שתף קטע נבחר

"סרדין בכיתה": הצפיפות גבוהה, הרמה יורדת

כמחצית מהורי התלמידים סבורים שהצפיפות בכיתות היא הבעיה המרכזית במערכת החינוך. גם מנהלים מודים: "זה פוגע באיכות ההוראה". ההורים יצאו בקמפיין להורדת הצפיפות ומזהירים: "אם לא תהיה ברירה נצא לרחובות"

זה החל מקבוצה בפייסבוק - "המאבק להורדת הצפיפות בכיתות" - שפתחו הורים מודאגים מחולון, לאחר שהתבשרו על סגירת מספר כיתות במוסד החינוכי של ילדיהם. תוך שבועיים צבר עמוד הפייסבוק יותר מ-5,000 לייקים ועשרות הורים מכל הארץ כבר הצטלמו עם ילדיהם אוחזים בשלט שבו כתוב "גם הילד שלי סרדין בכיתה". ההורים מתכוונים להגיע לדיון שהכנסת תקיים בנושא ב-9 ביוני, ומאיימים להחריף את המאבק אם לא יתייחסו לטענותיהם.

 

 


שקד (למעלה) ודף הפייסבוק עם העצומה. "לילדים שלנו אין סיכוי" ()
שקד (למעלה) ודף הפייסבוק עם העצומה. "לילדים שלנו אין סיכוי"
 

"מדובר בשני מקרים שצצו בו זמנית בבית ספר 'רביבים' שבו לומדים ילדינו", הסבירה ל-ynet דנה שקד, מיוזמות דף הפייסבוק. "ישנה שכבה של ילדי גן חובה שעולים לכיתה א', ונכון לעכשיו מדובר ב-160 ילדים שיחולקו לארבע כיתות בלבד. המשמעות היא 40 תלמידים בכיתה. המקרה השני מתייחס לשכבת כיתות ג' שבה יהיו בשנה הבאה 112 תלמידים במקום 118, וכעת רוצים לחלקם לשלוש כיתות במקום לארבע כפי שהיה עד כה, כלומר 38-37 תלמידים בכיתה". שקד והורים נוספים לתלמידים בבית הספר החליטו למחות נגד הצפיפות. "איך המורים יכולים ללמד בכיתה? יש להם דקה ברוטו לכל תלמיד. מתי המורה תבחין בילד שזקוק לעזרה? מתי היא תסייע לתלמידים בשיעורים? אין להם סיכוי בכיתה, אני אומרת את זה בעצב וברחמים, והבעיה היא שגם לילדים שלנו אין סיכוי".

 

דגנית גרינבוים, תושבת אלפי מנשה ואם לשלושה ילדים בכיתות א', ג' ו-ו' היא אחת מאותם הורים שנאלצים לשלם עבור שיעורים פרטיים. "הכיתות אצלנו מאוד צפופות", היא אומרת, "מספר התלמידים בכיתות של הילדים שלי נע בין 35 ל-37. המורה של הילד שלי בכיתה א' פשוט לא מגיעה אליו. הילדים שלי מגיעים הביתה בלי יכולת לימודית בסיסית, ופעם השבוע מגיעה לפה מורה פרטית לכל אחד מהילדים".

גרינבוים. נאלצת להביא מורה פרטית להשלים את חומר הלימודים ()
גרינבוים. נאלצת להביא מורה פרטית להשלים את חומר הלימודים
 

בתה נועה, תלמידת כיתה ג', סיפרה כיצד מתנהל שיעור בכיתתה. "זה מפריע ללמידה, המורה לא תמיד מספיקה לגשת אליי כי היא עוברת בין כל התלמידים. חוץ מזה, נורא צפוף בכיתה וכשצריכים לקום למורה כולם דוחפים אחד את השני וממש אי-אפשר לעבור במעברים".

 

מורה בבית ספר יסודי בצפון הארץ מודה שקיים קושי רב לעבור יום לימודים בצפיפות שכזו. "ככל שיש יותר תלמידים בכיתה, אז היחס פחות אישי", היא מבהירה. "יש תלמידים עם ליקויי למידה, בעיות וקשיים, ואין אפשרות להגיע לכולם. מעבר לזה השחיקה שלנו כמורים גדולה מאוד. בשכבות הגיל הנמוכות יש חשיבות להגיע לכל תלמיד. יש בעיות חברתיות ורגשיות. זה גיל שבו צריך להכיל אותם. זה דורש המון וזה חד-משמעית בא על חשבון הלמידה. אני לא יכולה ללמד לפני שאני מחנכת".

יש שיפור בחטיבות הביניים, אבל ישראל עדיין במקום נמוך מאוד ()
יש שיפור בחטיבות הביניים, אבל ישראל עדיין במקום נמוך מאוד

מנהל בית ספר יסודי במרכז הארץ הוסיף: "ברגע שמחנך אחראי על כל כך הרבה ילדים, הוא לא מסוגל לדעת מה עובר עליהם, אם הרביצו להם בהפסקה, אם יש בעיות בבית. בכיתות הנמוכות זה גם פוגע באיכות ההוראה".

