שתף קטע נבחר

נפגעי שביתה: מתי אפשר לתבוע פיצוי?

מטופל שנפטר לאחר שהרופא קיבל הודעה על שביתה והותיר אותו על שולחן הניתוחים, נוסעים שאיחרו לעסקאות חשובות בגלל חסימות של צמתים, וקטין שטבע בזמן שביתה של המצילים - הם חלק מהמקרים בהם בתי המשפט חייבו שובתים לשלם פיצויים בגין נזקים שנגרמו לציבור. האם גם אתם יכולים לתבוע? מדריך

השיבושים בקווי האוטובוסים של חברת "קווים" גרמו לתושבים בכמה ערים להיות נצורים מבלי יכולת לצאת מהיישוב. וזוהי כמובן רק דוגמא אחת לנזק שיכול להיגרם משביתות . האם מגיעים להם פיצויים?

 

שביתה - כתבות נוספות בנושא:

 

שביתות עובדים הן זכות חוקתית מהמעלה הראשונה, אף שמטבען הן פוגעות לא רק במעסיקים אלא משפיעות גם על הציבור והמשק בכללותו. עם זאת, כאשר השביתה אינה עונה על הסייגים וההגבלות הקבועים בחוק, היא לא תחשב ללגיטימית ומאפשרת למי שניזוק בעקבותיה, לפרוע את נזקיו מהשובתים.

 

מהצד של המעסיק - קיימים סעיפים בחוק המציינים את הזכות החוקית לשבות באופן שהוא לא יוכל לטעון כי העובד השובת מפר את חוזה ההעסקה. כך סעיף 62 (ב') לפקודת הנזיקין קובע, כי שביתה והשבתה לא ייחשבו כעילת תביעה במקרה שגרמו להפרת חוזה, וסעיף 19 לחוק ההסכמים הקיבוציים קובע, כי עובד שובת לא ייחשב כמפר חוזה כלפי המעסיק. 

 

עם זאת, לא כל שביתה היא לגיטימית. כך למשל, אם שביתה לובשת צורה של פעולה בריונית זורעת הרס - יכולים המעסיק או צדדים שלישיים שנפגעו ממנה, להגיש תביעה נזיקית נגד השובתים. כלומר, השובתים אינם חסינים מאחריות נזיקית ובמקרים מסויימים רשאי הניזוק משביתה לתבוע את נזקיו מהם ולעתים אף ממעסיקיהם, שלא עשו כנדרש לקיום התחייבויותיהם חרף השביתה. באילו מקרים למשל?

 

שביתה תחת מגבלות

המקרה ה"קל" המכשיר תביעת נזיקית נגד השובתים הוא כאשר השביתה מוכרזת כבלתי חוקית. כך למשל, ב-2013 השבית ועד העובדים בנמל אשדוד במפתיע את פעילות הנמל בעקבות סכסוך על מינוי מקורבים לוועד. השביתה הוגדרה כ"פראית", כי נעשתה ללא הכרזה כחוק על סכסוך עבודה, ללא גיבוי הסתדרות העובדים ותוך הפרה לכאורה החלטה קודמת שניתנה על ידי בית הדין הארצי לעבודה.

 


נמל אשדוד. שביתה "פראית" (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
נמל אשדוד. שביתה "פראית"(צילום: אבי רוקח)

 

על אף הוראת בית הדין לעובדים לחדול מעיצומים - העובדים המשיכו ורק לאחר הליכים נוספים ניאותו לשוב לעבודה סדירה. אחת הניזוקות מהשביתה הבלתי חוקית היתה חברת "צ'מפיון", שנתקעה בנמל אשדוד עם אוניה שעליה 1,800 כלי רכב שנועדו למסירה ללקוחות החברה. החברה נאלצה לשאת בעלויות העברת האוניה וצוותה לנמל חיפה כדי לאפשר את מסירת כלי הרכב ללקוחות ונשאה בהוצאות שינוע המכוניות חזרה למרכז הארץ.

 

אך גם במקרים בהם השביתה חוקית לכאורה, יש לה כללים ומגבלות, ואי אפשר לפרוץ את כל הגבולות כדי להפעיל לחץ על המעסיק. במקרה שמוכח העדר פרופורציה בין הנזק והפגיעה להם טוענים העובדים השובתים לבין הנזק שנגרם למשק ולצדדים שלישיים בשל השביתה, עשויים השובתים לשאת באחריות אישית לנזקים שנגרמו.

