היי נוער, בלי שטויות! שמעתם?!
איך תדעו אם אתם בזוגיות הורסת או "הורסת"?!?
"שלום יומן יקר מזמן כבר לא התראינו... רע לי! אני מדוכאת!
למה, אתה שואל? בגלל הלימודים ובגלל ג. ג'. הוא בחור בכיתה י"א. הוא לא לומד בביה"ס שלי. הוא לומד באנקורי. הוא גם אירופאי, לא ברור בדיוק מהיכן, מבלגיה או שאבא שלו אמריקאי או משהו. הוא גבוה, שתני, יש לו עיניים ירוקות ועגילים, היה בעבר פנקיסט. נשארו לו רק שני עגילים מאז. הוא מעשן כמו חמור, אולי גם סמים.
נדלקתי עליו! כל הבית ספר יודע. בטוח שגם הוא!
אני מרגישה כזו תינוקת על כך ששיתפתי אותך בכל אהבותיי הרבות, אבל זו המיוחדת מכולן והכי רצינית. מבטים עפים בינינו, מלא בנות מתות עליו. סיפרו לי שהוא גמר עם חברתו ציפי הדבהההה... מה הוא עשה איתה בכלל?! מסתבר שסיפרו לה שאני חולה עליו.
אוף אלוהים אני משתגעת!! שלח לי איזה נס!! הוא חייב להיות שלי! אתמול הוא בא לביה"ס שלי ואני קפאתי במקום, סיפרו לי שהוא בקטע של משחק (תיאטרון) ומוסיקה. שיו, הוא ממש כמוני. הלוואי ויד הגורל תושיט לי עזרה!!". (מתוך יומני האישי 30.5.1983)
השנה 2014 ולא התחתנתי עם ג. ג'. ולא נולדו לנו ילדים. מאז אהבתי וגם שנאתי לא מעט אפילו הרבה. אבל כמה הדברים מרגישים אמיתיים כל כך. כל כך טוטאליים כשאת בת 15.
זה מאוד משעשע לקרוא את אותו יומן עכשיו כשאני "דינוזאורית" בת 40 פלוס, אבל תכל'ס שאני מדברת עם תלמידים שלי שהם בגיל הזה פלוס מינוס, כולם באותו קטע. בנים בנות, פייסבוק, שמייסבוק... "הוא ס'תכל עליי, איזה חתיך" "איזו פצצה..." בלה בלה בלה!!! אז גם אני הייתי בסרט הזה בגרסה קצת יותר מהפכנית, פחות וירטואלית, אבל העיקרון אותו עקרון. כולם עוברים את אותו המסלול של הנעורים ואחריו. אבל אני חושבת שאם היה לי את אותו ניסיון חיים ותובנות שיש לי היום בקשר לזוגיות, בנים ובכלל כבר אז, זה היה חוסך ממני הרבה סבל, הרבה דמעות והרבה אכזבות.
מצד אחר הטעויות הן חלק ממסלול החיים, בלעדיהן היה מאוד משעמם ובזכותן רק צומחים ולומדים. אבל בכל זאת דווקא מתחשק לי לחסוך מכם עוגמת נפש באיזו עצה או שתיים בנושא הזה. ולא אני לא הולכת לספר לכם את הסיפור על הדבורים והציפורים חה חה... אבל רגע שנייה... פריז! זה מצחיק אבל יש משהו משותף לנו בני האדם ולחיות בטבע בכל מה שקשור לעניין "בינו לבינה". אבל שם הכול נראה טבעי ופשוט, רק אצלנו העסק מסתבך. עם כל הבובות בראץ, דיסני הפרסומות והסרטים ההוליוודים שמאכילים אותנו, פלא שאנחנו "חיים בסרט רע" אחרי זה?!?
אז איך בוחרים את בן הזוג הנכון?
עכשיו האמת, את השאלה הזו שואלים אפילו מבוגרים בני דורי במיוחד לנוכח עלייה במספר הגירושים בעולם. אבל עדיין, לדעתי אם היו מחנכים אותנו לבחירה נכונה כבר אז כשהיינו נערים, אז אולי זה היה חוסך לשלם הון תועפות לעורכי דין.
אז אם שוב נחזור לדבורים ולציפורים סתם... סתם. נו לטבע, אז הוא מלמד על חוק השתוות הצורה. למדתם על זה בפיסיקה? (כי אני לא. תכל'ס העדפתי לעשן בחצר האחורית) בטוח אתם כבר יודעים על החוק, שהוא בעצם מוכיח שכל מה שהוא זהה או דומה יימשכו זה לזה, ישתוו אחד לשני. לדוגמה זוגיות טובה לפי חוק השתוות הצורה, צריכה להרגיש עבור בני הזוג כאילו שניהם יצאו מאותו בית, כאילו קיבלו אותו חינוך, אולי אפילו יש להם אותם טעמים. בדיוק הפוך מהקלישאה ש"הפכים נמשכים". אתם יודעים יש כזו סברה שברגע שאנשים שונים אחד מהשני, הזוגיות שלהם יותר מעניינת ומשלימה. רק שלמרבה הצער "העניין" ניגמר מהר מידי והשוני מקבל דגש חזק עד לכדי פירוק הקשר, אז זכרו "הפכים נמשכים, אבל לא מתחברים", בדיוק כמו בחוקי הפיזיקה.
אז לפני שאנחנו ממהרים להתלהב מהבחור או הבחורה הבאה שנכיר, אולי עדיף להכיר אותה היטב ולבדוק אם היא או הוא באמת מתאימים לנו לא רק בגלל שהוא חתיך, מדליקה או יש לו 2,000 חברים בפייס, והיא דגמנה לחנות כובעים בקניון הזהב. יש מצב שאם תבצעו חקירה מעמיקה על מה שעומד מולכם ותבדקו אם הוא ממש דומה לכם, גם בהתנהגות, בדרך המחשבה וההרגשה, ואם גם שניכם מקבלים זה את זו ללא ביקורת ומצליחים לנהל שיחה כנה כחברים אמיתיים, שאיכפת להם אחד מהשני, אז שיחקתם אותה! יש מצב שתחוו קשר עמוק ואמיתי. ומי יודע אולי אפילו תזכו בבן או בת זוג לכל החיים, כי בינינו לא חייבים שיהיו לנו אלפי ג. ג'. כמוני, עשרות יומני חיים מבאסים. צריך אבל באמת צריך רק אחד!
מאת: שרון פיי, שחקנית, יוצרת, בימאית, מורה לאנגלית ולדרמה
