עמוס תמם: "לא מוכן לגלם חייל מתעלל"

עמוס תמם נחשב לאחד השחקנים המצליחים היום בישראל, אבל הוא ידע גם רגעים נעימים פחות, כשבקושי הצליח להתפרנס מעולם המשחק. "היו לי מחשבות לעבור הלאה, היתה תחושה קשה", הוא מספר בראיון. ולמרות הזיכרון הזה הוא מרשה לעצמו לברור תפקידים בקפידה כיום, כמעט כמו שהוא בוחר מילים זהירות לתשובות שקולות היטב.

"בבחירת התפקידים שלך כשחקן אתה מביע דעה. אני יודע שלא לכולם יש את הזכות והאפשרות, וגם לי לא תמיד היתה ואני לא יודע אם תמיד תהיה לי, אבל כל עוד אני יכול, זה מה שאעשה". תמם מתכוון למקרה ספציפי שבו הוצע לו להיבחן לתפקיד של חייל ישראלי ששומר במחסום ומתעלל באישה בהריון. "קראתי את זה והרגשתי שאני לא יכול ללכת לאודישן", הוא אומר כשעיניו מתמלאות בדמעות. "הכל קורה בעולם, אבל כאחד שהיה שם בחברון, אני יכול להגיד שאף פעם לא ראיתי דבר כזה. אני לא יכול להתחבר למשהו שאני לא מאמין בו. כל אחד בוחר את הקול שהוא רוצה להשמיע. עם זאת, אני לא אומר שלא אעשה תפקידים אחרים שנוגעים בכיבוש או בכל דבר פוליטי אחר, השאלה היא איך מטפלים בו".

תמם בן ה-36 היה בעבר חבר בחבורת "מה קשור", אולם עזב אותה לפני שהתפרסמה. הוא נחשף לראשונה בטלנובלה היומית "השיר שלנו", ומאוחר יותר שיחק  בסדרות "סרוגים", "עספור", "שביתה" ובסרטים "גיבורים קטנים", "שלוש אימהות" ו"טור אחד לחלום". גם על במת התיאטרון הוא עלה - בין היתר בהצגה "הבדלה" בקאמרי וב"קזבלן", ובימים אלה תמם שב למסך הטלוויזיה עם העונה השנייה של סדרת המשטרה "אחת אפס אפס".

שיחה על "קזבלן" לא מעוררת אצלו שום טענות על אפליה בגלל המוצא המזרחי או הילדות ברמלה. "קזבלן כן מביא אותי לידי ביטוי, אבל לא ברובד השטחי של אשכנזי ומזרחי", הוא אומר בנחרצות, "בחרתי שלא להסתכל על זה ברמה של עדה, אלא של קיפוח, כי אם אלהק את קזבלן בעוד עשר שנים - אקח שחקן אתיופי או רוסי. כשאתה בא מחוץ לתל אביב אתה מרגיש קורבן כי אתה מאמין שלא מגיע לך. אבל בתכלס אתה רואה שזה לא ככה. אם אדם יסתכל על עצמו כעל קורבן, זה מה שהוא יקבל. קזה, למשל, בא עם רגשי נחיתות, אבל הוא לא רואה שקיבל צל"ש, שהוא סוחף את כל השכונה אחריו, שהילדה ההיא מתאהבת בו. למרות כל זה, הוא בוחר לראות את זה שהוא קורבן. לא משנה מי אתה ומאיפה אתה, אתה יכול להגיע אם אתה מאמין בזה. תראו את המטרה ותוותרו על הנתונים".

מעולם לא הרגשת מקופח?

"בטוח שהרגשתי פה ושם קיפוח, אבל אני בוחר לא לתת לזה משקל ואני מסתכל על הטוב. לא מדובר בגזענות, אלא בחוסר סובלנות. חוסר סובלנות של האשכנזים כלפי המרוקאים כי הם היו כאן קודם, חוסר סובלנות של המרוקאים כלפי הרוסים, חוסר סובלנות של הרוסים כלפי האתיופים וככה הלאה".

אחרי שלוהק לתפקיד, אריק הלר הפך לאריק ארבל(צילום: גיא קרן)

זה השפיע עליך בקבלת תפקידים?

"קח לדוגמה את אריק ארבל מ'אחת אפס אפס', הדמות שאני מגלם שם. לפני שהגעתי לאודישן, קראו לו אריק הלר. אחרי שהחליטו לקבל אותי לתפקיד, שינו את השם לאריק ארבל".

וזאת בעיה בעיניך?

"לא, כי אני זה עמוס ואנשים יודעים מי זה עמוס.  לא שינו את זה לאריק אבוטבול. שינו את שמו לאריק ארבל שזה הכי ישראלי שיש, אני ישראלי".

חי עם הפפראצי בשלום

את הראיון בחר תמם לקיים בבית קפה מרוחק מהברנז'ה, ולמרות זאת צלם פפראצי שארב לו במקום הצליח לעורר את כעסו - עד כדי כך שעזב את הכריך שלו בהפגנתיות. "אני לא אהיה צבוע, אף אחד לא אוהב את זה כשלא נוח, וכולם אוהבים כשנוח להם", הוא אומר, "רוב הזמן זה לא נעים כי הם תופסים אותך בסיטואציות לא נוחות לך - אתה עסוק, טרוד ולא בא לך להיות ייצוגי כל הזמן. אבל אני יודע שזה חלק מהמשחק וחלק מהמחיר שאתה משלם. אני פשוט בוחר לחיות עם זה בשלום".

