שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    משבר הדיור הדרוזי: 'הופקעו 85% מהאדמות'
    מדיניות נוקשה במתן היתרי בנייה ובהפשרת קרקעות הובילה למשבר חריף. יותר מרבע מבתי האב בכפרים הדרוזים מתגוררים בבתים שנבנו או הורחבו ללא היתר. "אנחנו מרגישים אזרחים סוג ג' או ד'"

    משבר דיור חמור, גם במגזר הלא-יהודי: בכירים בעדה הדרוזית אמרו כי על פי נתוני משרד הפנים יותר מרבע מ-30 אלף בתי האב בכפרים הדרוזים מתגוררים בבתים שנבנו ללא היתר בנייה או שהורחבו ללא היתר. מדובר בסך הכול בכ-8,000 מבנים, ועל פי גורמים שונים ששוחחו עם ynet בשבוע האחרון, הסיבה למשבר היא מדיניות נוקשה של המדינה במתן היתרי בנייה ובהפשרת קרקעות המיועדת לגידול באוכלוסייה. לא מעט מהם הדגישו ש"אם המצב לא ישתנה, הוא יגיע לפיצוץ".

     

    סיפורים חמים נוספים - בפייסבוק שלנו

     

    דוגמה למשבר אפשר לראות אצל משפחת בוז שמתגוררת סמוך לבית המועצה בכפר ג'וליס שליד עכו. מדובר במבנה שגודלו 160 מ"ר, ובו גרות למעשה ארבעה משפחות גרעיניות: ההורים המבוגרים, ושלושת ילדיהם הבוגרים עם משפחותיהם. כדי להסתדר חילקו בני המשפחה את הבית לארבעה חלקים: ההורים מסתפקים ב-25 מ"ר, וכל אחד מילדיהם זכה לדירה בגודל 45 מ"ר. החלוקה הזאת עלתה למשפחה בקנס של קרוב ל-900 אלף שקל בגין בנייה חוקית, אבל בניה מתעקשים: אם המדינה לא מקצה לנו קרקע, איפה היא מצפה שנגור?

     

    "אין לי חדר לילדים". משבר הדיור הדרוזי    (צילום: מוחמד שינאווי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    משפחה בהמתנה (צילום: מוחמד שינאווי)
    משפחה בהמתנה(צילום: מוחמד שינאווי)
     

    האח הבוגר האיל גר בדירה המחולקת עם אשתו ושלושת ילדיהם שישנים באותו חדר. "נמאס לנו, נחנקנו", הוא אומר. "למרות כל הפניות שלנו לרשויות שאחראיות על דיור וקרקעות, ולמרות המחאה שלנו, כבר 15 שנה לא מקצים מגרשים חדשים. אומרים שמגיעות זכויות על שירות בצבא אבל הכול חרטא. כולנו שירתנו בצבא, אבל המדינה דופקת אותנו. אפילו אנשים שמתגוררים באל-עראקיב מנחמים אותנו".

     

    אחיו הצעיר של האיל עובד בשירות המדינה ומחלק את זמנו בין ישראל לפעילות בחו"ל. הוא נשוי עם ילדה ויחד עם רעייתו הם מצפים לילד נוסף. "לגור במקום שאין בו היתרי בנייה זאת גזילת זכויות", הוא טוען. "גם ככה אין פה כבישים או חשמל או מים. אני ואשתי מתוסכלים. אנחנו מרגישים אזרחים סוג ג' או ד'. אם לא נשלם את הקנסות אז אבא שלי בן ה-62 ייכנס לכלא כי הכול רשום על שמו".

    האיל בוז: "נמאס לנו, נחנקנו" (צילום: מוחמד שינאווי)
    האיל בוז: "נמאס לנו, נחנקנו"(צילום: מוחמד שינאווי)
     

    האב מסכם: "היחס מהמדינה משפיל. בגלל שאין היתרי בנייה, הבנים שלי בנו על אדמה פרטית. הגיעו אליי הוועדה המחוזית וניסו לעצור את הבנייה אז אמרתי להם שאני מוכן במידה שיתנו לי אדמה חלופית, אבל כלום לא עזר. מאיפה אני אשלם להם 900 אלף שקל?".

