוחדת וממנה נשקף נוף איכותי הרבה יותר.

     

    ב-21 באפריל 1938 מטפסים אל הגבעה שלושה חברים. שלמה בן יוסף, שלום ז'וראבין ואברהם שיין. שלשה צעירים שרוחם סוערת אחרי שרשרת מעשי אלימות, רצח ואונס אכזריים שביצעו ערבים ביהודים חפים מפשע, כשברקע ימי השיא של מאורעות תרצ"ו- תרצ"ח והחלטתה המוזרה של הנהגת היישוב להבליג ולהמנע מתקיפה שכנגד.

     

    בניגוד להחלטת מפקד האצ"ל משה רוזנברג וללא אישורו וכנראה גם בניגוד לדעתו של ז'בוטינסקי, החליטו השלושה, חברי פלוגת העבודה של בית"ר, לנקום וגמרו אומר לתקוף אוטובוס ערבי בקו טבריה צפת. הרימון שהשליכו וצרור היריות מן המארב לא גרם כל נזק, איש לא נפגע והשלושה חזרו לראש פינה למערת מסתור עד יעבור זעם. אך באותו לילה נתפסו על ידי המשטרה הבריטית, הובלו לכלא עכו וביוני 1938 גזר בית הדין בחיפה את עונשם ל"מוות בתליה עד שתצא נשמתם".

     

    אנדרטת שלמה בן יוסף (צילום: אמנון גופר)
    אנדרטת שלמה בן יוסף(צילום: אמנון גופר)

     

    בסופו של עניין ולאחר מאמצים והשתדלויות של אנשי היישוב, מנהיגים, רבנים, ראשי ערים וקהילות הוכרז ז'וראבין כבלתי שפוי ונשלח לבית משוגעים, שיין נידון למאסר עולם עקב גילו הצעיר ושלמה בן יוסף שהתנגד לבקשות החנינה בעניינו עלה לגרדום כששירת בית"ר בפיו, והפך להיות ראשון העולים לגרדום ואחד מהרוגי מלכות הארץ.

     

    בשולי המעשה, ואולי בליבתו, צריך לזכור שפעולות מסוג זה היו שנויות במחלוקת ביישוב היהודי ומנהיגיו וההתנגדות להן היתה הן מסיבות מדיניות והן מוסריות.

     

    האנדרטה ניצבת במקום ממנו נזרק הרימון אל האוטובוס הערבי. היא תוכננה על ידי הפסל יצחק דנציגר, גובהה 7 מטרים, עשויה בטון וצורתה כאובליסק שבור המדמה לדעתי את עמוד הגרדום. על האנדרטה כתובה שורה מהמנון בית"ר, שירו של זאב ז'בוטינסקי "למות או לכבוש את ההר" ומסביב פינות ישיבה ומשטחי תצפית.

     

    למעמיקים בנושא- בראש פינה באתר השחזור ניתן להכנס לביקור ב"מוזיאון שלמה בן יוסף" שהוקם במערת המסתור.

     

    איך מגיעים: כביש 8900 כקילומטר מהרחבה ד' של ראש פינה לכיוון צפת, בעיקול הכביש הראשון.

    • יש להחנות את הרכב מבלי להפריע לזרימת התנועה ולהישמר בחציית הכביש.

     

    רמת רזים - "תוכנית המבצר האחרון"

    באביב 1942 עם שעיטת כוחות השריון הגרמנים של רומל אל מדבריות אפריקה, כשהם דוחקים אט אט את הבריטים מזרחה ובמקביל האפשרות שהצבא האדום יתמוטט בצפון וארץ ישראל תכותר על ידי צבא גרמניה בתנועת לפיתה, עולה שאלת הגנתה של ארץ ישראל מפני פלישה גרמנית הן על ידי הבריטים הרואים את קורפוס אפריקה דוהר לעבר תעלת סואץ ומאיים להבקיע את שערי ארץ ישראל והן על ידי מנהיגי היישוב היהודי שהדי גורלם של יהודי גרמניה הגיעו אליהם ונראה היה לרגע כאילו החלום הציוני הולך לאבדון.

