שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    אל תפחדו: הרובוט לא ייקח לכם את העבודה
    אפשר להסתכל בחשש על השינויים בעולם העבודה ולראות כיצד עולמנו מתמוטט, אבל אפשר גם להסתכל על אותן מגמות בהשתאות ולראות את כעל ההזדמנויות שנפתחות בפנינו. הרי גם ב-1936 פחדו העובדים מכך, שהמכונות ייקחו להם את העבודה וישאירו אותם מובטלים. דעה

    מדברים היום הרבה על עבודה אבודה. האמנם? זוכרים את הסרט "זמנים מודרניים" של צ'ארלי צ'אפלין? הסרט משנת 1936, תקופה בה נכנסו מכונות אל תוך אולמות הייצור ואיימו על העובדים.

     

     צ'אפלין מציג פרודיה על עריצות הטכנולוגיה והחברה, הכופים על האדם בכלל והעובד בפרט להתאים עצמו למכונה. אנו מזדהים עם העובד הקטן אשר משתעבד למכונה החדשה ונאלץ להתאים את עצמו לקצב ההולך וגובר של המכונה, קצב המביא אותו בסופו של דבר להתמוטטות. 

     

    קטע מהסרט "זמנים מודרניים":

     

    בשנת 1936 פחדו העובדים מהמכונה שנכנסה לאולמות הייצור. פחדו שתשנה להם את העבודה באופן שלא יוכלו לחיות איתו, או יותר מכך - שתיקח להם את העבודה ותשאיר אותם מובטלים. אבל זה לא קרה - המכונות שינו את אולמות הייצור והעלימו תפקידים רבים, אבל יצרו תפקידים אחרים, מקומות עבודה אחרים. המכונות לא ייתרו את האדם.

     

    אפליקציות גם לא היו לפני עשור

    השינויים הגדולים סביבנו משפיעים על עולם העבודה, על המקצועות, על התעסוקה ועל כל מה שאנחנו מכירים היום. אבל האם הם בהכרח מובילים אותנו במדרון חלקלק לכיוון לא רצוי? הלא האתגר שבעיסוק במגמות הוא שהן משאירות המון מקום לפרשנות אצל הקורא.

     

    השאלה המעניינת באמת, שכל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו, היא אם אנחנו מפרשים אותן דרך ה"משקפיים" של העבר, או מתוך יכולת לא פשוטה להסתכל עליהן מבלי לשפוט ולשאול את עצמנו, אם זו תהיה המציאות, מה האפשרויות שמציאות זו מציבה בפנינו? 

     

    מפרופסור דוד פסיג למדתי, שאחד מעקרונות חקר העתיד הוא זיהוי הכוח המניע: "העיקרון הוא לזהות בבהירות את הדינמיקה המונחת ביסוד התמורות הפועלות ביצירת המגמות - בבחינת ההנחה הנסתרת שמניעה את השינויים". בסקירה היסטורית של התפתחות רעיונות וטכנולוגיות על פני שנות האבולוציה של האנושות, פרופ' פסיג מזהה כי המרוויחים מההתפתחות היו אלו שידעו לעשות שימוש במימד החדש שנוצר ובנו סביבו מודלים עסקיים חדשים.

     

    כך לדוגמה, כניסת התעופה האזרחית פתחה עולם חדש לחברות השילוח הבין לאומיות, שידעו לנצל את האפשרות להביא לנו מוצרים מיבשות

     רחוקות בתוך ימים ספורים, או החנויות המכוונות שפתחו לנו עולם חדש של רכש דרך האינטרנט.

     

    תעצרו לחשוב על זה - כל מי שעוסק היום בשוק התקשורת הסלולרי, מכשירים, ספקים, אפליקציות – כל אלה לא היו קיימים לפני עשור. כל אלו מקצועות, תפקידים ומשרות שנולדו מהשינויים שעברנו מאז פרצו לחיינו הטלפון הנייד בכלל, והנייד-החכם בפרט.

     

    אז אפשר לקרוא את כל הכתבות על השינויים שעוברים על עולם העבודה ולראות איך העולם שלנו מתמוטט וכיצד לוקחים לנו את העבודה או התפקיד. כלומר להזדהות עם צ'אפלין. אבל אפשר גם לקרוא על אותן מגמות ולראות בהשתאות איך העולם שסביבנו משתנה, את כל ההזדמנויות שהוא פותח בפנינו להגדיר מחדש את העבודה, העובד, המשרה ואיך אנחנו חיים עם כל אלה. להגדיר מחדש ולנסות לשפר את מה שטעון שיפור אבל לא לפחד גם לחלום את כל מה שיכול להיות ולפעול להגשמת החלומות.

     

    הכותבת היא מנהלת יחידת תכנון אסטרטגי באינטל מרחב אירופה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אל תפחדו: הרובוט לא ייקח לכם את העבודה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Gettyimages Imagebank
    צ'רלי צ'פלין בסרט זמנים מודרניים
    צילום: Gettyimages Imagebank
    מומלצים