הכסא של אייל נותר ריק: "הישיבה מתגעגעת"

מקום הישיבה של יפרח בישיבה נותר מיותם ועל שולחן העץ שלו מודבקים שני פתקים שכתב לעצמו. באחד מהם הוא הגדיר נקודות שבהן הוא מבקש להשתפר: ענווה – שורש למידות טובות וגאווה לרעות, כיבוד הורים ומשפחה; והתמדה – התגברות על קשיים ולהמשיך. בפתק השני ציטט ספר בשם "תיקון המידות" על קבלת החלטות ושליטה עצמית.

 

על דלת החדר שבו הוא ישן עם תשעה מחבריו לספסל הישיבה, נתלה אתמול פתק: "אייל, מחכים שתחזור".

 

חברו לחדר, אור-משה תורג'מן: "אייל הוא בחור עם עוצמות. ביום חמישי בצהריים למדנו אמונה אבל למעשה לא פתחנו את הספר. דיברנו על רגש ושכל והוא שאל אותי: 'אם בן אדם נמצא בצומת החלטה, במה צריך להתמקד? בשכל או ברגש'. אחר כך הוא אמר לי שהוא נוסע הביתה כי יש יום הולדת לאבא שלו בשבת".