למה אין דבר כזה "החצי השני?"

בחלק הראשון ניפצנו כמה מהמיתוסים הגדולים של עולם הזוגיות, כמו האמונה כי "לכל סיר יש מכסה", "אף אחד לא אוהב משחקים", "יש/אין אהבה ממבט ראשון", "אם אין משיכה זה לא זה" וש"צריך להתפשר בשביל למצוא". במאמר זה אמשיך לנפץ מיתוסים ולחשוף את המיתוס המעכב מכל,בדרך לזוגיות בריאה וטובה עבורנו.

1. "הפכים נמשכים"

איך אנשים מתים על המשפט הזה? הוא כזה גבוה והיא כזו נמוכה, הוא עשיר והיא ענייה, היא חכמה והוא עממי... הפכים נמשכים. ד"ר הארוויל הנדריקס, מייסד שיטת 'אימגו', מציע עדכון למיתוס הישן הזה וטוען שאנחנו נמשכים יותר לאנשים הבאים מרקע דומה לשלנו. הכוונה ברקע הוא לאו דווקא למעמד סוציו אקונומי, עדה או מראה, אלא יותר לערכים ואמונות משותפות שיש לנו לגבי החיים (שלפעמים בין כה וכה מופיעים בקורלציה למעמד סוציו אקונומי, עדה וכו').

כך, למשל, אנשים ירגישו נוח עם בן זוג החולק את השקפת עולמם לגבי חינוך, תזונה או סגנון חיים. זה לא אומר שהם מחזיקים באותן דעות או מצביעים לאותה מפלגה, זה כן אומר שיש קווים משיקים מבחינת הערכים והתרבות שקיבלו שניהם מהבית. יש בזה היגיון, כמובן, כיוון שאנו מרגישים נוח עם אנשים שבאים מאותו רקע כמו שלנו. הרי כך אנחנו מבינים האחד את השני טוב יותר ומרגישים שמקבלים אותנו.

הנדריקס הוסיף כי למרות שאנו נמשכים לדומה לנו, אנחנו גם נוטים לבחור בבני זוג שיש להם תכונות משלימות לשלנו. כך, לדוגמה, מישהו מופנם ימשך למישהי מוחצנת, ומישהי שלווה תמשך למישהו אנרגטי. לטענתו, זוגיות היא בית ספר של התפתחות, ואנו בוחרים בני זוג שיש לנו מה ללמוד מהם מבחינה אישיותית, כמו גם כאלו המשקפים לנו חלקים בעצמנו שהינו רוצים לשפר או ללמוד. אז אם נפשט - אנחנו נמשכים לדומה ולאו דווקא לשונה, אבל אנחנו בוחרים בני זוג עם תכונות משלימות לתכונות שלנו על מנת להתפתח.

2. "אי אפשר לבחור במי מתאהבים"

אז זהו, שכן אפשר, ואפילו רצוי ומומלץ! בהמשך ישיר לכתוב בסעיף "צריך להתפשר בשביל למצוא" - ברגע שאנחנו יודעים מה אנחנו רוצים ואיזה בן זוג עשוי להתאים לנו ואיזה לא, אנחנו בעצם בוחרים למי אנחנו נותנים בכלל צ'אנס. כך, לדוגמה, אם אישה מגדירה שהיא רוצה גבר שיהיה נוכח בגידול הילדים ולא גבר שמכור לעבודה, היא צריכה מראש לשקול האם ללכת על מהנדס צעיר ושאפתן שרוצה להגיע רחוק. ואם אתה גבר שמחפש בחורה שתרוויח כמוך ושתהיה לה הכנסה קבועה, לא בטוח שהשחקנית הצעירה שפגשת עכשיו בבר תתאים לך.

מה שבדרך כלל קורה זה שאנחנו "זורמים" ומתאהבים מבלי לחשוב האם הבן אדם הזה יספק את צרכיי העתידים, האם הוא מתאים למה שאני מחפשת בבן זוג, והאם יש פה עתיד ממשי או שאני סתם נסחפת כרגע. אגב, זה לא שדברים לא יכולים להפתיע - הרי יכול להיות שאותו מהנדס יחליט שהוא מוותר על שעות מרובות בעבודה למען המשפחה, או שהשחקנית המתחילה תשתחל לסדרת טלוויזיה מצליחה. הכל יכול לקרות ואנחנו לא יודעים כלום. אבל אם אתם מחפשים לצמצם את כמות האכזבות שלכם ואם אתם נעולים על מה שאתם רוצים, אזי מומלץ כי תשתמשו בזה בשביל לסנן.

אל תשבו אחר כך בדיעבד ותאמרו "מה לעשות, התאהבתי...". יש לכם את הבחירה במי להתאהב. אז תעשו בחירות נכונות עכשיו והקשרים שלכם יהיו מדויקים יותר עבורכם. כשהקשר מדויק עבורכם - סיכויי ההצלחה שלו גבוהים יותר.

בחירה מדויקת תביא לזוגיות מדויקת וטובה(צילום: Shutterstock)

3. "צריך ללכת עם הלב ולא עם הראש"

בהמשך ישיר לסעיף הקודם, אין דרך אחת נכונה באהבה, אין שיטה אחת שמתאימה לכולם ואין טכניקת קסמים. כשאני מסתכלת עלי, על הסביבה שלי, על הלקוחות שלי שמצליחים בבחירת זוגיות, ואני שואלת את עצמי מה הסוד? אני מגיעה שוב ושוב למסקנה שהסוד טמון בבחירת בן זוג הרמונית. למה הכוונה? הכוונה לשילוב כל האלמנטים המרכיבים אותנו – גוף, נפש שכל, מחשבות ורגשות.