     

    סיפור דומה אירע גם למשפחה בכפר חורפיש שבגליל העליון, שם עומדים מאות בתים שנבנו ללא אישורי בנייה. תושב הכפר בן 35, קצין במילואים, מספר שהתייאש בתום עשר שנים שבהן המתין לאישור בנייה, ולבסוף בנה בית ללא רישיון על אדמה פרטית ששייכת למשפחתו. "אשתי ואני, עם שני ילדינו, גרים בבית שאין בו חשמל, מים או ביוב", הוא אומר. "ועכשיו מאיימים עליי שאני אלך לכלא. אנחנו תמיד שומעים מהמדינה שאנחנו אזרחים שווים שמקבלים הכול כמו היהודים, אבל זה לא נכון".

     

    "אל תנסו אותנו"

    יו"ר הוועד הדרוזי להגנה על האדמה, פהמי חלבי מדאלית אל כרמל, מוסיף: "הגענו למצב בלתי נסבל. הפקיעו לנו כמעט 85% מהאדמות וביישובים כמו דאלית אל כרמל ועוספיה, לכמעט 70% מהאדמות אין היתר בנייה. זה מוביל לתביעות משפטיות, צווי הריסה וקנסות כבדים של 250 אלף שקל לכל משפחה".

    בני משפחה שלא קיבלו היתר בנייה (צילום: מוחמד שינאווי)
    בני משפחה שלא קיבלו היתר בנייה(צילום: מוחמד שינאווי)

    סגן ראש המעוצה בג'וליס נזיה נבואני, המכהן גם כראש הוועד העממי לטיפול במצוקת הדיור, מספר כי הבעיה מדירה שינה מעיניו: "כיום אנחנו זקוקים כמעט ל-250 מגרשים לבנייה ואין פתרון מידי. אנשים מגיעים לגיל 35 או 40 ולא מצליחים למצוא חלקת אדמה כדי להתחיל לבנות בית ולחיות בכבוד. אני אישית מכיר שמונה זוגות שהתארסו לתקופה של 5-4 שנים אבל נפרדו בגלל מצוקת הדיור. בשנים האחרונות אנשים מעדיפים לעזוב את הכפר ולשכור דירות בכרמיאל או אפילו בתל אביב".

     

    מה המדינה עושה כדי לסייע לעדה הדרוזית בנושא הזה?

    "לא מספיק. אנחנו משרתים את המדינה ותמכנו ביישוב עוד לפני שהיא קמה. מגיעה לנו תמיכה ולא קיפוח. אתה רואה צעיר בן 21 שחוזר לכפר אחרי שלוש שנים של שירות קרבי, אבל אין לו דרך להשיג חלקת אדמה ואין עם מי לדבר. אני מזהיר: אם המצב יימשך, העדה הדרוזית תצא מגדרה. לא כדאי לממסד לנסות אותנו בדברים אלו. פיצוץ הוא עניין של זמן".

     

    עו"ד ראאד שנאן, שמשמש יועצו של המנהיג הרוחני השיח מופק טריף, עוסק שנים ארוכות במצוקת הדיור של העדה הדרוזית. לדבריו, "מצוקת הדיור בכפרים הדרוזים היא הקשה ביותר בישראל. 8,000 הבתים שנבנו ללא היתר לא יוכלו לקבל רישוי בגלל בעיית תכנון ומתאר והפשרת קרקעות. התוצאה היא שבאלפי מקרים מתגוררות כמה משפחות תחת קורת גג, ו-30 אחוזים מהדרוזים בישראל נחשבים עבריינים על פי חוק התכנון והבנייה. המצב הזה מחייב פתרון של הרשויות האחראיות".

     

    ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "המשרד הקים ועדה ציבורית העוסקת בקידום התכנון והבניה במגזר הדרוזי, בראשה עומד השופט אורי גורן. במחוז צפון הבנייה ללא היתר נכללת בתחום הפיתוח של היישובים, דבר שיאפשר בעתיד לקבל היתר בניה על פי הנדרש בחוק. הוועדה המחוזית מטפלת בנושא, תוך בחינה והכנסת אזורים לשטחי פיתוח על מנת שבעתיד ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה בהתאם. במחוז חיפה, המחוז מקדם מהלך תכנוני נרחב להסדרת הבנייה הכולל הכנת תכניות מתאר כוללניות וקידום תכניות מפורטות לשכונות המגורים. על פי הערכת הגורמים המקצועיים, במסגרת מהלך זה יוסדר רובם המכריע של המבנים הקיימים בשטחים לא מוסדרים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "משבר הדיור הדרוזי: 'הופקעו 85% מהאדמות'"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוחמד שינאווי
    סגן ראש המעוצה בג'וליס נזיה נבואני
    צילום: מוחמד שינאווי
    מומלצים