שתף קטע נבחר

התרשל בעיקול: הבנק ישלם 150 אלף שקל

בעקבות סכסוך בין מרכולים אישר בנק הפועלים עיקול על חשבון המנהל של הנתבעת. אלא שהלקוח המשיך לבצע פעולות. השופט מתח ביקורת על הבנק

בנק הפועלים אישר צו עיקול שניתן על חשבון של לקוח שלו, אבל התברר שאכיפת העיקול הייתה רשלנית והלקוח המשיך לבצע פעולות בחשבון. הנושא הגיע לבית המשפט שקבע שבנק שמנהל את עסקיו באופן ממוחשב לא יכול להרשות לעצמו טעויות מסוג זה. בנק הפועלים חויב בתשלום של 150 אלף שקל לנושה של בעל החשבון המעוקל.

 

פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

ראשית הפרשה בסכסוך בין שתי חברות לשיווק מזון. באפריל 2008 מכרה חברת "אריה שיווק" את זכויותיה במרכול במודיעין לחברת "א.ת.ר שיווק מזון". במסגרת חוזה המכירה חתם מנהל החברה הרוכשת על כתב ערבות אישי שלפיו הוא ערב לחובות החברה בהתאם לחוזה.

 

בשלב מסוים התגלע בין החברות סכסוך, והמוכרת תבעה את הקונה ואת המנהל שלה, בין היתר בטענה שלא עמדו בתנאי החוזה. כדי להבטיח את הסעד הכספי שיגיע לה במידה שתזכה בתביעה, הוטל לבקשת המוכרת עיקול זמני על הכספים והזכויות של מנהל הרוכשת בבנק הפועלים.

 

הבנק הודיע כי העיקול אושר אבל לא ציין שכספי המנהל משועבדים קודם כל לבנק, ואפילו אפשר למנהל לבצע העברות כספים מהחשבון, תוך התעלמות מוחלטת מהעיקול.

 

בסופו של דבר הועברה התביעה בין החברות לבוררות, וניתן פסק בורר המחייב את הרוכשת ואת המנהל שלה לשלם למוכרת 615 אלף שקל. משלא קיבלה את כספיה, הגישה המוכרת את פסק הבורר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל וביקשה לממש את העיקול אצל הבנק.

 

ראש ההוצאה לפועל הורה לבנק הפועלים להעביר למוכרת 193 אלף שקל - הסכום שאושר בעיקול. אלא שהבנק סירב בטענה שכספים אלה משועבדים לו, והוסיף שהעיקול שהטילה המוכרת אושר בטעות. בשל כך הגישה החברה המוכרת תביעה לבית משפט השלום ברמלה, בטענה שהדיווח המוטעה של הבנק בנוגע לעיקול גרם לה הפסד של 500 אלף שקל. הבנק טען מנגד שטעותו בוטלה בכך שתיקן את צו העיקול.

 

הבנק מחויב לאמת

השופט זכריה ימיני לא חסך ביקורת מהתנהלות הבנק הפועלים. לדבריו, בנקים מנהלים את עסקיהם באופן ממוחשב וכל נתון מוזרם למחשבים בזמן אמת. לכן, הציפייה של התובעת שהנתונים שהבנק הציג בפניה יהיו נכונים היא לגיטימית.

 

השופט הוסיף שהבנק מחויב להשיב תשובת אמת לצווי עיקול ועליו לצפות שתשובה שגויה תוביל לפגיעה בכיסה ובזכויותיה של התובעת. לפי השופט, הבנק יכול היה למנוע את הנזק לתובעת בקלות וללא הוצאות מיותרות באמצעות בדיקה ווידוא של נתוני הלקוח.

 

לעמדת השופט ימיני, מעדויות הצדדים עלה שהשעבוד של הבנק לא כלל סכום של 20 אלף שקל, על אף שהבנק קיבל לידיו את הסכום הזה. בנוסף קבע השופט שבשל שעבוד הכספים לבנק, התובעת הייתה זכאית לעיקול זמני על הציוד והמלאי שבמרכול, שאת שוויו אמד ב-100 אלף שקל.

 

התביעה התקבלה חלקית ובנק הפועלים חויב לשלם לתובעת 120 אלף שקל בתוסף שכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים