מתי באמת צריך להוריד את החום? הנחיות חדשות
כשהחום של הילד עולה, אפילו במעלה או שתיים, אנחנו מיד נלחצים ורצים לתת תרופה להורדת חום. אבל כעת מתברר שאין בכך שום צורך. באיזה מד חום מומלץ להשתמש והאם אמבטיה באמת עוזרת? ד"ר איתי גל עם הנחיות חדשות בנושא חום של ההסתדרות הרפואית
אין תופעה שמפחידה הורים טריים יותר מחום. הם מגיעים מבוהלים לחדרי המיון ולמרפאות, לעתים גם כשעלה החום רק לפני שעה ומצבו של הילד טוב. לא ברור מה מקורה של הבהלה, שהרי מדובר רק בסימן גופני המעיד כי מערכת החיסון פועלת היטב. ובכל זאת, ההורים מבועתים מכל עליה, ולו קטנה ביותר, של הטמפרטורה.
מיתוסים רבים נקשרו לחום, החל בכך שהוא ה גורם לפרכוסים, וכלה בכך שחום של 41 מעלות מסוכן יותר מחום של 39 מעלות או שמתן תרופה להורדת חום מדי יום "תגרום להתמכרות". מחקרים רבים שפורסמו בשנים האחרונות הראו ממצאים סותרים, מה שהביא ועדה מיוחדת של ההסתדרות הרפואית להוציא מסמך הנחיות ראשון מסוגו לרופאים, המסכם את כל הידוע על הטיפול בהורדת חום. הכנו לכם, ההורים המודאגים, סיכום של כל הממצאים, ההמלצות והמידע שאתם צריכים על חום.
רוצים לשאול את ד"ר איתי גל, מומחה ברפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet, על ההנחיות החדשות? היום (ה') בשעה 20:00 נקיים פורום חי בנושא בעמוד הפייסבוק של ynet הורים. אתם מוזמנים להשאיר שאלות כבר עתה
מדוע עולה החום?
ההשערה המקובלת היא שחילוף החומרים של החיידקים והנגיפים משתבש בשל סביבת החום הגבוה, ומסיבה זו איזור מוחי הקרוי היפותלמוס, האחראי על ויסות הטמפרטורה בגוף, מעלה את החום. במרבית המקרים חום מתחת ל-38.5 מעלות אינו דורש טיפול. מרבית המומחים אף ממליצים שלא לטפל בתרופות להורדת חום בטמפרטורה נמוכה, כדי לאפשר לגוף להתגבר על הפולשים הזרים.
עוד על מחלות ילדים בערוץ הורים :
טיפול באנטיביוטיקה מחליש הגוף? 10 מיתוסים
מה צריך להיות בארון התרופות כשיש ילדים בבית
הילד חולה: מתי אפשר לשלוח לגן - ומתי לרופא
דלקות אוזניים: באמת לא צריך אנטיביוטיקה?
מדוע קר ורועדים כשיש חום?
כשעולה החום מערכת החיסון המגיבה לזיהום מפרישה מולקולות המכונות "פירוגנים אנדוגניים", שנעים בזרם הדם ומגיעים להיפותלמוס. שם הם גורמים לכיוון מחדש של הטמפרטורה הבסיסית של הגוף. כעת ההיפותלמוס שינה כבר את הטמפרטורה הבסיסית, אבל חום הגוף עדיין לא הספיק לעלות והוא נמוך מהטמפרטורה החדשה שנקבעה. מסיבה זו אנחנו חשים בקור, מתחבאים תחת השמיכות ורועדים.
מעט אחר כך, כשהחום עולה עד לטמפרטורה החדשה שנקבעה, שולח ההיפותלמוס אותות הקובעים כי טמפרטורת הגוף תקינה. כעת, לא נחוש עוד קור וזה הזמן להגיח מתוך השמיכות. עכשיו ההיפותלמוס משנה שוב את כיוון טמפרטורת הגוף ומוריד אותה לערך הרגיל.
מדוע מזיעים כשהחום הגבוה מתחיל לרדת?