     

    המבצר האחרון (צילום: אמנון גופר)
    המבצר האחרון(צילום: אמנון גופר)

     

    הבריטים הגו את תוכנית "המבצר האחרון בארץ ישראל". היתה זו תוכנית שהתבססה על בניית מתחמים מוגנים בכרמל ובגליל למניעת הפלישה. נבנה מערך הררי חפור ומבוצר מתוכו ניתן להתבסס להגנה, לפעילות גרילה וחבלה, להגנה על צירים עיקריים ולעיכוב בכוחות קטנים את תנועת הפולש. שיתוף הפעולה בין פיקוד הצבא הבריטי וההגנה הביא לבניית תוכנית משותפת אותה מימשו יחדיו "השותפים לצרה".

     

    בהרי צפת, בשיא רמת רזים, נותרו שרידים לאותה תקופה. תעלות קשר, עמדות ירי ועמדות מרגמה, בורות מים מבוטנים וחדי העין אף יבחינו בדרך כבושה וסלולה משובצת אבנים שהובאו ממחצבה קרובה.

     

    תוך כדי דילוג בין התעלות והעמדות ונסיעה או הליכה על הדרך, הרימו ראש ותזכו לקבל מלוא עינכם נוף מטריף בעוצמתו- אגן הכנרת, הגולן, הר תבור ופאתי רכס הר כנען.

     

    הדסים בין חגוי הסלע (צילום: אמנון גופר)
    הדסים בין חגוי הסלע(צילום: אמנון גופר)

     

    סוד קטן- בין הסלעים תמצאו "איים ירוקים" של שיחי הדס, אותם מגדלים תלמידי חכמים מצפת בחגווי הסלע ומידי שישי לעת בוקר הם יורדים אל הגבעה, לקטוף ענף או שנים כדי לברך "המבדיל" עם צאת השבת כמנהג האר"י, שהיה מבדיל בהריחו הדסים כבושם.

     

    איך מגיעים: כביש 8900 נכנסים לשכונת בגין שבשוליה המזרחיים של צפת, לרחוב מנחם בגין ופונים שמאלה עד קצה רחוב הר-וגיא אל דרך העפר שתיקח אתכם אל הביצורים עוד כ 500 מטר.

     

    לסיום - מצודה אחת על ההר

    השלב המכריע בתולדות המערכה על צפת, מתרחש ביום ראשון ה-9 למאי כאשר תחת גשם סוחף יוצאת התקפת הפלמ"ח על המצודה. הדווידקות רועשות הכוחות מטפסים במעלה ההר ובתנופת לחימה עיקשת נכבשת המצודה ומוכרע הקרב על צפת. כאן נחתם גורלה של העיר, הערבים נטשו וברחו צפון מערבה ללבנון והתושבים העייפים מימי הקרבות הקשים עלו אל המצודה שהיתה כצל מאיים על חייהם וצפו אל הנוף המכשף כשכמעט כל הגליל פרוס לרגליהם.

     

    אנדרטת הזיכרון, צפת (צילום: אמנון גופר)
    אנדרטת הזיכרון, צפת(צילום: אמנון גופר)
     

     

    שביל מטיילים נח ייקח אתכם אל האנדרטה שבשיאו של ההר. 200 מטר מפרידים בין המכונית החונה וקריאת ההתפעלות שלכם שתפרוץ לכשתגיעו אל פסגת הגן ותעמדו אל מול הנוף עוצר הנשימה. אנדרטת הזכרון לנופלים במלחמת העצמאות תהיה לכם כתפאורה לזכרון הנופלים.

     

    חשוב לזכור, בה' באייר תש"ח הוכרזה הקמת מדינת ישראל, אך תקומתה הייתה מאז ומעולם תהליך ארוך שנים של תלאות דרך וכיסופים עד שבא עם אל עצמאותו.

     

    אמנון גופר - מורה דרך, איש רדיו ומחבר ספרי טיולים המתמחה בתרבות הגלילית

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מעלה העצמאות הצפוני: בין ראש פינה לצפת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים