שתף קטע נבחר

נתנו תרופות לא נכונות, ומ' הפך נכה צה"ל

איש קבע סבל ממחלת דם אבל רופאים צבאיים עיכבו טיפול, נתנו תרופות שגויות ופעלו בניגוד לנהלים. הוא תבע את משרד הביטחון וניצח: "בעטו בי", אמר ל-ynet

רשלנות של רופאים צבאיים הובילה להתפתחות מחלת דם בגופו של מ', איש קבע לשעבר בחיל האוויר. בין היתר כללה התנהלות הרופאים מתן תרופות לא נכונות, טעויות בשיקול דעת, פעילות בניגוד לנהלים ועיכוב של שלוש שנים בטיפול. בעקבות תביעה שהגיש הכיר בו לאחרונה משרד הביטחון כנכה צה"ל בשיעור של 58%. הוא יהיה זכאי לקצבה חודשית של אלפי שקלים, לרכב צמוד ולטיפולים. 

 

סיפורים חמים נוספים - בפייסבוק שלנו

 

לאחר ההכרה בו אמר מ' ל-ynet: "כיום אני בבית, עם כאבים עזים, מנוטרל ולא עובד. יצאתי מהצבא שבר כלי, אחרי שירות ארוך ומעוטר. לאורך כל הדרך התעלמו מהסימנים. ניסיתי להרים את הדגל בכל הכוח ולהזהיר אבל בעטו בי. הסכמתי שילמדו את הסיפור שלי בצבא כדי למנוע את האסון הבא".

 

המקרה הוביל להרחבת סל התרופות בצה"ל ולביצוע מהלך נרחב וגורף של חידוד הנהלים וההוראות והנגשתם לרופאים. מערכת המידע הרפואי הממוחשבת שודרגה ובוצעו שיפורים באופן תיעוד המידע בתיק הרפואי הממוחשב.

מ' בזמן שירותו. "יצאתי מהצבא שבר כלי" ()
מ' בזמן שירותו. "יצאתי מהצבא שבר כלי"

מ', שהשתחרר בדרגת רב-נגד - הגבוהה ביותר בין אנשי הקבע שאינם קצינים - שירת בתפקיד לוגיסטי בבית ספר להגנה אווירית בדרום, אחד הבסיסים הגדולים באזור. ב-2006 הוא החל להתלונן על כאבים בגבו. בדיקות גילו שהוא סובל מבקע בדיסק, והוא קיבל טיפולי פיזיותרפיה לצד משככי כאבים במינון גבוה. לאחר כשנתיים, שבמהלכן גברו הכאבים והתפשטו לחלקים נוספים בגופו, הוא נשלח לבדיקת CT נוספת, אך גם זו לא העלתה חשד כלשהו בקרב הרופאים הצבאיים.

 

בתביעה שהגיש מ' להכרה בו כנכה צה"ל הוא טען: "רק בסוף 2009 הופניתי לראומטולוג, והוא מיהר לשלוח אותי להמטולוג. האחרון תהה מדוע הופניתי באיחור כה רב, שכן יש חשד להחמרה והתפזרות מחלת דם. רופאי בתי החולים שאליהם נשלחתי טענו כי בוזבז זמן רב בטיפול לא נכון שלא הייתי אמור לקבל. מאז אני סובל מהגבלות תנועה קשות ומתקשה ללכת, לישון, לקום, לעלות במדרגות ועוד".

 

קבילה שהגיש מ' במקביל הובילה ב-2011 להקמת ועדת בדיקה מיוחדת בחיל הרפואה, וזו הצדיקה את טענותיו. היא אישרה כי חל עיכוב של שלוש שנים בזיהוי הנכון של תוצאות הבדיקות וכי שיקול הדעת של רופא הבסיס - שהפנה לראומטלוג במקום להמטולוג - היה מוטעה ומאוחר. טעויות נוספות,

על פי הוועדה, היו מניעת הגדרתו של התיק כ"מקרה חריג", והתנהלות רופאי הבסיס ללא חניכה ובקרה של מפקדי המרפאות.

 

בהחלטת הוועדה צוין: "נוהל מתן התרופות הכרוניות שהתגלה במרפאת הבסיס היה מנוגד לנוהלי חיל הרפואה. איש הקבע קיבל במשך שנים תרופה שלא אמורה להינתן באופן קבוע מחשש שתוביל לתופעות לוואי".

 

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "מטעמי צנעת הפרט לא נוכל להתייחס לאירוע. כל מסקנות והמלצות הוועדה וההנחיות שניתנו בעקבותיה בוצעו במלואן על מנת למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד".

 

עו"ד אלי סבן, שייצג את מ': "מדובר במקרה עצוב שיכול היה להימנע אילו גורמי הרפואה השונים בצה"ל היו מקפידים על הנהלים. רק בנס נמנע כאן אסון כבד. כולי תקווה שהטיפול הרפואי שלו הוא יזכה מעתה יטיב עמו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"שילמדו את המקרה שלי"
עו"ד אלי סבן
מומלצים