למרות שההיפותלמוס הפחית את הטמפרטורה בתרמוסטט המוחי, הגוף עדיין חם ולכן אנחנו מתחילים לחוש בחום ולהזיע. המשחקים הללו, בין ההיפותלמוס לתחושה שלנו, נועדו לגרום לנו לשנות את ההתנהגות על מנת לסייע ולייצב את טמפרטורת הגוף על הרמה אותה קבע ההיפותלמוס. למעשה, תחושת החום או הקור שאנחנו מרגישים אינה טמפרטורת הגוף עצמה, אלא ההבדל בין טמפרטורת ההיפותלמוס (או אם תרצו – התרמוסטט) לחום הגוף. ההזעה אגב, היא מנגנון נוסף של הגוף כדי להוריד את הטמפרטורה, באמצעות אידוי הזיעה.
האם מותר למדוד חום עם מד חום כספית?
על פי המלצות ועדת ההסתדרות הרפואית אין להשתמש במד חום מזכוכית המכיל כספית.
האם מד חום מוצץ לתינוק ומדבקות למצח אמינים?
סוג זה של מד חום דיגיטלי למדידה בפה תוך כדי מציצת המוצץ נחשב בעל רמת דיוק גרועה. הוא מודד במשך 30 שניות, במידה ויש שיתוף פעולה של התינוק, ונחשב זול יחסית. עם זאת, קובעת הועדה, ישנה בעייתיות בחוסר השליטה על פעולת המציצה של התינוק ומאחר שגם אין מספיק ספרות בנושא - הוא אינו מומלץ לשימוש.
מדבקות למדידת חום במצח מכילות חומרים כימיים המשנים את צבעם בתגובה לשינוי בטמפרטורה בתוך 60 שניות של מדידה. הן זולות, אך רמת דיוקן נחשבת גרועה ולכן הן אינן מומלצות לשימוש.
מה באשר למד חום על בסיס קרינה אינפרא אדומה?
מד חום זה מזהה קרינה מכלי דם ובכך מעריך חום גוף מרכזי. ישנם שני סוגים של מדי חום מסוג זה. הראשון הוא מד חום למדידה במצח. מד חום זה קולט קרינה אינפרא אדומה מכלי דם בפיזור של עורק בסמוך למצח, הקרוי העורק הטמפורלי, ועל פי הקליטה קובע את טמפרטורת הגוף המרכזית בתוך שניה. הועדה קובעת כי הוא אפשרי כחלופה למד חום דיגיטלי.
מד חום אינפרא אדום לאוזן קולט קרינה אינפרא אדומה מכלי דם בתופית האוזן. הוא דורש להניח את מד החום בדיוק בתעלת האוזן על מנת לקבל תוצאה אמינה. אולם בתינוקות רכים פעולה זו עלולה להיות קשה ולכן לא מומלץ למדוד באופן זה עד גיל שלושה חודשים. הועדה קובעת כי האמינות של המכשיר מותנית בהחזרה נכונה של מד החום על ידי ההורים וכי ישנן עבודות סותרות בספרות לגבי מידת הדיוק של מד חום זה.
איזו מדידה, אם כן, הכי מומלצת בילדים?
בילדים גדולים ומבוגרים מומלצת מדידה במ חום רגיל, בפה. מדידה זו נחשבת מדוייקת מאוד. יש להניח את מד החום תחת הלשון על מנת לקבל תוצאה מדוייקת. אולם בילדים קטנים עד גיל חמש יש חשש לחוסר שיתוף פעולה ולשבירת מד החום בפיו של הילד תוך כדי המדידה ולכן, על פי ההמלצות, יש לבצע מדידה בבית השחי או בפי הטבעת. במדידה בבית השחי יש להוסיף כחצי מעלה לקריאת חום הגוף.
האם אמבטיה פושרת יעילה בהורדת חום?
אין הוכחה כי אמבטיות במים פושרים או רטיות מים לחות מצליחות להוריד משמעותית את חום הגוף של הילד. כיוון שהן מלוות גם באי נוחות של הילד קובעת הועדה כי אין המלצה לשימוש באמצעים אלה להורדת חום. בכל מקרה, אין להשתמש באלכוהול. בנוסף אין להפשיט את הילד מבגדיו או לחילופין להלביש אותו במספר שכבות על מנת לנסות להוריד את החום.
אילו תרופות הן היעילות ביותר להורדת חום?
