הסיאמיות שהופרדו בילדותן חוגגות 18

לזוג תאומות אחד מטקסס יש חיבור מיוחד. פשוטו כמשמעו. במשך עשרת החודשים הראשונים של חייהן הן היו מחוברות זו לזו במרכז הבטן. היום (יום ג') אמילי וקייטלין קופלנד, שנולדו סיאמיות, חוגגות את יום הולדתן ה-18 במספר ונהנות מהצלחת ניתוח ההפרדה שאפשר להן לנהל חיים נורמליים ואף לשאת יחד, אך לחוד, את נאום סיום התיכון שבו למדו.

עוד חדשות בעולם :

בזמן החגיגות לא-סיסי: תקיפות מיניות בכיכר

פעם שנייה ביומיים: ירי ליד נמה"ת בפקיסטן

סיים לימודי רפואה, טס לטיול בפרו - ונהרג

"עבור כל אחד זה מרגש להפוך לבן 18, אבל בייחוד לנו כי זו באמת ברכה מאוד גדולה שזכינו להגיע לגיל הזה, בהתחשב בכל מה שקרה", אמרה היום קייטלין.

קייטלין מוחצת את אחותה אמילי(צילום: AP)

(צילום: AP)

(צילום: AP)

השבועות אחרי הלידה היו קשים. התאומות עם אמן וד"ר לאלי(צילום: AP)

קריסטל קופלנד, אמן של השתיים, מהנהנת. היא לעולם לא תשכח את היום שבו הבינה כי היא בהריון עם תאומות סיאמיות, תופעה שמתרחשת פעם ב-200,000 לידות ושב-60-40 אחוזים מהמקרים התאומים נולדים מתים ושב-35 אחוזים מהמקרים הם חיים רק יום אחד בלבד.

בסוף שנת 1996 ניתוחים קיסריים, ניתוחי הפרדה וסריקות הריון לא היו כל כך מתקדמים. "אז, אם הייתם מגגלים (בהנחה שהיה אתר חיפוש כזה) 'תאומים סיאמיים' כל מה שהייתם מקבלים היו תמונות מקרקס או תינוקות שמתו", אומרת קופלנד האם.

היה זה יום שישי כשקופלנד דיברה לראשונה עם ד"ר קווין לאלי, מנתח ראשי בבית החולים לילדים הרמן ממוריאל שביוסטון. הוא הבטיח לספק הערכה כנה לסיכויי ההישרדות של הבנות. התינוקות בעטו. קופלנד ראתה אותם באולטרסאונד. עבורה הן היו חיות ובריאות. באותו זמן, היא מספרת, היה זה סוף השבוע הקשה ביותר בחייה. ביום שני היא ובעלה קיבלו את החדשות הטובות ביותר שיכלו לקבל. "התינוקות מחוברות בכבד ולא בלב - מה שהיה יכול להיות פטאלי", סיפרה.

ד"ר לאלי עם התאומות אחרי שהופרדו בניתוח(צילום: AP)

ד"ר לאלי עם אמילי (משמאל) וקייטלין (צילום: AP)

"הרופא חשב שיש סיכויים טובים להפרדה וששתיהן יוכלו לחיות חיים נורמליים", היא הוסיפה. הסיבוכים אחרי הלידה של התאומות היו מדאיגים. אחת נולדה עם מעי חסום והניתוח היה צריך להיערך כשהן היו רק בנות יומיים. ד"ר לאלי רצה להפריד אותן באותה נקודת הזמן, אך כשהניתוח החל הרופאים גילו כי הן לא מחוברות רק בכבד אלא גם באיברים

נוספים. לכן הרופאים החליטו לחכות שהן יהיו גדולות יותר כדי לבצע את הניתוח.

בינתיים הן גדלו וקופלנד חזתה בקייטלין, גדולה ושמנמנה יותר מאמילי, מנסה להתגלגל מעל אחותה. אמילי הייתה צורחת וידיה היו נחבטות לצדדים. חודשים לאחר מכן, קייטלין ניסתה לזחול על ארבע, אך אמילי הייתה כבדה מדי בשביל לסחוב אותה. ואז הגיע הניתוח. שהיה הצלחה.

כשד"ר לאלי מסתכל עכשיו על שתי הנערות המחייכות, שהיו פעם פעוטות צרחניות, הוא מחייך. "לא תמיד אתה רואה את התוצאות ארוכות הטווח של מה שאתה עושה, וזה נחמד שרואים תוצאה טובה כל כך", סיפר בגאווה.