שתף קטע נבחר

"נצרות ויהדות לא יכולות לחיות במבנה אחד": זהו החדר שמאיים על ביקור האפיפיור

הסכם פוטנציאלי עם הוותיקן, שיסדיר כניסת מתפללים נוצרים למתחם הר ציון הקדוש לשלוש דתות, הוליד קמפיין ימני שמבקש "לא לפגוע בסטטוס-קוו". על מה בדיוק מדובר שם? סיור בחדר המריבה

הגדרתו הדתית של מתחם הר ציון בירושלים עלולה להעיב על ביקור האפיפיור פרנסיסקוס בישראל בשבוע הבא. קמפיין של פעילי ימין שמתבסס על דיווחים ושמועות על הסכם מתגבש בין ישראל לוותיקן, קורא לביסוס הסטטוס-קוו במקום ולהדרת מתפללים נוצרים ממנו.

 

חדר המריבה (צילום: עפר מאיר) (צילום: עפר מאיר)
חדר המריבה(צילום: עפר מאיר)

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

הכנות בבית לחם (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
הכנות בבית לחם(צילום: אלכס קולומויסקי)
במתחם הר ציון הסמוך לעיר העתיקה בירושלים נמצא - על פי המאמינים - קבר דוד המלך בקומה הראשונה ואת חדר הסעודה האחרונה בקומה השנייה - שניהם בריבונות ישראלית. קבר דוד נתון לאחריות המחלקה למקומות קדושים וחדר הסעודה האחרונה תחת משרד הפנים. כיום, מורשים נוצרים לבקר בחדר אך לא להתפלל בו (פרט ליומיים בשנה) וביקור האפיפיור יוביל, על פי הערכות, להסדרת הרשות לתפילה.

 

"ישראל חתמה עם הוותיקן ב-1993 על הסכם יסוד", אמרה חנה בנדקובסקי, מנהלת תוכניות ליחסי יהודים-נוצרים במרכז ירושלים. "וכעת יש הסכם סופי שצריך להיחתם שכולל הרבה פרטים. ככל הנראה, במסגרת ההסכם הקתולים ניסו להכניס זכויות תפילה בחדר, אך הפרטים בנושא עדיין לא פורסמו".

 

בנדקובסקי הסבירה כי "למבנה יש משמעויות דתיות לנוצרים כי כאן ישו אכל את הסעודה האחרונה עם תלמידיו ומכאן הפיצו את הבשורה הנוצרית. המקום קדוש ליהודים כי כאן זיהו בימי הביניים את מקום קברו של דוד המלך, והמוסלמים קידשו את המקום מאותה סיבה - קברו של נבי דאוד. באלף השנים האחרונות יש מתח סביב המתחם - מי מתפלל כאן ומי מחזיק במקום".

 

סרטון של פעילי ימין - "שוטרים אומרים שזו כנסייה":

החשש משינוי הגדרות הדת במתחם הוליד קמפיין ובמרכזו תפילות מחאה, לחץ על שרי הממשלה וביקורת נגד העומד בראשה. אריה קינג, יו"ר סיעת ירושלים מאוחדת במועצת העיר, הגדיר את המחאה כמאבק דתי והוסיף כי "יש פה דת נוצרית ודת יהודית והן לא יכולות לחיות ולהתקיים במבנה אחד, כי מבחינתנו כיהודים יש כאן איסור. החשש שלנו הוא שיהפכו את המתחם הזה לכנסייה בפועל. העסקה החדשה תשנה סטטוס קוו בן עשרות שנים, ומשום מה מסרבים להפיץ את פרטיה". לדבריו, "אם ניתן דריסת רגל לנצרות זו רק שאלה של זמן עד שהיא תלך ותגבר וחופש הפולחן שלנו ייפגע".

 

דויד נויהאוז, סגן הפטריארך והממונה הכללי על הקהילות דוברות העברית בישראל, הודה כי שאיפת הנוצרים היא חתימה על הסכם שיסדיר תפילות קבועות שלהם במתחם, אך לא פירט את תוכנו. "זה מקום מרכזי לנוצרים בעולם, וכרגע ניתן להתפלל בו עם אישורים מיוחדים מהרשויות. במובן מסוים, שם נולדה הכנסייה ואין טבעי מזה שנוצרים רוצים לבקר ולהתפלל בחדר".

 לדבריו, המחאה מבוססת על "כמה אנשים מטורפים שהולכים בכל העיר ומפיצים כרזות. מאחורי ההתבטאויות המאוד קיצוניות עומדת דרישה פשוטה: נוצרים, אל תבואו לכאן, אנחנו לא רוצים אתכם".

 

במשרד החוץ דחו מכול וכול את הטענות על הסכם סודי עם הוותיקן והבהירו כי הסיכום הוא רק בעניין זכויות הפולחן של נוצרים באולם הסעודה האחרונה. "אין שום הסכם לריבונות או לשליטה או לכל דבר אחר כפי שטוענים אותם גורמים", הדגישו במשרד החוץ. "ישראל תמשיך לשלוט במקום באופן מלא. לנוצרים תינתן זכות להתפלל במקום הרבה יותר פעמים ממה שקורה כיום, שזה פעמיים".

 

ביקור האפיפיור בישראל יציין 50 שנה למפגש בין האפיפיור פאולוס השישי לפטריארך האורתודוקסי של קונסטנטינופול (איסטנבול) אתנגרוס, שהתרחש בירושלים בינואר 1964. הוא יסייר בכנסיית הקבר ובמקומות הקדושים לנצרות וייפגש עם הקהילות הנוצריות המקומיות. את יומו השני בירושלים יקדיש האפיפיור לביקורים רשמיים ביד ושם, הר הרצל ובית הנשיא. הוא ייפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והרבנים הראשיים, וכן עם ראשי הדת המוסלמים, ובהם המופתי של ירושלים.

 

מבצע האבטחה הגדול סביב הביקור הרגיש צפוי להעסיק את המשטרה, את צה"ל ואת היחידה לאבטחת אישים בשב"כ.

 

בהכנת הידיעה השתתפו אטילה שומפלבי ויואב זיתון
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
האפיפיור פרנסיסקוס
צילום: AFP
מומלצים