הקשר בין החטיפה לבחירות הפלסטיניות

אירוע החטיפה של גיל-עד שאער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח בגוש עציון הוא מהאירועים הקשים ביותר שידעה ישראל ויש בו בכדי להצביע על הבנאליות של הרוע. לא בכדי עד עתה לא לקח אף אחד מארגוני הטרור אחריות ישירה למעשה. אין שום גבורה בחטיפת בני נוער. זהו פשע מלחמה מתועב.

חטיפת הנערים - כותרות נוספות ב-ynet:

נהג ישראלי: הסעתי את הנערים לפני החטיפה

נושא האסירים והדיון באשר לדרך הנכונה להמשיך את המאבק בישראל נמצא במרכז סדר היום הפלסטיני מאז החלה ההתקרבות בין פתח וחמאס. מרכזי מחקר פלסטינים אף קיימו ימי עיון סביב שאלה זו. תהליך ההתקרבות הסתיים בהקמת ממשלת האחדות הפלסטינית, המציגה אחדות למראית עין. ראש הממשלה, שר החוץ ודמויות בכירות נוספות בממשלה הם אנשיו של אבו מאזן ואין בה ייצוג אמיתי ודומיננטי לחמאס. האחדות היא סמלית, וראש הממשלה ראמי חמדאללה הודה בעצמו כי אין לו למעשה שום אחיזה ממשית על רצועת עזה וחמאס ממשיכה לנהל אותה גם ללא ממשלה מטעמה.

את ההתקרבות בין פתח וחמאס יצר כישלון התהליך המדיני. המסמר האחרון בניסיון החייאת השיחות בין הצדדים היה הפרת ההסכם בין ישראל לרשות הפלסטינית לשחרור 26 מחבלים המרצים תקופות מאסר ארוכות בכלא על מעשי רצח. ישראל, שהתחייבה לפעימה רביעית, לא ביצעה אותה ונוצרה דינמיקה של אי-אמון ואווירת אלימות ברחוב הפלסטיני.

ההתקרבות בין פתח וחמאס היא טכנית ונועדה להכין את השטח בצורה הדרגתית למערכת הבחירות הפלסטינית. לפיכך, קיים גם צורך של התנועות לבדל את עצמן אחת מהשנייה.

בעוד הרשות עושה מאמצים כבירים להתנער מתדמית מחוללת הטרור שדבקה בה בימי שלטונו של יאסר ערפאת, חמאס לא יכולה לזנוח את המאבק המזוין בישראל, שכן אז, הג'יהאד האיסלמי וארגוני הסלפיה-ג'יהאדיה שצצים ומתחזקים לאחרונה בעזה ובגדה יאגפו אותה מימין. כך, נטילת האחריות היחידה עד כה, שעדיין לא מאומתת, נעשתה על ידי ארגון סלפי בשם מדינת האסלאם בעראק ואל-שם המזוהה עם הג'יהאד העולמי. יחד עם זאת, מתווה הפיגוע ודרך הביצוע מתאימה יותר לתנועת חמאס, שיש לה אינטרס פוליטי להוציא פיגוע מהסוג הזה לפועל.

מימין: גיל-עד שאער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח

(צילום: רויטרס)

החטיפה מעמידה במבוכה רבה את הנהגת הרשות האחראית למתרחש בשטחה. אם החוליה יצאה משם או שהחטופים מוחזקים בה, על הרשות לעשות הכול על מנת לשמור על חייהם. אבו מאזן מבין כי ארגוני הטרור קוראים תיגר גם על מנהיגותו בעצם ביצוע הפעולה ולכן הוא הורה למנגנוני הביטחון הפלסטינים להמשיך את התיאום הביטחוני עם מערכת הביטחון הישראלית ולעשות ככל שביכולתם על מנת לעזור בהשבת החטופים.

חמאס וארגוני ההתנגדות האיסלמיים השונים רוצים לצייר את אבו מאזן כמשתף פעולה עם ישראל, בעוד הם ממשיכים "להקריב" למען העם ופועלים בכוח הזרוע לשחרור אסירים. בכפוף לכך, הדגישו בכירים בהנהגות הפוליטיות של החמאס והג'יהאד, ובהם ח'אלד אל-בטש מהג'יהאד האיסלמי, את הצורך בהמשך מדיניות חטיפת החיילים לצורכי מיקוח, ובשנה האחרונה סוכלו יותר מ-45 ניסיונות מעין אלה.

טרור ייענה בעוצמה

הפעלת הכוחות המאסיבית של צה"ל במהלך החיפוש אחר החטופים הכרחית. חמאס מקווה לנצל את נקודות החיכוך הרבות על מנת להניע מאבקים אלימים מקומיים מול צה"ל מתוך תקווה כי אלו יביאו לפגיעה במקומיים ולתסיסה בשטח שתקשה עוד יותר על פעילות ישראל בשטח בנוי, צפוף ועוין. במקביל, מנסה הארגון להבעיר את השטח לקראת הבחירות הפלסטיניות ולהקשות על אבו מאזן להציג הישג מדיני ממשי. כך, למשל, ניתן לראות גם פעילות התססה מאומצת של חמאס בהר הבית.

דרך הטרור של חמאס והארגונים השותפים לה חייבת להיענות ביד קשה. החטיפה היא מבחינת פשע מלחמה. אם היא נעשתה על ידי חמאס, יש לבצע מעצרים המוניים שיכללו את כל משוחררי עסקת שליט וכל חברי התנועה ששוחררו לאחר מכן בצעדי המחווה כלפי אבו מאזן. שחרור אסירים הוא צעד הכרחי בתהליך בניית אמון הדדי ומתוך כוונה להגיע לפשרה מדינית. זהו אינו המקרה כאשר ישראל מתנהלת מול תנועת טרור. טרור צריך להיענות בעוצמה.

ד"ר עידו זלקוביץ, מומחה לחברה ופוליטיקה פלסטינית, מלמד בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון, עמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה וחבר במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. ספרו "תנועת הפתח - איסלאם, לאומיות ופוליטיקה של מאבק מזוין" ראה אור בהוצאת רסלינג. בקרוב ייצא לאור ספרו החדש Books, Guns and Politics: Students and Resistance in Palestine בהוצאת ראוטלדג'