 

אמנון רבינוביץ', מורה בבית הספר השש-שנתי (חטיבת ביניים ותיכון) זיו בירושלים, אומר כי הבעיה היא לא רק בבתי הספר היסודיים. "כשרוצים לייצר דיון משמעותי בכיתה ואתה רוצה לחנך את התלמידים להקשיב זה לזה ולתת משוב, כמעט בלתי אפשרי לעשות זאת בכיתה של 35 תלמידים". רבינוביץ', שייסד את תנועת המורים, הבהיר כי בכיתה של 21 תלמידים אפשר לעשות דברים משמעותיים הרבה יותר. "לי באופן אישי חשוב שכל ילד בשנותיו בתיכון יידע להביע את עמדתו. בכיתות שאני מלמד בהן ישנו קושי גדול לעשות זאת. אם רוצים להוציא לפועל למידה משמעותית, כמו ששר החינוך פירון אומר, זהו צריך להיות השינוי הראשון".

 

רבינוביץ' אומר שגם ברמת המשמעת, כיתה גדולה מאתגרת הרבה יותר. "יש לי כבר שיטות כיצד להתחיל את השיעור במהרה, אבל לוקח זמן עד שבאמת המורה מתחיל ללמד. להיכנס לכיתה של 35 תלמידים זו משימה מורכבת מבחינת משמעת וזה בסופו של דבר בא על חשבון חלק מהשיעור". מורה בתיכון ממרכז הארץ הצטרף לדבריו של רבינוביץ'. "עד לפני שלוש שנים לימדתי בכיתות של 38 תלמידים והיום יש לי כיתה אחת של 35 תלמידים וכמה כיתות קטנות יותר. צריך לזכור שישנם תלמידים שרמת הידע והמוטיבציה שלהם נמוכה ויש כאלה בעלי מוטיבציה גבוהה". לדברי המורה, "כשמספר התלמידים בכיתה גדול, קשה מאוד להגיע לכל אחד ולקדם את התלמידים. המאמץ שנדרש מהמורה הוא גבוה יותר, ואם הוא מיומן פחות אז יהיה למורה קשה יותר". המורה מציין כי בכיתות כאלה מורה מצליח ללמד 30-25 דקות נטו. "מבחינת המשמעת, אין ספק שישנה בעיה, בעיקר היום בעידן הטלפונים החכמים. בעיות המשמעת גוברות בכיתות גדולות. כשהכיתה עמוסה פחות - השליטה בה גבוהה יותר".

 

מקום 25 מתוך 27 במדינות המפותחות

על פי נתוני דו"ח ה-OECD לשנת 2013, בכיתה ממוצעת בבית ספר יסודי בישראל לומדים יותר מ-27 תלמידים, לעומת 21.2 תלמידים בממוצע בקרב שאר המדינות המפותחות. ישראל מדורגת במדד זה כמעט בתחתית הדירוג: המקום ה-25 מתוך 27. בחטיבות הביניים בארץ ירד מספר התלמידים בכיתה בשנים האחרונות, מ-32.2 תלמידים ב-2009 ל-28.7 ב-2011. אלא שעדיין מדובר בנתון בעייתי בהשוואה לממוצע ב-OECD, העומד על 23.3 תלמידים בכיתה. גם במדד זה מדורגת ישראל במקום נמוך מאוד: 22 מתוך 27.

 

התקן של משרד החינוך עומד על עד 40 תלמידים בכיתה. כלומר, רק בתלמיד ה-41 ניתן לפתוח כיתה נוספת. בשנים האחרונות נהגו רשויות מבוססות לפתוח על חשבונן כיתות נוספות במטרה להקטין את הצפיפות בכיתות.

משרד החינוך התנגד לכך בטענה שזה מגדיל את האי-שוויון בין תלמידים ברשויות חזקות לחלשות. לאחרונה דחה בית המשפט עתירה של עיריית הוד השרון שביקשה גם היא לפתוח כיתות נוספות. בתגובה להחלטה הוציאה מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, הודעה, שלפיה בשנת הלימודים הבאה לא תאושר חריגה מהתקן.

 

על פי סקר שערך ארגון ההורים הארצי, כמחצית מהורי ישראל חושבים שהבעיה העיקרית במערכת החינוך היא הצפיפות בכיתה. "תוצאות הסקר שקיימנו מעידות על הבעיה העיקרית בעיני הורי ישראל", אומר יו"ר הארגון, עו"ד גדעון פישר. "ישנה התחייבות שלטונית של מדינת ישראל להפחית את הצפיפות למקסימום 32 בכיתה, וישנה התחייבות של ישראל לאמץ את התקנים המקובלים בעולם. הורים נאלצים לשלם עשרות אלפי שקלים בחודש להשלמות באמצעות שיעורים פרטיים".

 

ב-9 ביוני יתקיים דיון בנושא בוועדת החינוך של הכנסת, וההורים מתכוונים להגיע אליו. "אנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי לספק לילדים האלה חינוך ראוי", אומרת שקד, "אם לא תהיה לנו ברירה - גם נצא לרחובות". ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דנה שקד, אחת מיוזמות המאבק
מומלצים