מה בוער?
דווקא עכשיו, כשהאדמה בוערת מתחת לרגלינו, יש כאלה שדחוף להם להתלבט בין ברק לפרס, בין כן הסכם ללא הסכם. צאו לרחובות והזהירו מפני שרון
אני מקנאה בצ'כים. מינו להם פוליטרוק כמנכ"ל רשות השידור. העיתונאים התמרדו בשם חופש הביטוי והעם יצא לרחובות בהמוניו והתייצב להגנה על הדמוקרטיה.
בישראל עומד לבחירה לתפקיד ראש הממשלה אדם אשר הולך, הוא ושותפיו, יצחק לוי ורחבעם זאבי, לגזול מאתנו את האפשרות לשלום. הם מאיימים בתוכניתם להפוך אותנו לספרטה מטורפת שחיה על חרבה, והעם מתווכח ומתמזמז סביב השאלה פרס או ברק, ברק או פרס. מותר לחתום על הסכם עכשיו, או אסור.
בתקופה האחרונה קיבלנו את המנה הראשונה של מה שעשוי לקרות כאן. חיסולים על-ידי צה"ל בלי לחשוב על תגובות שרשרת - תגובות שכבר נראות בשטח בהוצאה להורג של משת"פים; מתנחלים חמושים ופורעי חוק (ובמפורש פורעי חוק ולא "לוקחים את החוק בידיים", שהרי אין חוק המתיר להרוג, להרוס ולהשמיד בתים ויבולים של חפים מפשע) שפועלים חופשי-חופשי; אנחנו שומעים קולות על גירוש וטיהור אתני, ומקשיבים ל'גנרלים" הברוטלים, שלמען נוחיות הצבא עוקרים כרמים ועצי זית ויערות.
וכל זה קורה עכשיו, בימים של בין השמשות, כאשר ברק וחבריו מנסים עדיין להביא לרגיעה ולקדם הסדר, או לפחות שלבים להסדר של שלום, ובלבד שייפסק מחול הדמים. דווקא עכשיו יוצאים אנשי השלום בשאלות הסרק של "מה בוער?" פתאום כולם שכחו שפעם דקלמו את המשפט "כל המציל נפש כאילו הציל עולם מלא", ובמקום לצאת לרחובות ולעודד את העושים לקידום הסכמים ולהבאת רגיעה, הם סופרים בסקרים את ההפרש בין ברק לפרס, ומפוררים את המחנה. כך יפול השלטון כפרי בשל לידי אריק הכובש והמיישב, ולידי שותפיו מיש"ע, אנשי כהנא, קיצוני החרדים ואנשי הימין.
במקום שאנשי רוח ודעת יזעיקו שמים וארץ, יקראו בגרון ניחר ויזהירו מפני אפשרות של פשיזציה וגזענות פעילה, הם עוסקים, דווקא היום, בחפירות המתנהלות בהר הבית. זה פשוט לא יכול לחכות עד אחרי הבחירות..
אפילו במרצ משהו השתבש. ההנהגה מגויסת למאבק הבחירות ועל השלום, ואנשי השורה (לא כולם) מסתובבים מתלבטים ואוספים חתימות למען פרס. צאו לרחובות, לכיכרות ולשווקים, ביישוב העברי וביישוב הערבי, וזעקו נגד מה שעלול להתרחש כאן אם שרון ינצח.
זכרו את הרכב הכנסת ואת אופי חבריה. העזו להשתמש בתבונה ובדעת והזהירו מפני הסכנה. ברק, בן עמי, ליפקין-שחק וחבריהם הם פטריוטים ישראלים. הם לא יפקירו ולא ימכרו את המדינה, ולזכותם יש לחזור ולומר שהם – יותר מאחרים – מבינים את גבולות הכוח (מה שקשה מאוד לומר על שרון וגם על הרמטכ"ל מופז). הם גם מבינים את המשמעות של הפקרת המשא ומתן לשלום עלול לעולל במקומותינו