תמם חוזר כאמור לנעליו של השוטר אריק ארבל במסגרת העונה השנייה של "אחת אפס אפס", שעולה הערב (ב') בערוץ 10. הצילומים, אגב, הופסקו  זמנית באמצע בגלל הבעיות הכלכליות של הערוץ. "אני מרגיש שזכינו, כי לקבל הזדמנות לעשות עונה שנייה זה לא משהו שמובן מאליו, במיוחד במצב הכלכלי של ערוץ 10 ושל הטלוויזיה בכלל. ואני מרגיש שאנחנו בדרך לעונה אפלה וחזקה יותר בזכות הבמאי אמיר מן", אומר תמם.

"אחת אפס אפס". עונה אפלה יותר(צילום: גיא קרן)

המצב הכלכלי של תעשיית הטלוויזיה כולה לא מזהיר, ומרבית הכסף מושקע לרוב בריאליטי.

"הערוצים בסופו של דבר הם עסק פרטי והם רוצים להתפרנס, וריאליטי אכן מביא נתוני רייטינג גבוהים. יש ניסיונות לעשות תוכן מקורי, אבל כל כישלון כזה עולה ביוקר. קטונתי מלתת פתרון אבל צריך לעשות שינוי חקיקתי. כלומר אפשר לעשות ריאליטי והכל בסדר, אבל צריך אלטרנטיבה נוספת, והיום לצערי כמעט ואין".

בעבר אמרת שאתה צופה בריאליטי.

"אני מאוד אוהב לראות ריאליטי כי זה בית ספר מדהים למשחק. ב'אח הגדול', לדוגמה, אני יכול ללמוד אנשים, אתה יכול לראות שהאדם אומר לך משהו ואז הוא הולך ל'אח הגדול' ואומר משהו אחר. אתה רואה את הבפנים של האנשים. נכון שהמחיר שהאנשים האלה משלמים הוא יקר, אבל אף אחד לא בן עשר והם מחליטים לעצמם. כל המדינה רוצה להיות בריאליטי, זאת מחלה פשוט".

הנחית ריאליטי שלא ממש הצליח. אתה מצטער על "אקסטרים מייקאובר"? 

"אני עומד מאחורי אקסטרים במאה אחוז. בשלוש השנים האחרונות קיבלתי המון הצעות להנחות. כמעט כל ריאליטי שראית הציעו לי להנחות. הלכתי לשתי פגישות  ממה שהציעו לי, כי מדובר היה בדברים גדולים, אבל הלב שלי לא נתן לי. כשהגיעה ההצעה מ'אקסטרים מייקאובר', מיד ידעתי שאם אנחה תוכנית - זאת תהיה היא. השורה התחתונה: עברה חצי שנה מאז שהתוכנית ירדה, ויש עשר משפחות שיש להן חיים טובים יותר. המספרים לא היו לטובתנו, אבל ערוץ 10 עשה ניסיון אמיתי לייצר משהו טוב. יש פה משפחה שמביאה את הסיפור שלה בשביל רייטינג, הכל נכון. אבל שים את זה מול מישהו שמוכר את המשפחה שלו בשביל כסף, ולא יוצא לו משהו טוב. כולם יצאו מזה טוב, מה שאני לא תמיד יכול להגיד על תוכניות אחרות".

מה אתה מעדיף, טלוויזיה או תיאטרון?

"האמנות היא שונה לחלוטין. בתיאטרון התחילה ההצגה  - המטוס המריא. בשיר 'רוזה' ב'קזבלן' יש קטע שאני על הבר וקופץ עם ידיים מושטות. לפני חצי שנה עשיתי סגירת רגליים לא נכונה,  וכשנחתתי היתה לי פריצת דיסק באמצע ההצגה. בהפסקה מרחו לי משחה מה שעזר לי לסיים את ההצגה. בהמשך הייתי צריך לעשות עוד ארבע הצגות ואין לי מחליף, אז קיבלתי זריקה וכל הריקודים ותפקידי ההרמות הועברו לאנשים אחרים. בסוף ההצגה כל האולם הריע. צדי צרפתי כתב לי סמס שהיתה הצגה נפלאה: 'לדעתי הקונספט של קזה נכה צה"ל הוא חזק'. אז זה הקסם של התיאטרון".

"קודש הקודשים". עמוס תמם ואשתו טל נרובאי(צילום: עידו ארז)

תמם, שהתחתן לפני כחצי שנה עם בת זוגו השחקנית טל נרובאי, לא מרבה לדבר על חיי הנישואים. כשהוא נשאל עליה, משתנה שפת הגוף שלו והוא הופך סגור ונבוך. "אני לא מרגיש בנוח כשאני צריך לדבר על הבית שלי. האישה שלי זה קודש הקודשים מבחינתי. ואני עושה את זה מתוך התחשבות בה".

אז לא נדבר עליה. איך נראים החיים שלך אחרי החתונה?

"מאז החתונה יש יותר רוגע, שקט. לא תכננתי להתחתן בגיל מאוחר. פתאום אמרתי לעצמי 'וואי אני בן 36'. אני יכול להגיד לך שהמשפחה שלי כבר הפסיקה להלחיץ אותי בעניין הזה, אבל בדיאלוג הפנימי שלי זה עלה".