יש מאיתנו שבוחרים בן זוג רק לפי השכל – לפי מה שהם יודעים/חושבים שהם צריכים, ויש שפועלים לפי הרגש (הלב), ומי שהם מרגישים אליו משהו - הוא האחד עבורם. יש כאלה שעובדים לפי משיכה – "אם אני נמשכת אליו סימן שאני צריכה להיות איתו". כשעובדים בצורה חד ממדית שכזו, הסיכוי לחוסר התאמה בהמשך הדרך ולחוסר שביעות רצון מהזוגיות רק הולך וגדל.

האמונה כי צריך ללכת לפי הרציונל, או לחילופין - לפי הרגש ולתת לו להוביל, מביאה אותנו להיות בתוך מערכות יחסים שלא מתאימות לנו לטווח הארוך. אנחנו מתפשרים. הרעיון הוא למצוא בן זוג שמתאים לנו מבחינה רגשית, נפשית, מבחינה של קריטריונים רציונאליים ומבחינה של משיכה פיזית. הבעיה היא שרובנו לא מאמינים שזה אפשרי ומתפשרים הרבה קודם לפני שאנחנו מוצאים.

מה שלא מספרים לנו זה שכאשר אנחנו חיים בהרמוניה עם כל החלקים הללו, זה מגיע הרבה יותר מהר ממה שחושבים. אבל זה כבר למאמר אחר. ואם נסכם - לא הולכים רק עם הראש או רק עם הלב או רק עם ה... (הבנתם אותי, נכון?). מחפשים בן זוג לפי סנכרון של כל המערכות שלנו ולשם כך צריך סבלנות, עבודה עצמית ואמונה.

4. "כבר אין בחורים טובים"

עם אמונה כזו איך באמת רווקה יכולה למצוא לה מישהו? המשפט הזה זה משהו שנשים אוהבות לומר לעצמן בכדי לתרץ את היותן לבד. כשאני שומעת את זה אני בדרך כלל מגיבה ואומרת שיש המון בחורים טובים אבל אנחנו לא רואות אותם. אנחנו נמשכות לנוצץ, ליהלומים. "הוא הורס", "איזה חתיך", "הוא ממש מצליח בעבודה", "הוא מפורסם", "הוא מסעיר" וכיו"ב.

אבל לא כל הנוצץ זהב, ולפעמים דווקא האבנים הטובות לא נוצצות. כשהעיניים מחפשות רק משהו אחד, לא פלא שאנחנו מפספסות דברים טובים בדרך. לקוחות שלי שעבדו על למצוא לעצמן זוגיות בריאה וטובה, הן נשים שמשהו בתפיסה שלהן השתנה, משהו בראייה ובמשיכה שלהן לגברים התרחב וגדל. הן מגיעות כשהן נמשכות לזן מסוים של גברים ויוצאות כשהן נמשכות לזן אחר ומצליחות למצוא לעצמן בן זוג מתאים. יש המון בחורים טובים בדיוק כפי שיש המון בחורות טובות, השאלה היא לא אם את באמת מחפשת בחור טוב, אלא האם תדעי לזהות אותו כשהוא יגיע?

5. "החצי השני"

אסיים באם כל האמונות, המיתוס הגדול והשגוי ביותר שמנהל את עולם הזוגיות. ובאופן אישי המשפט שהכי מעצבן אותי בעולם: "אני מחפש/ת את החצי השני שלי". כמה מילים נכתבו על כך, בכמה שירים וסיפורים מופיע המשפט הזה. וחבל! כשאנחנו מתייחסים לעצמנו כחצי ממשהו, כשאנחנו מחכים להרגיש שלמים על ידי מישהו אחר, אנחנו רק מקטינים את עצמנו בעיני עצמנו ובעיני העולם.

הרעיון שכשאני לבד אזי אני פגומה, חצויה, חלוקה או מקולקלת הוא רעיון שגוי ומוטעה והוא המקור לכך שהחברה מתייחסת לרווקות כאל מצב לקוי. בפעם האחרונה שבדקתי, רובנו יצאנו בחתיכה אחת מרחם אימנו, יצאנו שלמים ולא אוחזים יד ביד בבן זוג פוטנציאלי. אנחנו חיים את חיינו לבד ואנחנו יצורים שלמים ומושלמים כפי שאנחנו, מבלי לפגוש אף אחד בדרך.

אז למה בכל זאת אנחנו נתפסים לאמרה הזו? הרצון להיות בזוג כה חזק עד שאנו תולים את אושרנו, סיפוקינו וחלומותינו באדם אחר. גישה זו הינה גישה שלא לוקחת אחריות ומבטלת את העצמי השלם, ולכן אינה מהווה בסיס לזוגיות בריאה וטובה. אני חושבת שברגע שאנו מבינים שאנו שלמים וברגע שאנחנו מבינים שאנחנו מושלמים בשלמותנו, כל שנותר לנו זה לחפש אהבה מתוך רצון לבלות עם שלם אחר ולא מתוך רצון למלא את החסר או להפסיק להרגיש פגומה.

אני זה אני ואתה זה אתה ולפעמים יש אנחנו. והמלצת סיום: שימו לב אילו משפטים אתם אומרים או עוברים לכם בראש. כאן סקרתי רק מעט מהאמונות שחוסמות אותנו בדרך לזוגיות טובה ובריאה, יש לכולנו עוד המון אמונות מעכבות אחרות. שאלו את עצמכם האם אתם באמת מאמינים במה שאתם אומרים או שאולי רק התרגלתם לשחזר משפטים של אחרים? תבדקו את עצמכם ואל תיקחו שום דבר כתורה מסיני, בסופו של דבר אתם יודעים הכי טוב!

ליגד גרנית פורת - מדריכת חיים, מאמנת אישית ומקימת הסדנה ליצירת זוגיות.