שתף קטע נבחר

לפיד: 598 מ-600 מתו, אבא וסבתא ניצלו

שר האוצר סיפר בקיבוץ לוחמי הגטאות כיצד שרד אביו ושחזר את שאמר לו: "אני לא יכול לחיות בעולם שאין לי מקום ללכת אליו". יעלון בטקס ביד מרדכי: "נמשיך להושיט יד לשלום גם לגרועים שבאויבינו". הרצוג: "העולם אדיש גם היום"

אלפי בני אדם, ובהם ניצולי שואה, הרמטכ"ל בני גנץ ושר האוצר יאיר לפיד השתתפו הערב (יום ב') בעצרת הנעילה המרכזית לאירועי יום השואה בקיבוץ לוחמי הגטאות שבצפון. 

 

לפיד תיאר בנאומו כיצד הצליחו אביו וסבתו להינצל. "זה חורף 1945 ובודפשט מופצצת והרוסים מתקרבים ואבא גר במרתף בגטו עם עוד 600 איש. בשלב הזה הם חיים בדרך כלל מסוסים מתים שהם מוצאים ברחוב אחרי שנהרגו בהפגזות. הגרמנים מתחילים להוציא את היהודים בשיירות מוות, ומובילים אותם לנהר הדנובה, והדנובה אדומה בחורף הזה.

 
"ובוקר אחד הגרמנים והפשיסטים ההונגרים מובילים 600 איש ברחובות בודפשט. השיירה צועדת ומטוס רוסי מנמיך ויש בלבול והגרמנים יורים לעבר השמיים וצועקים ובורחים וליד אבא שלי וסבתא שלי שעמדה מאחוריו היה בית שימוש ציבורי קטן צבוע בירוק, וסבתא דחפה את אבא פנימה והם נשארו בחדר הירוק והשיירה עזבה בלעדיהם ו-10 דקות אחר כך מ-600 האנשים בשיירה 598 היו מתים מתחת לגשר של הדנובה, אבל אבא וסבתא עמדו ברחוב חשופים וכל העולם היה תיאורטית פתוח בפניהם".
 
לפיד הוסיף כיצד חזר לבודפשט עם אביו, "וזו דווקא הייתה נסיעה שמחה. יום אחד הלכנו והוא נעצר והתחיל נורא לבכות ולא הבנתי. הוא אמר 'תסתכל יאיר', וכל מה שיכולתי לראות בהמשך הרחוב זה בית שימוש ציבורי קטן צבוע בירוק. הוא עדיין עומד שם. כל אחד עולה לרגל למקדשים שלו, אני עולה לרגל לבית שימוש ציבורי אחד בבודפשט. כשאבא נרגע, הוא אמר לי 'יאירי, פה לא רק שאני בעצם נולדתי מחדש ואתה נולדת - פה נולדה הציונות שלי והבנתי שאני מוכרח שתמיד יהיה לי מקום ללכת אליו. אני לא יכול לחיות בעולם שאין לי מקום ללכת אליו וכדי שיהיה לי תמיד מקום ללכת אליו צריכה תמיד להתקיים מדינת ישראל".
 
גנץ אמר בנאומו כי "כשנסתיימה המלחמה, לאלו מאיתנו ששרדו היה חופש קשה ומכאיב. עזרה לנו האמונה והתקווה שהעולם החדש יהיה אחר, שבארץ ישראל החברה תהיה צודקת, מוסרית וטהורה. אותו חלום וערכים מוסיפים להנחות את מפקדי צה"ל וחייליו גם היום. צבא הגנה לישראל היה ויוסיף להיות צבא השואב את כוחו מהחברה שעליה הוא מגן, לבניינה הוא שותף, כבוד האדם וערך חיי אדם כערכי יסוד. מדור לדור נמשיך ונבטיח את שושלת הנצח של העם היהודי בארצו, לשם כך קמה מדינת ישראל".
"אבא וסבתא עמדו חשופים". לפיד, הערב (צילום: גיל נחושתן) (צילום: גיל נחושתן)
"אבא וסבתא עמדו חשופים". לפיד, הערב(צילום: גיל נחושתן)

"נמשיך ונבטיח את שושלת הנצח". תא"ל גנץ (צילום: גיל נחושתן) (צילום: גיל נחושתן)
"נמשיך ונבטיח את שושלת הנצח". תא"ל גנץ(צילום: גיל נחושתן)

הטקס ביד מרדכי ()
הטקס ביד מרדכי


במקביל, התקיים טקס נוסף גם בקיבוץ יד מרדכי בדרום. בטקס זה השתתפו בין היתר שר הביטחון משה יעלון, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג וכן שגריר הונגריה בארץ, שידליק משואה. "אני, בנה של בתיה ניצולת השואה, ניצב פה לפניכם ומבטיח שלעולם לא יעמדו עוד ילדים יהודים עם חרדת מוות בעיניהם", אמר יעלון בטקס. "אויבנו מנסים לשבש את חיינו ומפיצים עלינו שקרים מתועבים. אני קורא לאומות העולם ללחום נגד האנטישמיות. נמשיך להושיט יד לשלום גם לגרועים שבאויבינו. עלינו להמשיך להיות מדינה שמקדשת את החיים ולהיאבק באלימות מכל סוג שהוא". 

 

הרצוג אמר באירוע: "הרוע וההרג עדיין מורגשים ביישובי עוטף עזה אבל כאן מפעמת רוח העם היהודי. העולם נשאר אדיש לסבלו של החלש גם היום. נעמוד איתנים מול כל הקם להשמידנו".

 

חלק ניכר מאירועי יום השואה עמדו השנה בסימן שבעים שנה למבצע חיסול יהדות הונגריה בשלהי מלחמת העולם השנייה. משטר הרודנות של מיקלוש הורטי אמנם הפסיק במהלך הלחימה את שיגורם של יהודי ארצו למחנות המוות בגלל לחץ בינלאומי, אך אחרי שהנאצים כבשו את הונגריה במרס 1944, ובסיוע בני ברית מקומיים, הם הצליחו תוך כחצי שנה לרצוח כחצי מיליון מיהודי המדינה.

 

לפני המבצע רוכזו רבים מהיהודים בבודפשט ומשם נשלחו לפולין ברכבות - משלוחים שנפסקו רק ביולי 1944. מאז עלייתה לשלטון של מפלגת צלב החץ בסוף אותה שנה חודשה השמדת היהודים, ורציחתם בוצעה ברחובות. גופות הקורבנות הושלכו לנהר הדנובה. 

 

מוקדם יותר היום התקיים בפולין "מצעד החיים". 12 אלף בני אדם מ-42 מדינות ברחבי העולם, יהודים ולא יהודים, צעדו מאושוויץ לבירקנאו, ולצועדים יצטרפו נוסעי רכבת מיוחדת שיצאה מבודפשט לאושוויץ.

 

מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, אמר במהלך האירוע: "אני לא חושב שאתה יכול להסתובב כאן במחנות ולדבר על 'לסלוח'. אני מדבר כצבר וגם כמפכ"ל המשטרה, אתה לא יכול לצעוד ולהגיד 'לסלוח'. החובה שלנו היא בעיקר להסתכל קדימה על הדורות הבאים, את ה'לא נסלח' אני שומר למי שחווה כאן. היה לי מאוד קשה בבית הקברות של הילדים, אתה לא יכול לעמוד שם ולא לבכות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
"מצעד החיים", היום
צילום: רויטרס
מומלצים