 

קציני הים שבתו - ופיצו יבואנים

בישראל נקבעה חובת זהירות של השובתים כלפי אדם אחר (שאינו המעביד) על נזק שגרמו לו במהלך השביתה. זאת מכיוון כשם שלעובד קנויה חירות השביתה, גם גם לאחרים קנויה החירות או הזכות לעסוק במקצועם ולעשות שימוש במתקנים ובשירותים שרשויות המדינה מעמידות לרשותם. כאשר מתועררת התנגשות בין החירויות הללו - בית המשפט צריך להכריע בנושא. 

 

פסק הדין המנחה והמרכזי בנושא ניתן בבית המשפט העליון, תביעה של מפעלי רכב אשדוד נגד ההסתדרות הכללית, בעקבות שביתה שפרצה בקרב קציני הים בצי הסוחר הישראלי. על פי ההחלטה, לחירות השביתה יש מגבלות ולשובתים יש חובת זהירות בגדר עוולת הרשלנות כלפי אדם אחר, שאינו מעבידם, על נזק שגרמו לו במהלך השביתה. 

 

במקרה זה, קציני הים סירבו להיענות להוראות מינהלת נמל חיפה להעתיק ממקומן שתי אניות מכולות, שעגנו ליד רציף המכולות, אף שמטענן נפרק זה מכבר. מכיוון שהיה זה הרציף היחיד בנמל שנועד לפריקת מכולות, לא יכלה אף אניית מכולות אחרת לפרוק את מטענה, לא בנמל חיפה ולא בנמל אחר בארץ. נוכח דמי ההשהיה הגבוהים, אניית מכולות גדולה, שכללה מכולות של החברות המערערות, נאלצה לשוט לנמל נאפולי. המכולות שהיו בה הגיעו לארץ רק לאחר תום השביתה ולחברות המערערות נגרמו נזקים ממוניים רבים.

 

ביהמ"ש קבע כי השובתים הפרו את חובת הזהירות שלהם וניסו להשיג על גבם של היבואנים הטבות שכר ותנאי עבודה, בלי להתחשב כלל בתוצאות. עוד נקבע, כי השובתים חזו את הנזק שצפוי היה להיגרם ליבואנים והתכוונו לכך שאותו צד שלישי יינזק. 

 

בהחלטה הודגש כי השובתים יכלו לנקוט בצעדים שונים לצמצום הפגיעה בצדדים שלישיים, בלי לצמצם את השביתה, אך הם "בחרו לנצל עמדה של שליטה על משאבי ציבור, שנקרתה להם, מתוך אמונה שהכול מותר". בכך, קבע ביהמ"ש, הפרו השובתים בצורה משמעותית את האיזון בין חירות השביתה לזכויות הזולת. לבסוף הוחלט כי במעשי השובתים במקרה זה היתה רשלנות והשובתים חוייבו בתשלום פיצויים בגין הנזקים שגרמו לחברות המערערות.

 

תקדימים שפסקו פיצויים

בתי המשפט קבעו תקדימים נוספים בהפרות של האיזון בין חירות השביתה לזכויות הזולת, תוך חיוב שובתים בתשלום פיצויים בגין נזקים. כך למשל, אם רופא שכיר מקבל הודעה שההסתדרות הרפואית הכריזה על שביתה, הוא משאיר חולה על שולחן הניתוחים והחולה נפטר - יש ליורשים תביעה נזיקית נגד הרופא.

 

דוגמאות נוספות - כשבמהלך שביתה חוסמים השובתים צומת דרכים מרכזית וכתוצאה מכך משתהה אחד הנוסעים בדרך שעות מרובות ונגרם לו נזק באובדן עיסקה רבת ערך, או שביתו של אדם עולה באש אך הכבאים אינם נענים לקריאתו לעזרה בשל שביתה שהוכרזה על ידי איגוד כבאי האש.