פראצטאמול (אקמולי, דקסמול קיד, נובימול) ואיבופרופן (נורופן) נמצאו כעילים ביותר להורדת חום, במינונים המתאימים: פראצטאמול ניתן לתת בכל ארבע שעות ונורופן בכל שמונה שעות.
האם מתן משולב או לסירוגין גם של אקמול וגם של נורופן מומלץ?
מספר מחקרים שנעשו בנושא הראו שמתן שתי התרופות לסירוגין או בשילוב יעיל יותר מאשר אקמול בלבד. מאידך הועדה סבורה כי השילוב מורכב יותר להורים ויגרום לטעויות במינון, ולפיכך משיקולי בטיחות הועדה ממליצה לא לשלב אקמול ונורופן יחד.
האם הורדת חום מונעת פרכוסי חום?
הורים רבים לילדים שעברו פרכוס חום מקבלים מרופאיהם המלצות להוריד חום העולה מעל 37.5 מעלות. אולם הועדה קובעת כי אין כל הוכחה שהורדת חום מונעת פרכוסי חום. על פי הספרות כיום, פרכוסי חום אינם נגרמים מהחום עצמו, אלא מתהליכים דלקתיים בגוף, ולפיכך אין סיבה לחשוש מחום גבוה שיגרום לפרכוסים.
מה לעשות בבית כשלילד יש חום?
סביבה חמה מעלה חום: ולכן מומלץ לודא שטמפרטורת החדר אינה עולה על 22 מעלות. אל תלבישו את התינוק או הילד ביותר משכבה אחת של בגדים. שימו לב: טמפרטורה קרה אינה גורמת לעליית חום (אלא חיידקים ונגיפים). מנגד, סביבה חמה מדי מהווה כר מצויין להתרבות חיידקים ולהחרפת המחלה.
אל תמדדו חום כל רבע שעה: מספיקות שתיים-שלוש מדידות ביום. תנו לתרופות צ'אנס לעבוד. הספיגה שלהן בגוף מתרחשת רק לאחר כשעה מרגע הבליעה.
זכרו שמה שקובע הוא מצבו הכללי של הילד: אם הילד חיוני, עירני, מחייך, משחק ומצליח לשתות, אינו סובל מקוצר נשימה ניכר, אינו סובל מהקאות בלתי פוסקות או משילשולים ריריים-דמיים וללא פריחה על העור שאינה נעלמת בלחיצה קלה - סביר להניח שמדובר במחלה ויראלית שתחלוף מאליה תוך מספר ימים.
מתי צריך לפנות לרופא?
חום מעל 41.5 מעלות צלזיוס נחשב למדאיג ודורש טיפול מיידי.
חום מעל 38.2 מעלות בשתי מדידות שנלקחו בהפרש של כשלוש שעות, אצל תינוק מתחת לגיל 40 יום,
דורש בדיקות ואישפוז בבית חולים. בגיל זה, במקרים נדירים מאוד, עלולה מחלת חום לבטא מחלה חיידקית קשה ללא סימן חיצוני.
חום מעל 39 מעלות הנמשך יותר משלושה ימים ואינו מגיב לתרופות להורדת חום.
חום מעל 39 מעלות המלווה בקוצר נשימה.
פריחה על העור בצורת נקודות אדומות קטנות, שאינה נעלמת לכמה שניות בלחיצה.
ריריות פה יבשות ועיניים ללא דמעות בתינוק הסובל גם מהקאות מרובות או שילשולים.
שילשולים ריריים (נראים כנזלת) או דמיים.
מצבו הכללי של הילד תמיד קובע: ילד מתנשם, מקיא פעמים רבות, חיוור מאוד, ישנוני או אפאתי עם חום תקין ואף נמוך, מדאיג יותר מילד הסובל מ-40 מעלות חום שמשחק וצוחק.
ילדים הסובלים ממחלות רקע כמו סרטן, מחלות לב, סוכרת, מחלות כשל חיסוני ומחלות כרוניות אחרות, מחייבים בדיקת רופא בכל עליית חום.
ילדים המקבלים טיפול תרופתי כרוני, כדוגמת סטרואידים, דורשים אף הם בדיקה רפואית בשל נטיית תרופות מסוימות "לרמות" את מנגנון ויסות החום, ולהראות מדדים נמוכים מהחום האמיתי.