 

 

השביתה בדואר. ניזוקתם? אולי תקבלו פיצוי (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
השביתה בדואר. ניזוקתם? אולי תקבלו פיצוי(צילום: מוטי קמחי)

 

במקרה אחר, בית המשפט המחוזי בחיפה חייב את העירייה, את הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואת ארגון העובדים היציג של מצילי הים, לשלם לקטין פיצוי בעקבות טביעתו בחוף הים, אשר לא אוייש במצילים עקב שביתה. בתוך כך נקבע, כי ההסתדרות התרשלה בהחלטתה לאפשר את הפסקת העבודה בכל סוכות ההצלה באמצע היום במהלך חופשת הקיץ.

 

על פי ההחלטה, ההסתדרות צפתה, כי מתכונת זו של השביתה עשויה לסכן חיי אדם, אך המשיכה בה ובכך הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע. ביהמ"ש קבע, כי על ההסתדרות היה לערוך איזון מידתי בין אינטרס השביתה לבין חיי אדם ושלמות הגוף, ולהימנע מגרימת נזק בר צפייה לצד שלישי שאינו מעורב בסכסוך.

 

במקרה אחר, נהגי אוטובוס חסמו את האוטובוסים בחניון ההסתדרות ונעלו אותם מבלי לאפשר למעסיק להוציאם משם במשך שתי יממות. ביהמ"ש קבע כי הנהגים מנעו מהמעסיק לממש את זכותו היסודית והקניינית על האוטובוסים וחייב אותם לשלם לו פיצויים. עוד נקבע, כי לו היו הנהגים מותירים את האוטובוסים בתחנת המוצא או אף בחניון המעביד, נועלים אותם ומוסרים את המפתחות - הנזק היה עדיין בגדר ה"סביר והראוי".

 

במקרה נוסף, ביהמ"ש הוציא צו מניעה לפעולות אלימות של עובדים, שמנעו בכוח הוצאת סחורות וכניסה ויציאה למפעל. על פי ההחלטה, יש להבחין בין שביתה לבין פעולות לוואי של השובתים, שהן עוולות אזרחיות. כל זמן שאין עוברים על ההגבלות הקבועות בחוק - אין בכך משום עוולה משפטית כלפי אותו אדם, וכך גם במקרה בו נוקטים שובתים באלימות פיזית או מילולית.

 

תביעה לפיצוי על נזקים - איך עושים את זה?

נפגי שביתות יכולים לתבוע נזקים מסוגים שונים. לרוב ניתן לתבוע נזק פיזי ישיר, למשל נזק שנגרם למטען שעוכב בנמל בגין השביתה. בנוסף, ניתן לתבוע נזק כלכלי אחר שאיננו נזק פיזי ישיר, למשל הפסד כספי שנגרם עקב ייקורה הובלה או הוצאות כספיות נוספות בהן נאלץ לשאת צד שלישי בגין השביתה. 

 

כמו כן, אפשר לתבוע נזקים עקיפים, כאשר המעשה הבלתי חוקי גורם נזק לא רק לנפגע הישיר, אלא למי שנפגע פגיעה כלכלית עקיפה. כך למשל, במקרה של שביתת קציני הים - הנפגע הישיר הוא בעל השליטה בנמל, אך יש גם נפגעים עקיפים כמו בעלי המכולות שנחסמה מהם הכניסה לנמל, מי שהתקשר בחוזה הובלה עם בעלי האוניה שדרכה חסומה, מי שהתקשר בחוזה עם בעלי המטענים לרכישת הטובין שבמטען ועוד.

 

בכל מקרה, בתי המשפט נדרשים להגדיר את גבול הזהירות ולקבוע היכן עובר הגבול בשרשרת הנפגעים העקיפים, על ידי שימוש בבלמים של קשר סיבתי וריחוק הנזק. לפיכך, על ביהמ"ש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבות ולהחליט עד כמה רציני הנזק לצד שלישי עקב השביתה לעומת התועלת שהיתה צפויה לשובתים כתוצאה ממנה, ועד כמה לגיטימיים, חוקיים ומוסריים האמצעים בהם נקטו השובתים.

 

הכותבים הם עורכי הדין ממשרד בר-און, כהן, עורכי-דין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איתי בלומנטל
עובדי דואר ישראל מפגינים
צילום: איתי בלומנטל
צילום: צביקה טישלר
עו"ד רענן בר-און ועו"ד ורד כהן
צילום: צביקה טישלר
מומלצים